השתתפותיות
קהילות יישומיות הן צרכניות אנרגיה מעיקות? בדיוק להפך!
קהילה יישומית היא מנגנון ארגוני ליצירת מרחב המעודד למידה משותפת, חשיבה, פיתוח יוזמה, מקוריות ויצירתיות בארגון. כיצד עושים זאת ומה המחיר (רמז: שחרור שליטה ניהולית)
מאת דודי סימנטוב וכרמית פדן מהמכון לחקר בטחון לאומי |
ראיינה: יפעת אידלמן
קהילות יישומיות הן מנגנון ארגוני שמייצר ומאפשר מרחב המעודד למידה משותפת, חשיבה, פיתוח יוזמה, מקוריות ויצירתיות בין ארגונים שונים. הן נוצרו על מנת לחבר את הידע המפוזר בין פרטים שונים בארגון מסוים או בין ארגונים שונים למען מטרה משותפת.
הרעיון של קהילות יישומית צמח מתוך פרקטיקה, מתוך הניסיון בשטח, איך זה קרה?
ראינו את התופעות האלה קורות במערכת הביטחונית, זה אמנם לא פשוט אבל עדיין מצליח להתקיים. המחקר שקיים היום בנושא קהילות עוסק בארגון כקהילה לומדת ומתמקד בארגון עצמו, כלומר בתופעה פנים ארגונית. החידוש כאן הוא בהתייחסות למרחב הבין-ארגוני.
באזרחות יש לרוב תחרות בין ארגונים ולכן קשה יותר ליצור שיתוף, לעומת זאת במגזר הביטחוני או הממשלתי זה יותר טבעי, לכולם יש את אותה המטרה.
הרבה פעמים ארגון שמחולק למחלקות ומדורים צריך ליצור שיתופי פעולה בין המחלקות השונות (ולעתים בין ארגונים שונים) כדי לייצר מענה כולל הוליסטי ומיטבי למול אתגרים מורכבים שאינם בנויים לפי המבנה הארגוני
כלומר, הארגונים נדרשים לחבור כדי לפתור אתגרים/ לפתח ולייצר מוצר יותר טוב. הקהילה היישומית מייצרת מרחב לאינטראקציה עבור אותם פרטים שמחזיקים את הידע.
הקהילות הן למעשה מנגנונים ארגוניים שנוצרו כדי לחבר את הידע המפוזר בין פרטים שונים בארגון מסוים או בין ארגונים שונים למען מטרה משותפת
הרעיון של הקהילה היישומית צמח מתוך פרקטיקה, מתוך הניסיון בשטח. תוכלו להסביר מה זו "קהילה ישומית"?
מדובר במנגנון ארגוני שמייצר מרחב המעודד למידה משותפת, חשיבה, פיתוח יוזמה, מקוריות ויצירתיות בארגון.
ראינו את הדברים האלו קורים במערכת הביטחונית, זה אמנם לא פשוט אבל עדיין מצליח להתקיים. המחקר שקיים היום בנושא קהילות עוסק בארגון כקהילה לומדת ומתמקד בארגון עצמו, כלומר בתופעה פנים ארגונית. החידוש כאן הוא בהתייחסות למרחב הבין-ארגוני.
באזרחות יש לרוב תחרות בין ארגונים ולכן קשה יותר ליצור שיתוף, לעומת זאת במגזר הביטחוני זה יותר טבעי, לכולם יש את אותה המטרה.
הרבה פעמים ארגון שמחולק למחלקות ומדורים צריך ליצור שיתופי פעולה בין המחלקות השונות (ולעתים בין ארגונים שונים) כדי לייצר מענה כולל הוליסטי ומיטבי. כלומר, הארגונים נדרשים לחבור כדי לפתור אתגרים/ לפתח ולייצר מוצר יותר טוב. הקהילה היישומית מייצרת מרחב לאינטראקציה עבור אותם פרטים שמחזיקים את הידע. הקהילות הן למעשה מנגנונים ארגוניים שנוצרו כדי לחבר את הידע המפוזר בין פרטים שונים בארגון מסוים או בין ארגונים שונים למען מטרה משותפת.
מה נדרש מארגונים כדי לייצר קהילות כאלו?
בראש ובראשונה הארגון נדרש לייצר אקלים ותרבות ארגונית שמעודדת את העובדים להיות חלק מקהילות יישומיות. בתרבות ארגונית כזאת העובדים ירצו להשתתף בקהילות, מכיוון שהם יבינו את הערך שיש להשתתפות. הקהילה תאפשר להם להשתייך לקבוצה שיוויונית, לא היררכית, עם חופש פעולה מלא, שבה יוכלו להכיר אנשים, רעיונות וידע חדש ולהיות שותפים לתהליך יצירה.
בראש ובראשונה הארגון נדרש לייצר אקלים ותרבות ארגונית שמעודדת את העובדים להיות חלק מקהילות יישומיות
הקהילות מתקיימות כחלק מהשגרה של הארגון ולא דורש אנרגיה מיוחדת. למשל אם ידוע שיש רעיון או מוצר חדש שמתהווה אז מזמינים את הפרטים השונים לתרום מתוך הידע שלהם למען אותו מוצר משותף, במקביל לעשייה הארגונית השוטפת שלהם. מנהלי הארגון צריכים בעיקר לא להפריע לפעילות הקהילה, ולתת לעובדים את החופש לפעול.
החופש הזה דורש מחיר של שחרור שליטה, מכיוון שהמנהלים לא יודעים מה עושים האנשים שלהם. בתפיסה הניהולית הזאת, חלק מהזמן המנהל צריך לא לדעת מה האדם עושה מתוך ידיעה שזה חשוב לארגון.
כשהקהילות יהיו רווחות יהיה מרחב משותף שבו ייוצרו קהילות שלא יהיו תחת הנחייה של המנהלים. חלק מהפעילות שלהן יגיעו לרמת הארגון וחלק לא. יהיו קהילות שלא ייצרו תוצר משמעותי, ולעומתן אחרות שישפיעו על ההתנהלות הארגונית ועל נושאי ליבה של הארגון. כשהקהילה מגיעה לתוצרים משמעותיים אז יש שיתוף של המנהלים.
לכל קהילה יש דינמיקה שונה ותוצרים שונים: מפיתוח והטמעה של ידע, רעיון או מוצר ועד לשינוי התנהלות ארגונית. הקהילה פועלת כל עוד הפרטים מרגישים שיש הצדקה להמשך הפעילות, שהיא תורמת לכל אחד וליצירת תוצר משותף, במובן הזה הקהילה היא זמנית/ארעית. כשמישהו מזהה שהמטרה הושגה או לא רלוונטית הקהילה מתפזרת, יש כאן מאפיין חשוב של גמישות הפעלה.
מפרקים את הארגון לפרטים שפועלים בתוכו, והם אלו שמקיימים את שיתופי הפעולה
מי מציע את הקהילה?
לפי המודל אלו אנשי הקהילה, תמיד יש יזם, שהוא הגנרטור, וחברי הקהילה הם המאפשרים אותה.
מה ייחודי או חדשני במודל שאתם מציעים ?
* העניין המשימתי הביצועי- לא מדובר רק בפיתוח של רעיונות או יידע, חלק מהקהילות קמו כגופים משמיתיים כדי לייצר תפיסות משותפות לשינוי הביצועים והיישום בשטח. לא כל הארגון נרתם למשימה, אלא מפרקים את הארגון לפרטים שפועלים בתוכו, והם אלו שמקיימים את שיתופי הפעולה.
* התייחסות למרחב ארגוני גמיש בתוך ארגונים קשיחים והוא מאפשר פיתוח רעיונות שלא היו מתפתחים בתוך ארגון.
התייחסות למרחב ארגוני גמיש בתוך ארגונים קשיחים מאפשר פיתוח רעיונות שלא היו מתפתחים בתוך ארגון
מה האתגרים ביישום המודל?
האתגר המשמעותי הוא בשינוי התפישה הניהולית והתרבות הארגונית. הרבה פעמים ארגונים לא מבינים את היתרון של היוזמות, ואת הערך של הקהילות. הם רואים ביוזמות האלו "צרכני אנרגיה", שמסיטים את הפרט מהמשימה שלו.
ולסיום, מהניסיון שלכם, מה התמהיל שגורם לקהילה להיות קהילה מוצלחת?
1. אפשור של מנהלים – תפיסה רעיונית מגובשת.
2. משמעות – שהנושא יהיה בליבת העשייה של הארגון/ נושא חשוב ומשמעותי לעובדים.
3. בהירות רעיונית – שכל השותפים ירגישו מחוברים למטרה, יזדהו איתה, יבינו לשם מה.
4. חדשנות.
5. אקלים חברתי והרכב הקהילה – הכרות קודמת והממד הבינאישי הם גורמים משמעותיים בהצלחה.
המכון לחינוך דמוקרטי ישראל
דרך נמיר 149, תל אביב 62507 | טלפון: 03-7412729 | פקס: 03-7412723
www.outofsite.us/democratic | ide@outofsite.co.il
תוכן ההודעה:
עיצוב: סטודיו נעם תמרי | בנייה: ניר דבורקין