רציונל הקורס "והילד הזה הוא עני"- שנה"ל תשע"ז
הקורס "הילד הזה הוא עני" עוסק בבעיית עומק בחברה הישראלית – בעיית העוני. זוהי בעיה מורכבת, בעלת פנים רבות, הקשורה במצב חברתי של חוסר שוויון, אי-צדק, ופערים (כלכליים, חברתיים, גאוגרפיים). הסיבות לעוני, ההשפעה של הימצאות במצב עוני, יחס החברה והמדינה לעוני, הגישות השונות להתמודדות עם עוני ואפילו מדידת העוני – כל אלו הן שאלות מורכבות שיש להן יותר מתשובה אחת. ראוי שאנשי חינוך ופעילים חברתיים יכירו, ולו במקצת, את הסוגיה הזו, ויכירו במורכבותם של מצבי עוני ובהתמודדות איתם.
מטרות הקורס:
החלק התאורטי
בשנה"ל תשע"ז- נפרש על פני יומיים מרוכזים שהכילו את מגוון ההרצאות והמפגשים שעסקו בנושאים המתוארים להלן.
1. חשיפת הסטודנטים/ות לסקירה הסטורית של תולדות עליית מעמד הבורגנות, התפיסה הקפיטליסטית והגלובליזציה.
2. תמונת המצב של העוני בחברה הישראלית, ולגישות חברתיות, כלכליות וחינוכיות לפתרון בעיית העוני.
3. בחינת עמדות אישיות של הסטודנטים/ות ביחס לבעיית העוני בישראל.
4. התמקדות בעבודה מערכתית ביישוב מוחלש (ג'יסר-א-זרקא)
5. התמקדות בסוגיה הנושקת לתפר שבין כלכלה למערכת החינוך- מורי קבלן ועבודה מאורגנת
נושאי החלק התאורטי
רקע הסטורי למצב הכלכלי הנוכחי ולפערים הכלכליים בעולם ובישראל, מונחים מרכזיים בנושא עוני ופערים כלכליים-חברתיים, עבודה מאורגנת ומורי קבלן בישראל, עבודה מערכתית ביישוב מוחלש- התבוננות משולבת על חינוך, כלכלה וחברה. בחינת עמדות אישיות בנושא ואתגורן.
החלק המעשי
בשנה"ל תשע"ז- התקיים סמינר בן יומיים (חמישי-שישי) בשטח, ביישוב מוחלש. נבחר היישוב ג'יסר-א-זרקא מכמה טעמים:
א. היישוב עונה להגדרה של יישוב מוחלש, בעל שכבת ילדים גדולה העונה להגדרות העוני עליהן למדנו
ב. נעשתה ביישוב עבודה מערכתית של שינוי במערכת החינוך, תוך התייחסות להיבטים כלכליים וחברתיים, על ידי המכון הדמוקרטי, במשך מספר שנים.
ג. אחד מבוגרי המסלול הוא בן היישוב, ואחת הדמויות המובילות בתהליך השינוי המקומי שמנסים להוביל צעירי המקום בשנים האחרונות.
דגשי הסיור בג'יסר ומטרותיו:
- היכרות קרובה עם יישוב מוחלש בישראל והאתגרים איתם מתמודד היישוב
- סיור רגלי ביישוב וסביבותיו המשקף את הפערים בינו לבין יישובים סמוכים
- הזדמנות למפגש עם יישוב מהמגזר הערבי
- למידה על היישוב מהיבטים שונים, מבעד לעיני התושבים.
- מודלינג של תהליך שינוי מנקודת מבטו של בוגר המסלול ותושב המקום
- למידה על הנעת מיזמים מתוך צורך אקוטי של תושבי המקום
- גיבוש בין הסטודנטים/ות הלומדים בשנה ב'
דרכי הוראה
הרצאות פרונטליות של צוות השנתון, הרצאות אורח של מומחים, צפייה בסרטונים, סמינר בשטח ביישוב מוחלש כולל לינה, סדנאות ודיונים.
רציונל הקורס "מסע בחברה הישראלית"- שנה"ל תשע"ח
הקורס "מסע ישראלי" מבוסס על קורס "בעקבות ארבעת השבטים" של ד"ר אדם הישראלי שיזם והעביר בסמינר הקיבוצים בשנה"ל תשע"ז.
מהלך הקורס: במסגרת קורס מעורבות חברתית סטודנטים שנתון ב' יחשפו לארבעה "שבטים" המרכיבים את החברה הישראלית:
שבט יהודי-חילוני-ציוני, שבט יהודי-ציוני-דתי, שבט יהודי חרדי ושבט ערבי.
במהלך ארבעה ימי חמישי (9.11, 16.11, 23.11, 30.11) יצא שנתון ב' לסיורים ולמפגשים עם אנשים המייצגים את ארבעת ה"שבטים" הנ"ל. הסטודנטים יחוו וילמדו על שדה פעולה חינוכי (פורמלי ובלתי פורמלי) בכל אחת מהאוכלוסיות הנזכרות מעלה.
שני אלמנטים עיקריים בהם נעסוק יהיו:
1.שונות פנימית בכל אחת מחלקי אוכלוסייה אלה
2. תהליכי שינוי בתוך אוכלוסיות אלה
בהמשך סמסטר א' (מה 7.12) הסטודנטים ייפגשו בימי חמישי עם מומחים מחלקי אוכלוסייה נוספים הקיימים בתוך החברה הישראלית במסגרת מפגש של כשעה וחצי במהלך יום הלימודים (חמישי).
תוצר הקורס: הקמת מיזם השואף לאפשר ולקדם חיבור/מפגש בין אוכלוסיות אשר אינם מתקשרים אלו עם אלו בדרך כלל – מצב המביא לקיום דעות קדומות וסטיגמות אחד על השני שכידוע מנהלות את ה"ידוע לנו" על מרבית חלקי החברה הישראלית.
לקראת סיום הסמסטר א' (18-19 בינואר) נקיים סמינר "מאיץ" (אקסלרטור) של יומיים שמטרתו לעזור לסטודנטים לגבש את התוכנית הרעיונית של המיזם אותו בחרו לפתח. המטרה היא שהסטודנטים יקבלו ליווי ומשוב על המיזם שיעסוק כאמור בדרכים השונות בהן אפשר יהיה לפתוח ערוצי תקשורת (באמצעות עשייה משותפת לדוגמה) המפחיתים סטיגמות ודעות קדומות ומקדמים חיבור בין החלקים השונים בחברה הישראלית שבדרך כלל אינם בתקשורת/עשייה זה עם זה.
במהלך סמסטר ב' הסטונדנטים יתנסו בהפעלת המיזם אשר תכננו כאשר הם מלווים ע"י מנטורים ( רצוי כבר מהסמסטר הקודם). מנטורים אלה יכולים להיות מומחים שפגשו במהלך סמסטר א' או בוגרי חממה שהנושא יעורר בהם רצון ללוות את הסטודנטים. הפעלת המיזם (ברמה של פיילוט או בהיקף רחב יותר – על פי כל מיזם ומיזם) תיחשב לסטודנטים/ות במסגרת 60 שעות מעורבות חברתית שהינן חלק מדרישות סמינר הקיבוצים בנושא מעורבות חברתית.