האור_בקצה_המהפכה_-_הצגת_הפרויקט חוברת_רעיונות_לפרויקטים_על_יסודי חומר_למחשבה_-_המשימה כרטיסי_פרויקט מה_מאכילים_אותנו-_מצגת_פתיחה_(1) מיליון_כוכבים_חשיפה מצגת_חשיפה_חיזור_גורלי צעצועי_אנרגיה_-_תיאור_הפרויקט
מצגת זו מלווה מפגש משותף של תלמידים ומורים, שמטרתו לאסוף תובנות מנקודת מבטם של התלמידים, על הפרויקטים בהם לקחו חלק, בתהליך למידה ברוח מודל ה-PBL. כאן תוכלו למצוא מהלך מפגש הכולל הצגת פרויקטים על ידי התלמידים, פרוטוקול הצגת שאלות של המורים לתלמידים, ואיסוף תובנות המורים עצמם. מטרת המפגש הינה לסייע למורים לדייק- מהם התנאים להצלחתו של פרויקט, מנקודת מבטו/ה של התלמיד/ה.
מצגת זו מלווה את המפגש הפותח בימי ההערכות, של תהליך למידה ברוח ה-PBL. המפגש נערך בבית הספר "אלון", בהובלת המנחה יולי חרומצ'נקו. כאן תוכלו למצוא שלד אופציונלי למפגש פותח, והמחשה מתודית ליצירת תוצר ומישובו, במהלך המפגש עצמו.
לא ממוסגר650x650pxגבול :תוצרי למידה :PBL :תוצר :השתלמות :מצגת "תקציר" תוכן מצגת זו מסכמת שלל המחשות ויזואליות לתוצרי למידה ברוח מודל ה-PBL. כאן תוכלו למצוא תמונות שצולמו בבתי ספר בארץ, בהם התרחשה למידה מסוג זה. יוצר מקור }}
הערכה מקדמת מסייעת לתלמיד לשפר את הלמידה שלו לכל אורכה ולא רק בסופה. משוב הוא הכלי המרכזי המסייע בכך.תלמידים מתרגלים מתן משוב וקבלה של משוב בנקודות רבות לאורך תהליך הלמידה. משוב איכותי מתמקד בדברים שהתלמיד יכול לשנות. משוב טוב הוא משוב אמ"ת: אדיב, מ …
סילבוס זה כולל 15 מפגשים של השתלמות לבית הספר היסודי בית הכרם הירושלים בנושא PBL
מרצה: מיכל ברקוביץ' רציונל הקורס: הוראה מפעילה ומערבת הינה הוראה המעודדת את התלמידים להיות פעילים בלמידה ומעורבים בה ברמה רגשית וקוגניטיבית. להיות מעורב, פירושו לחוות רגשות של התעוררות, סקרנות ועניין, חוויות של התפעמות, של דחף עז ורצון להתמודד עם אתגר …
סילבוס: השתלמות מורים בסיסת ומתקדמת בנושא PBL משך ההשתלמות: 10 מפגשים מאת: סאני כרמלי היקף שעות כולל: 30 שעות אקדמיות מטרות המפגש למידת עקרונות העבודה בPBL למורים והתאמת העקרונות לתוכניות עבודה למורים בדיסציפלינות השונות. למיד …
הגדרת הפעילות: מתחילים את הפעילות בכך שכל תלמיד מספר בתורו על שמו: מי נתן לו את שמו? על שם מי או מה, האם יש סיפור מאחורי שמו? מה אומר לו האדם או הנושא שהוא קרוי על שמו? האם ניסה להיות דומה לו? מהו יחסו אל שמו, האם השם אהוב עליו? האם לדעתו שמו נדיר או נפוץ ומה זה עושה לו? האם היו לו שמות אחרים, כינויים, מה היה יחסו אליהם? אילו היה יכול – באיזה שם היה קורא לעצמו? אילו שמות חיבה יש לו? בהמשך הסבב המורה יכול לפתוח את הסבב בקטע הבא: "קראו לו אברהם והוא לא אהב את שמו. אילו היה שמו עידן או שגב – בוודאי היו חייו הרבה יותר מרתקים – כך חשב".
ספר זה מספר את סיפור המסע העירוני של חולון, שהחל ברעיון אמיץ של מנהלת בית ספר אחת לצאת וללמוד עם חבריה המנהלים את מודל היי־טק היי בסן דייגו, ארצות הברית. יחד ולחוד הם יצרו פרשנות מקומית למודל זה , פרשנות שתתאים למציאות חינוכית חדשה ופורצת דרך. חשוב להדגיש שאנו מתארים כאן דוגמא לתהליך שינוי פדגוגי עירוני, ולא מתכון מדוייק לתהליך שינוי (שהרי למרחבים עירוניים שונים יתאימו תהליכי שינוי שונים). למעשה, הספר הוא מקרה בוחן שבעזרתו אפשר ללמוד מהניסיון המצטבר של מערכת חינוך עירונית (במסגרת כל הרצף הגילי – גן עד בית ספר תיכון) כיצד ניתן להוביל שינוי פדגוגי, דרך שלוש נקודות מבט שונות: זו של ראש מינהל החינוך, זו של מנהל בית הספר וזו של המורה. מרבית פרקי הספר מחולקים לשלושה שערים המייצגים את שלוש נקודות המבט הללו, ולכן מותאמים לקהלי יעד שונים שעשויים למצוא בו עניין:
