שלושת גלגלי השיניים של העיר החברתית

מסמך למנחים

כלי  לבעלי עניין ברשות למיפוי אתגרים ושרטוט מענים

מטרות

  • ההסתכלות על העיר/האתגר דרך פרספקטיבות חדשות/מפגשים אקראיים (מטרות יעוץ) שתאפשר לחדד את הצורך/האתגר/השאלה הגדולה. להעיר בפנס על פינות שבדרך כלל לא בשיח.( מטרות לקוח)
  • לזמן הגדרה מפתיעה של האתגר (מטרות לקוח)
  • לזמן פתרונות מפתיעים, חדשים (כי הישנים לא עובדים, לא עוד מאותו דבר)… (מטרות לקוח)
  • לזמן שותפות/דיאלוג במרחב המשילותי/עם שותפים חדשים/במרחבים חדשים
  • לסייע למובילים לזהות תפיסות עולם וערכים מובילים
  • לסייע להתבוננות מערכתית כוללת ועל הבנת יחסי הגומלין בין הדברים

תיאור הכלי

קבוצת בעלי עניין נפגשת כדי למפות את המערכת (למשל עיר, שכונה, בית ספר וסביבתו)  על משאביה המגוונים , לזהות אתגרים חשובים או לשרטט מענים אפשריים לאתגרים אלה.
הם  מסובבים שלושה ״גלגלי שיניים״ המשפיעים זה על זה. בתהליך זה הם חוקרים גם  את הכוחות (החיצים) שמניעים את הגלגלים.
המודל מבוסס על טכניקה של דה בונו המכונה גרייה אקראית. הרעיון בטכניקה זו הוא לאפשר תפיסה אקראית של מידע לגרות את החשיבה. קיראו על מודל הגרייה האקראית בנספח.
מרכזלא ממוסגר550×550 פיקסלים

שלושה גלגלים = שלושה מרחבים

הכלי מזמן דיון יצירתי בשלושה מרחבי פעולה שיכולים להציף גם אתגרים וגם כיווני פעולה מעניינים:  מי (מרחב ההון האנושי), מתי (מרחבי הזמן), איפה (המרחבים המגוונים ביישוב).

השיניים

בכל גלגל יש שיניים: כל אחד מהם  מייצג מרכיב מסויים של המציאות היישובית. מרכיבים אלה – הם משאבים קיימים, הזדמנויות פוטנציאליות המציעים זווית ראיה מעט שונה ואולי גם יצירתית על אתגרים ופתרונות.

החיצים

גלגלי השיניים יכולים להסתובב – הם דינמיים, משתנים ללא הרף. יותר מכך, יש קשר בין שלושת הגלגלים – לעיתים כדאי לשלב את הגלגלים בקומבניצנציה מסויימת: השילוב של ״שן״ מסויימת של מרחבי הזמן, עם ״שן״ מסויימת ממרחב המקום ומרחב האנושי – הוא שאולי יניב כיוון חדש, בלתי צפוי וישים.

הא.נשים שמסובבים את גלגלי השיניים

לכל מוביל תהליך שינוי ברשות (ראש רשות, ראש אגף, מנהל מחלקה, מנהל בית ספר…קיים בסיס ערכי וראציונאל פעולה (גם אם נסתר ולא גלוי) ויש לחשוף אותו, להסכים עליו ולראות בו מצפן שמוביל את התהליכים הבאים. המטרה המרכזית בכל סוגי הפגישות היא זיהוי מנועים ערכיים לפעולה . מה הערכים המובילים של המשתתפים.

הגלגלים

הגלגל הראשון: ההון האנושי בישוב

ההון האנושי בכל ישוב מייצר איפיון מרכזי לתרבות, לאקלים ולמתרחש בישוב. מגוון האוכלוסיות וקשרי הגומלין ביניהן הן גורם מרכזי משפיע ומושפע .
*חלק מן האוכלוסיות המפורטות כאן מכוונות לישוב שלם ולא מוסד בית ספרי
למשל:

  1. אוכלוסיות חזקות/משפיעות
  2. אוכלוסיות מוחלשות
  3. קהילות עסקיות
  4. קהילות חברתיות
  5. מגזר שלישי
  6. גופים ציבוריים
  7. משילות
  8. קבוצות  גיל
  9. קבוצות מגדר
  10. קבוצות  דת
  11. קבוצת מוצא,
  12. קבוצות תעסוקה,
  13. קבוצות מעמד משפחתי,
  14. קבוצות מצב כלכלי
  15. קבוצות אג'נדה
  16. קבוצות צרכים מיוחדים/מצב בריאותי (נפש וגוף)
  17. העדפות פנאי (ספורטאים….)
  18. השכלה
  19. אחר:___________

הגלגל השני: מרחבי הזמן בישוב

הזמן כמרכיב מרכזי בחיי הישוב – וניתן להפכו לנכס מעניין המשתלב באופנים מפתיעים במענים לאתגרים.
למשל:

  1. מרחבי זמן פעילים,
  2. הווה- התקופה הנוכחית
  3. עבר- היסטוריה
  4. עתיד (קרוב, רחוק)
  5. שעות ביממה,
  6. זמן בשבוע
  7. זמן שנה
  8. כיווני עתיד
  9. אתגרי עתיד
  10. אירועים מיוחדים
  11. חגים,
  12. מצבי חירום
  13. חופשות
  14. סופי שבוע
  15. אחר _____________

הגלגל השלישי: המרחבים הפיזיים

המרחבים המגוונים הם חלק חיוני ממרקם החיים ומזמנים הזדמנויות רבות למענים מענינים לאתגרים.
*חלק המרחבים המפורטים כאן רלבנטים לישוב שלם ולא לשכונה או מוסד חינוכי.
למשל:

  1. מקומות בילוי
  2. מרחבי עסקים
  3. מרחבי פריפרייה
  4. גבולות היישוב
  5. מוסדות ציבור
  6. מרחבים חזקים
  7. מרחבים מוחלשים
  8. שכונות
  9. רחובות
  10. מוסדות ואזורי השכלה
  11. אזורי שירותים (בריאות, רווחה, בנק ועוד)
  12. מוסדות ומרחבים ציבוריים
  13. מוסדות ומרחבי תרבות
  14. שטחים פתוחים
  15. מוסדות ומרחבי ספורט
  16. מרחבי תחבורה (חניונים, תחנות רכבת, צמתים…)
  17. אתרים, מבנים ואזורים היסטוריים
  18. מרחבים ייעודיים במבנים
  19. אחר:_______________

הערכה כוללת

  • 3 גלגלי שיניים
  • חמישה חיצים ריקים
  • שיניים או תויות שיניים שניתן לשלב בגלגלים – חלקן עם תכנים גנריים מודפסים מראש, וחלקם ריקים. 20 שיניים לכל גלגל.
  • לוח משחק

תרחישי שימוש

יש שני אופני שימוש:

  1. תרחיש מיפוי וזיהוי האתגרים והחוזקות
  2. תרחיש הצעת תוכנית הפעולה

תרחיש ראשון: מיפוי האתגרים

בחלוקה ללקוח שמגיע עם אתגר, ולקוח שמגיע ללא אתגר:

אפשרות ראשונה: פגישה ללא אתגר מוגדר

המטרה העיקרית היא הגדרת בעיה/אתגר/קריאה:

1. מיפוי המשאבים וההזדמנויות

מילוי/בחירת שיניים על כל גלגל-  להגיע לעד עשרה מאפיינים של המערכת (למשל עיר, שכונה, בית ספר) מרכזיים עבור כל גלגל.
מיקום השיניים של כל גלגל על הגלגל המתאים – בסדר אקראי.

2.השלב השני: מחולל מפגשים אקראיים

סיבוב שלושת הגלגלים עד לעצירה אקראית. ניתן לסובב כמספר המשתתפים. נוצר שילוב של שן אחת מכל גלגל. דוגמא:
זמן: שעות הצהריים  מרחב:  גינות ציבוריות  הון אנושי: אנשי עסקים
כל שילוב מוקצה למשתתף אחד.

3. איזה סיפור ייצר המפגש האקראי?

כל משתתף רושם לעצמו סיפור (או איור) המתאר ומתייחס למערכת(הישוב, האגף, המוסד…) ומתייחסת ל-שלושת השיניים.הסיפור יכול לכלול אתגר/ חוזקה/ כיווני פעולה/ מצב  3 דקות
כל משתתף  ישתף בסבב את הסיפור שכתב. 1 דקה לכל משתתף

4. זיהוי ה"למה"

לפני התמקדות באתגר אחד, יש להתייחס לעקרונות המניעים את הלקוח. זאת מתוך הבנה כי הסיבה לבחירת והגדרה של אתגר מסויים נעוצה בתפיסה הערכית של הלקוח.
כיצד מזהים את הערכים?
ההמשגה של הערכים יכולה להיות  תפקיד המנחה או עבודה בזוגות/קבוצות או בחילוץ משותף במליאה. חשוב שהערכים יגובשו מתוך הסיפורים ולא כשאלה ישירה מה הערכים המובילים אותך.
ניתן להשתמש באחת מהשיטות המצורפות:

  • זיהוי ערכים מתוך מילים מובילות בסיפורים שתוארו קודם לכן
  • סיעור מוחות/סבב: על מה אני לא מוכן לוותר בעיר שלי
  • מה הופך את ״העיר _______״  ל״עיר __________״? מה המיוחד ברוח שלה?
  • תאר את הרוח של ״העיר _________״ לחייזר שמגיע לביקור בעיר
  • מה אתה מאחל לעיר בעוד…שנים
  • משהו שמדליק אותך  (אתגרים)
  • משהו שמדאיג אותך (חולשות)
  • משהו שטוב לך (חוזקות)
  • בעוד כמה שנים ….
  • משהו שהוא  החלום שלך
  • נסח משפט הקשר בין…..בין…הוא…
  • מה יגיד ….ל….
  • משהו שמכעיס אותך
  • כתבו תקציר לסרט עלילה המתרחש בעיר- תנו כותרת לסרט
  • ביחרו מטאפורה המייצגת בעיניך את העיר שלך/ את עיר החלומות שלך

יש לרשום על החיצים בין 3-5 ערכים מובילים מתוך הדיון.

5.בחירת האתגר

דיון ומיקוד בבחירת האתגר להמשך עבודה
השלבים:

  1. זיהוי האתגרים המרכזיים שעלו מתוך הסיפורים
  2. ניתוח הסיפורים והאתגרים לאור הערכים המרכזיים.
  3. מיקוד באחד האתגרים להמשך עבודה

לדוגמא:
סיפור על ״ונדאליזם בגינות הציבוריות״
אחד הערכים הוא ״קהילתיות״
האתגר : תחושת האחריות של התושבים למרחבים הציבוריים.

ניתוח  ודיון על האתגר:

עד כמה זה צורך בהול שפוגע קשה בתושבים ברמה היומיומית
עד כמה האתגר עשוי להימשך ואף להחריף בעתיד
עד כמה האתגר פוגע בתדמית של העיר
עד כמה האתגר קשור למגוון/מספר גדול תושבים ואוכלוסיות או ממוקד בקבוצת מסויימת
עד כמה האתגר קשור לערכי הליבה
דוגמא לניתוח אתגר על פי ערכי הליבה :

עד כמה האתגר מרחיק אותנו ממימוש הערכים
קהילתיות מעורבות מימוש עצמי אף אחד לא נשאר מאחור
ונדאליזים במרחב הציבורי ססססס 000
פקקי תנועה
התיק של ילדים בחופש 000

התוצאה: הגדרה  של אתגר לעבודה משותפת
דוגמא: צמצום דרמטי של ונדליזם במרחב הציבורי כדי לאפשר איכות חיים לקהילה, הגברת הזדמנויות למפגשים קהילתיים/אנושיים,  וחוויית מוגנות ושייכות לכל חבריה

אפשרות שניה: פגישה עם אתגר מוגדר

  1. מיפוי עירוני

מבקשים להניח  בצד את האתגר, בכדי לאפשר הכרות מעמיקה ואחרת עם העיר.
הזמנה למיפוי יישובי  מערכתי – מבקשים להציב בכל גלגל לפחות חמש שיניים- שמתארות חוזקות יישוביות.
2. אתגר
תיאור האתגר המרכזי .
3. הגלגלים
סיבוב מקרי של הגלגלים שיכול לתת מענה לאתגר .
4. זיהוי ה 'למה'
כמו בפרוטוקול הקודם

תרחיש שני: תוכנית פעולה

*רלבנטי להמשך שתי האפשרויות מעלה:

מטרה

ליצור כיווני פתרון
ליצור תוכנית עבודה

המתודה

הבאת קולות נוספים לחדר מבין הגלגלים או /וגם יציאה למקומות מבין הגלגלים להעמקת המיפוי, מגוון הקולות והאפשרויות.

התהליך

1.הוספת פרספקטיבות בעלי עניין – הרחבת מעגל המשתתפים

אופציה א: להזמין אנשים נוספים למפגש המשך
אופציה ב: לצאת לשטח ולדבר עם אנשים מקבוצות נוספות, לערוך תצפיות בזמנים ובמרחבים שעלו בגלגלים (למשל ״צהריים״, ״גינות ציבוריות״.
אופציה ג: משחק תפקידים, כלומר לבקש ממשתתפי הדיון לשחק אוכלוסיה שלא נמצאת בחדר, למשל ״קשישים״.

2. סיפור דרך פרספקטיבה של המשתתף הנוסף

מציגים את האתגר שנוסח בשלב א. – לדוגמא  ״צמצום דרמטי של ונדליזם במרחב הציבורי״.
מבקשים מבעלי העניין הנוספים להתייחס – הקשר האישי שלהם לאתגר (האם וכיצד מפריע להם), המחשבות שלהם על העניין, כיצד הם יכולים לסייע…

3. ייצור רעיונות למענים באמצעות הגלגלים

כל משתתף מסובב את הגלגל – כולם מוזמנים להעלות רעיונות למענים – תוך התייחסות ישירה לקומבינצייה שעלתה – לכל שלוש השיניים או לחלקן.
רושמים כל רעיון על דף  בכתב ברור וגדול מצמידים לקיר. כך נבנה אוסף רעיון גדול.
דוגמא לתוצאות הסיבוב  זמן: חופש גדול   מקום: איזור התעשייה   אוכלוסיה: בעלי עסקים
יוסי הציע: כל תלמיד מוזמן (מחוייב) לתרום יומיים לשיקום נזקי הוונדליזם. נבקש עזרה ממוקדת מבעלי עסקים – למשל צבע מבעל חנות הטמבור.
סובבנו מספיק את המעגלים?
אפשר כעת להוסיף עוד רעיונות מכל מקור שהוא.

הפתרון

מטרה

בחירת הרעיון/סדרת הרעיונות שמהווה בסיס לבניית הפתרון – ובניית פתרון

עקרונות פעולה

שיתוף בעלי העניין שלקחו חלק גם בשלב הראשון
פתרון יצירתי (לא עוד מהפתרונות הקיימים)
בניית פתרון שמממש את ערכי הליבה.

תהליך

להשתמש באחד הכלים/פרוטוקולים המוכרים של המכון להצעת מהלך של תוכנית עבודה, למשל אחד הכלים של דמוקרטקס.

נספח: בסיס תיאורטי: כוחה של אקראיות

מבוסס על טכניקה של דה בונו המכונה גרייה אקראית. הרעיון בטכניקה זו הוא לאפשר תפיסה אקראית של מידע לגרות את החשיבה.
נקודת המוצא לטכניקה זו קובעת כי:

  1. אירועים אקראיים, מאפשרים לנו להיכנס לתוך תבניות החשיבה שלנו מנקודה אחרת.
  2. אסוציאציות בהן נעשה שימוש מחוץ להקשר במצב החדש מניעות קשרים חדשים במוחנו.
  3. גירויים אלה יוצרים לעיתים מזומנות את מה שאנחנו מכנים אינטואיציה, בוננות (אינסייט) או אפקט "אאוריקה" ("מצאתי" ביוונית, המילה אשר האגדה מספרת שארכימדס צעק, כאשר ההבנה לגבי עקרון המשקל הסגולי הכתה בו בעודו באמבטיה).
  4. ההתייחסות לגירוי האקראי היא כאל אבן המושלכת למים ויוצרת גלים מתרחבים והולכים של אסוציאציות.
  5. הרעיון כיצד פועל כוח הכבידה עלה בראשו של ניוטון כאשר על ראשו נפל תפוח מעץ תחתיו ישב – הנה לכם גרייה אקראית לשמה. יצירה מכוונת של תופעה זו היא כמו לגשת לעץ ובמקום לשבת תחתיו ולחכות, לתפוס ולנער אותו בשתי הידיים – לייצר את הגירויים האקראיים באופן מכוון.
  6. איך זה עובד? – כיוון שהמוח הוא מערכת בעלת יכולת ארגון עצמי בעלת יכולת כמעט אינסופית ליצירת קשרים, כמעט כל נושא מיקרי יגרה רעיונות על כל נושא. זאת, בתנאי שתעקוב אחרי האסוציאציות והשימושים הישירים והמטפוריים של הגירוי.

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן