בעיות התנהגות

התנהגות מפריעה של תלמידים במערכת החינוך בכל טווח הגילאים היא תופעה מוכרת ומדוברת. זו כותרת כללית המתייחסת למנעד רחב המכיל שובבות, בעיות משמעת, התקפי זעם, אלימות לסוגיה, קשיי הסתגלות, התנהגות מופנמת אנטי-חברתית והפרעות התנהגות. התופעה מטרידה ילדים, הורים, צוותי חינוך, גורמים מטפלים וגם את מעצבי מדיניות בחינוך.
גורמים להתנהגות: התנהגות תוקפנית ורגשות תוקפנות אמנם הן תכונות מולדות הטבועות בנפשו של כל אדם, אולם ילדים אינם מפתחים התנהגות זו באופן אוטומטי. התנהגות תוקפנית עלולה להתפתח אצל ילדים, אם בכל פעם הם משיגים את מבוקשם בעקבות התנהגויות מסוג זה. סיבה נוספת שהתנהגות תוקפנית עלולה להתפתח היא בעיות השתלבות חברתית, טראומה, פחד, חוסר ביטחון או כל סוג מצוקה נפשית.
קשיי משמעת והתנהגות תוקפנית:
יש ילדים שקשה להם לקבל מרות, לרוב גם ילדים אלו מאופיינים בהתנהגות כוחנית ואנטי סוציאלית שמתבטאת באלימות ובפגיעה ברכוש של אחרים, אינם מוכנים להקשיב ונוטים להגיב בזלזול כלפי הסביבה. ניתן לסווג את ההתנהגות התוקפנית למילולית ו/או פיזית.
קשיי משמעת הנובעים מחוסר ביטחון, פחד מתח נפשי:
ילדים בעלי אופי מופנם יותר, אשר תגובתם לקשיים מאופיינת בפחד וחוסר ביטחון,
לעיתים סובלים מדימוי עצמי שלילי, רגשי נחיתות המלווים בתחושה סובייקטיבית של כישלון.
הפרעות התנהגות גוררות תגובות שליליות בצד הסביבה ועלולות לגרום לבעיות קשות ביחסים שבין הילד לבין הסביבה ובהמשך להוות קושי לנהל מערכות יחסים עם אחרים, הן כילדים והן כמבוגרים.
חשוב לציין שקשיים אלה באים במינונים שונים.
פתרונות אפשריים בחינוך דמוקרטי הם באמצעות דמוקרטיזציה של תהליכים בבית הספר אשר מחייב שינויים בסטטוס של המורה ובסטטוס של התלמידים ומוסדותיהם. אקלים בית-הספר עשוי להשתנות ולהיות חופשי יותר, ועשויה להתפתח מערכת יחסים חדשה בין המורים לתלמידים. באמצעות תהליכים אלו, יוכלו הילדים, למצוא את עצמם בסביבה "בטוחה ומוגנת" יותר. בנוסף,  פעילות במסגרת החינוך החברתי כרוכה בהשתתפות הפרט ובמעורבותו. בהיות ההשתתפות וולונטרית ועל פי רוב בתחומים שיש לתלמידים עניין בהם, השתתפותם ומעורבותם הם בעלי משמעות עבורם. כתוצאה מכך קיים סיכוי רב יותר, שהם יפנימו ערכים אלה. הנחה זאת מבוססת, בין השאר, על ממצאים מחקריים (הדג'פאת, 1981), המלמדים, כי במסגרת הלא-פורמלית ניתן לחנך לערכים ולהביא להפנמתם בהצלחה רבה יותר מאשר במסגרות פורמליות.
להבדיל מהחינוך הפורמלי "…בגלל שמרנותו של בית-הספר, ספק אם ניתן להנהיג בו תהליכים דמוקרטיים מקיפים״ "ולהנהיג את ערכי הדמוקרטיה לא רק בחברה אלא גם בבית-הספר" (משרד החינוך והתרבות, 1971). על פי מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה  נראה כי לאקלים במוסד החינוכי, ובתוך כך להתנהגות תלמידים בבית-הספר, יש חשיבות רבה ביצירת סביבה שמאפשרת למידה ותורמת לבניית אופיו המוסרי והערכי של התלמיד. מחקרים מצאו קשר בין התנהגות נאותה של תלמידים בבית-הספר ובין הישגי תלמידים.  נושא המשמעת בבתי-ספר בישראל עומד בשנים האחרונות במרכזו של דיון ציבורי, לנוכח התפיסה כי מערכת החינוך מתקשה להתמודד עם בעיות משמעת וכי רמת המשמעת הנמוכה בבתי-ספר היא אחד הגורמים להישגיהם הנמוכים של תלמידים.

לקריאה נוספת

ביבליוגרפיה:
"הורים לילדים ללא גבולות" פרופסור יואל גולדברג, שירה סובול
"מדוע ילדך מתנהג כך?" ד"ר קריסטין אדמס, ד"ר ארנסט פרוגה
"פסיכולוגיה להורים" ד"ר שאול סולברג
http://www.psychology.org.il/sites/psycho/UserContent/files/psycho-actualia/pshico_August13.pdf
"משמעת תלמידים והוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה" אתי וייסבלאי
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03147.pdf

הנה עוד חומרים שיעניינו אותך:

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן