מאת: רון דביר ואפרת בן צבי
מטרת הסדנה
מהלך הפעילות
הגדרת המשימה
הגדרת המשימה – בדרך כלל על סמך אתגר (עסקי, חברתי, חינוכי, פוליטי). המשימה מוגדרת בשיתוף בין הלקוח (תמיד תמיד יש לקוח) לבין מנהלים בחברה. מגדירים מה האתגר (הזדמנות, בעיה, חוסר, חוסר יעילות), מה יהיה התוצר, מה התועלות המצופות, מי יעבוד על זה, מה האחריות של הלקוח ושל הצוות, כמה זמן ותקציב מוקצבים לעניין. כותבים חוזה בין הלקוח למנהל הצוות שמגדירים דברים אלה לצורך תיאום הציפיות.
בסרט לא רואים שלב זה למעט הערה ש-Ideo לקחה על עצמה לעצב עגלה בחמישה ימים, ובהמשך נאמר שהעגלה חייבת לעמוד בתקציב של העגלות הקיימות בשוק, כלומר 200 דולר.
מהלך הסדנה
משך הזמן כ-15 דקות
דף פליפ צ'ארט אחד ובו הצוות ירשום ביחד את סעיפי החוזה עם הלקוח (תהיה בידי ראשי הצוותים דוגמv).
אחד מאנשי הצוות מוגדר מראש כלקוח. צריך שיהיה מאוד ברור ללקוח ולצוות מה עושים ולכן נערך החוזה.
סעיפי החוזה (על גבי הפליפ צ'ארט):
- חוזה מו"פ מקוצר
- הצורך
- קהל המטרה / המשתמשים (לפעמים קהל היעד והמשתמשים חד הם ולפעמים נפרדים. למשל משתמש=מנחה חממה, קהל יעד= סטודנטים)
- התוצר הסופי (התוצר היום הוא ראשוני/ אב טיפוס)
- אילוצים (לו"ז, תקציב, וכו)
שלב ראשון
נושא: העובדות
רקע: מתחילים ללמוד על הנושא.
מדברים עם מומחים, אינטרנט, סיורים בשטח, תצפית במשתמשים ושיחות איתם. התצפית חשובה ל-Ideo מאד – הם קוראים לזה אנתרופולוגיה, ויש להם אנתרופולוגים מקצועיים. מנסים גם לאסוף עובדות כמותיות רלוונטיות. מתחילים להבין מה באמת הבעיה, ממה היא מורכבת, מה חשוב למשתמשים.
בשלב הראשון, אחרי הצגת הבעיה ניתן לצאת ללמידה לקבלת השראה של רעיונות קיימים לנושא הנידון. בסדנה שלנו אנו סומכים בעיקר על חוכמת ההמונים.
מהלך הסדנה
משך הזמן כ-15 דקות
ה"לקוח" מציג לצוות את הבעיה. הצוות צריך להבין את הבעיה להקשיב ולברר. להקפיד לא לאפשר לצוות לנסות לפתור אותה בשלב הזה.
רושמים על גבי דף פליפ צ'ארט אחד את העובדות – כמותיות או אחרות. יירשמו מרכיבי הבעיה, בעיות שורש, נתונים כמותיים כגון כמות משתמשים, מה הפתרונות הקיימים -אם יש ומדוע אינם טובים, האם מצא פתרונות לבעיות דומות שהוא חושב שהם יכולים להוות מודלים להשראה, מה ייחשב על ידי הלקוח להצלחה, מה הוא רוצה להשיג.
שלב שני
נושא: סיעור מוחות
רקע: סיעור מוחות על פתרונות לבעיה
זהו סיעור מוחות חופשי, אסוציאטיבי, אישי – לכל איש צוות הרבה פתקאות נדבקות – כל פתק אחד עם רעיון אחד שיכול להיות פתרון שלם או מרכיב. לפעמים בטקסט, לפעמים באיורים ותרשימים כשזה מתאים. זמן שקט, ללא דיבורים, בהן כל אחד כותב רעיונותיו.
הוגי הרעיונות מסבירים את הרעיונות לחברי הצוות, ואפשר לשאול שאלות הבהרה (אך בשלב זה לא הערות ביקורתיות, או הצעות לשיפור או משוב על הרעיון הנפלא).
מהלך הסדנה
משך הזמן כ-15 דקות
- כדי להגיע לרעיונות בלתי צפויים, נשתמש בעבודות אמנות מכל הסוגים, התקופות, הנושאים. על כל שולחן כ 20-30 עבודות (בגודל של קלף או גלויה). פורסים אותם, כל אחד בוחר משהו שנראה לו רלבנטי לבעיה, וכותב כמה רעיונות על פתקאות דביקות (מהסוג הגדול) רעיון אחד לכל פתק, בכתב ברור, עם טושים. חלק מהרעיונות ינבעו מהגלויות שלו או של אחרים שהוא רואה, חלק מהרעיונות ינבעו מהניסיון האישי של כל אחד ללא קשר לגלויות, או מחיפוש מהיר באינטרנט לקבלת השראה.
- לאחר מספר דקות כולם שמים את הרעיונות שלהם על לוח/דף ניר ענק. בסבב כל אחד מסביר במשפט (משפט אחד!) רעיון אחד שלו !(זה שהכי נראה לו מעניין) ואם יש מספיק זמן עושים מספר סבבים עד שעוברים על כל הרעיונות. נוח לעשות זאת כשכולם עומדים ליד הקיר עם הרעיונות.
שלב שלישי
נושא: חיבור רעיונות ויצירת פתרונות צבועים
רקע: "עושים שכל" ממאות הרעיונות שהצטברו על הפתקים הדביקים. מקבצים למספר נושאים/כיווני פתרון מרכזיים, ובצוותים קטנים מתחילים לפתח כיווני פתרון אלה. הם בונים אבי-טיפוס של הפתרונות.
מהלך הסדנה
משך הזמן כ-30 דקות
חברי הצוות מקבצים רעיונות דומים/קשורים ביחד על הלוח/ דפי פליפצארט- למשל דף לכל קבוצת רעיונות. (5 דקות).
מתחלקים לקבוצות. כל קבוצה מתחילה לפתח פתרון המבוסס על אחת מקבוצות הרעיונות. למשל- יתכן שקבוצה אחת של רעיונות תהיה בעלת גוון כלכלי, אחרת בעלת גוון טכנולוגי וכו'. בהנחה שבכל צוות בסדנא יהיו 6-8 אנשים, בכל קבוצה יהיו 2-3 אנשים.
הפתרון הינו פתרון שלם לבעיה שאנו מטפלים בה, אך הוא צבוע בגוון של קבוצות הרעיונות שנבחרה. לדוגמא: פתרון שלם לתוכנית באלימות נוער, עם דגש טכנולוגי.
פיתוח הפתרון מבוצע בעבודה חופשית – פשוט משוחחים על הפתרון, ומתחילים לכתוב את הפתרון בטקסט, או בתרשים זרימה, או באיור או בכל דרך אחרת שמתקשרת אותו. התוצר הפתרון הינו על גבי דף פליפ צארט
שלב רביעי
נושא: חיבור פתרונות
רקע: כעת מחברים את התוצרים של הקבוצות השונות לפתרון שלם המביא לידי ביטוי את תוצרי כל הקבוצות. בונים אב-טיפוס של הפתרון. כנראה שיתקבל פתרון הלוקח בחשבון את מיטב הרעיונות. כמובן, לא ניתן ליישם במלואם את כל המרכיבים של הפתרונות הצבועים בפתרון השלם, ולכן בסרט נאמר שבשלב זה צריך "לקחת צעד אחורה" לצורך האיחוד.
מהלך הסדנה
משך הזמן כ-30 דקות
כל קבוצה מציגה את הפתרון הצבוע שלה לחברי הצוות (2 דקות) ותולה אותו על הקיר – בסוף התהליך יש גלריה של 3-4 פתרונות צבועים.
כעת כל חברי הצוות מתחילים לחבר את הפתרונות הצבועים לפתרון אחד. זה קורה בשיחה חופשית בסיוע פליפ צ'ארט עליו כותבים את עיקרי הפתרון השלם. בונים אב טיפוס של הפתרון: זה יכול להיות בטקסט, איור, תרשים זרימה, איור של מסך מחשב, שרטוט של בית ספר, לוח זמנים שבועי.
בשלב הזה הלקוח לא משתתף אלא צופה מהצד.
שלב חמישי
נושא: הצגה ללקוח
רקע: כעת מציגים את הפתרון ללקוח ושומעים משוב. הפתרון מוצג גם למנהל מטעם הלקוח (בסרט – מפיק תוכנית הטלויזיה) וגם ללקוחות קצה (בסרט – שני עובדי סופרמרקט).
בחיים האמיתיים, כעת התהליך ימשיך לבדיקות בשטח, שיפורים תוך כדי תנועה, הערכת התוצאות וכו'.
מהלך הסדנה
משך הזמן כ-25 דקות
- הצוות מציג את הפתרון ללקוח, לסוגיה שהוגדרה בשלב הראשון של הסדנה – 4 דקות.
- הלקוח נותן משוב – 4 דקות.
- סבב מהיר בקבוצה – הערות על התהליך. ראש הצוות רושם על דף נייר שיועבר לאפרת ורון לשימוש לאחר הסדנא. – 7 דקות.
- במליאה: הצגה של כל הפתרונות לכל אנשי המכון.- 10 דקות