שלבים ביצירת תכנית עסקית לפי המודל של אמיר כבירי

נקודת המוצא העומדת מאחורי השימוש במודל זה הינה כי קיים דמיון בין הקמת מיזם לבין הקמת עסק. אחד ההבדלים המהותיים המתקיים בין מיזם לבין עסק הינו האוריינטציה שלהם. דהיינו, בעוד עסק כלכלי מונע מתוך אוריינטציה של הכנסה, והמבקש להקים את העסק נדרש להעריך מראש את הכנסותיו הצפויות, הערכה שתשפיע על החלטתו בדבר כדאיות וכניסה לעסק; […]

ספירלת החממה שנה ב

תקציר: פריט ידע זה מציג את רציונל שנה ב של מסלול החממה ליזמות חינוכית-חברתית בסמינר הקיבוצים, ואת התחנות העיקריות במהלך השנתי.
שנה זו מתמקדת בשתי תמות עיקריות המלוות את שני האתגרים העיקריים של הסטודנטים בשנה זו:

  1. העשרת התפיסה והכלים של תרבות דמוקרטית ופדגוגיה דמוקרטית- המלווה את אתגר ההתנסות המעשית של הסטודנטים/ות בבתי הספר בעלי התפיסה החינוכית ה”מסורתית”.
  2. השראה לתחילתו של מיזם חינוכי-חברתי- תהליך המיזם כולל חלימה, הגייה, תכנון ותחילת היישום של מיזם החינוכי-חברתי שעל הסטודנטים/ות ליצור.

ספירלת החממה- שנה ב- תחנה שלישית: קורסי מעורבות חברתית

פריט ידע זה עוסק באחת מרצועות הלמידה של יום החממה של סטודנט/ית שנה ב’ במסלול- מעורבות חברתית.
בבסיס תכנית היחידה למעורבות חברתית בסמינר הקיבוצים עומד השילוב בין פעילות שנתית קבועה בארגון חינוכי-חברתי לבין קורס אקדמי רלוונטי מלווה. במסלול החממה הן הקורסים האקדמיים המלווים את הפעילות המעשית של המעורבות החברתית, והן הפעילות עצמה, בנויים באופן שונה מיתר המסלולים בסמינר הקיבוצים.
החל משנה”ל האקדמית תשע”ח- נכללו השעות הנדרשות לצורך מעורבות חברתית, המהווה דרישה אקדמית של סמינר הקיבוצים, בתוך שעות הגיית ותכנון המיזמים החינוכים-חברתיים של הסטודנטים/ות הלומדים בשנה ב’.

ספירלת החממה- שנה ב- תחנה ראשונה: מרתון חינוכי בראי החברה הישראלית

פריט ידע זה עוסק בקורס המרתוני הפותח את שנה ב’, שייעודו לתת לסטודנט/ית התבוננות מערכתית על תהליכי שינוי חינוכיים, תוך התייחסות לאספקטים כלכליים וחברתיים.
בשנה”ל תשע”ז- התמקד קורס זה בסוגיות של שינוי חינוכי בתנאים כלכליים של עוני וליווי תהליך שינוי חינוכי בסביבה מוחלשת, תוך קיום סמינר שטח ביישוב ג’סר-ע-זרקא.
בשנה”ל תשע”ח- אוחד קורס זה עם הקורס המלווה אקדמית את המעורבות החברתית בשנה ב’, והפך למסע בן ארבעה ימים מרוכזים בחברה הישראלית, ברוח נאום ארבעת השבטים של הנשיא ראובן ריבלין. במסגרת מסע זה פגשו הסטודנטים אוכלוסיות מיישובים שונים- חרדי, ערבי, התנחלות ויישוב במרכז הארץ.
כמו כן שימש המסע כ”התנעה” לתהליך הגיית המיזמים החינוכיים-חברתיים.

סדנת פיתוח מחוון למיזם בהשראת ה – Dragon Dreaming

יום מתווה למפגש התנעת המיזמים- מעגלי חלימה- אחרון לסמסטר א תשעז זמן כולל של הפעילות כ- 3 שעות חומרים הדרושים עבור הפעילות: ציוד משרדי- בריסטולים, גליונות, פוסט איט, טושים ודף הנחיות לקבוצות על חלימה. מהלך הפעילות משך זמן הפעילות כ-15 דקות סדנת פיתוח מחוון למיזם משמעותי בהשראת הדרגון דרימינג הסבר על המהלך, המטרות, הכלי “דרגון דרימינג” […]

סדנה לפיתוח יזמות

מתווה לסדנא ביזמות המתווה מתייחס לסדנא שתכלול שבעה מפגשים בני שלוש שעות כל אחד. המתווה מתבסס על הלמידה שהיתה מהסדנא שהועברה בשנת תשס”ה, תוך ניסיון לענות באופן מיטבי למשוב שהתקבל מהסטודנטים. הסדנא תועבר ככל הניתן כתהליך חוויתי-התנסותי בו הסטודנטים “עובדים” על ההפקה שלהם.  בכל אחד מהמפגשים נבחר את אחת מההפקות של הסטודנטים כדוגמא אליה נתייחס […]

ממדים לבחינת ההצלחה של מיזם חברתי- הקדמה

מאת: משה שריר המאמר בא להרחיב את ידיעתנו באשר לתופעת היזמות החברתית, בהתייחס למניעים ואסטרטגיות הפעולה של יזמים חברתיים, לתנאים המאפיינים את שדה הייזום החברתי ולצירופי משתנים שיש ביכולתם לסייע בידנו בהסבר ההצלחה של מיזם בתחום החברתי, תוצר הנחישות והדחף של יזמים שפעלו שלא בתוקף סמכות ומשאבים הנתונים בידם במסגרת ארגון קיים. המאמר מביא לידי […]

מודלים של מנועי יוזמה

הד”ר סליג , ד”ר למדעי המוח , משמשת כראש תוכנית היזמות הטכנולוגית באוניברסיטת סטנפורד, ארה”ב. מומחית ביצירת יוזמות ובהכשרת יזמים/ות. גדרה.

מהו אקטיביזם?

אקטיביזם הוא הרצון והיכולת לפעול לתיקון החברה. לאקטיביסט תחושת מסוגלות והשפעה, יחד עם חשיבה ביקורתית חברתית.
הנחת היסוד היא שהאדם יכול להשפיע על המציאות ולשנות אותה באופן שמתאים לו ולקהילתו כאשר הוא מודע לייחודיות שלו, מכיר את נקודות החוזק והיכולות שלו, מתאפשר לו לבטא את עצמו ויש לו כלים להתבונן על הנעשה סביבו באופן ביקורתי והבנה לאן נכון לו לתעל את יכולת הפעולה שלו.