PBL Project Based Learning ככלי לפיתוח יזמות

תהליך הלמידה, ההוראה וההערכה הקרוי PBL, מהווה גם פדגוגיה בעל עקרונות למידה דמוקרטיים. מאחר ו"מנוע" הלמידה הוא תוצר, עליו מחליט/ה המורה עוד טרם היציאה למסע הלמידה, הרי שניתן לבצע הקבלה בין שלבי תהליך הלמידה הפי.בי.אלי לבין תהליך הנעת יוזמה.
כמו כן, חשוב לציין כי אחד העקרונות המרכזיים של ה-PBL הינו אוריינטציה חזקה של התוצר והתהליך לסביבה ולקהילה. ה-PBL שם דגש חשוב ועקרוני על למידה רלוונטית, מחוברת לסביבתה, למידה הנעזרת במומחים מהקהילה ושהתוצר יכול לשמש לא רק את התלמידים שיצרו את הפרוייקט, אלא גם את קהילתם. זאת מתוך הבנת וזיהוי צרכים קהילתיים, וחיבור בין למידה אקדמית נדרשת לבין צורך קהילתי קיים. ברוח זו ניתן להבין פרוייקט שנעשה בבית הספר "היי טק היי", המהווה את "נושא הדגל" של מודל למידה זה, בארה"ב ובעולם כולו, במסגרת דיספלינת הביולוגיה, במסגרתו תלמידים למדו על מערכת הדם ויצרו תוצר, שהתכתב עם צורך קהילתי רלוונטי- קמפיין הקורא לקהילה להעשיר את בנק הדם המקומי בתרומות דם.

נקודה חשובה נוספת מתקשרת לאחד משלושת היסודות אותם נוהגים להעריך בתהליך למידה פי.בי.אלי. לצד הידע והמיומנויות, הנלמדים והמוערכים בכל פרוייקט ופרוייקט, קיימת גם התייחסות להיבט שלישי הקרוי "הרגלי תודעה ולב". היבט זה נועד להתייחס לצדדים האישיים, הבין-אישיים והערכיים של הלמידה. כך, בפרוייקט של מגמת הביולוגיה בתיכון "ליידי דייויס, תל אביב, למשל, כאשר התלמידים חקרו שיבושים במנגנוני בקרה בתא, ואת מחלת הסרטן כדוגמא לכך, תוצר הלמידה לא היה רק העשרת הידע של תלמידי המגמה, אלא יציאה לקהילה לקניון השכונתי ביום הסרטן הבינ"ל, שיתוף הציבור בידע הרלוונטי לאורחות חיים ודרכי מניעה של מחלה זו, ומכירת עוגות מאפה ידם לטובת עמותה ציבורית העוסקת בתרומות למען ילדים חולי סרטן.
המכון הדמוקרטי מתמחה בליווי מורים ומורות ביצירת פרויקטים ממין זה. מאחר והסטודנטים והסטודנטיות הלומדים במסגרת מסלול החממה ליזמות חינוכית-חברתית, שואפים להיות מורים ומחנכים, אך בעלי "גוון" יזמי-חברתי, הרי שהמודל שמספק PBL יכול להוות פלטפורמת עבודה נוחה וידידותית, המסייעת הן ל"מורה" העתידי שבסטודנט/ית, והן ליזם/ית שבו.

שלבי תהליך פיתוח המיזם הפי.בי.אלי

  1. חיפוש אחר התשוקה של המורה – איזו יחידת לימוד מתוך החומר שעליי ללמד הסמסטר מאתגרת אותי להתמקד בה לטובת פרוייקט, בין אם יחידת חומר שאני אוהב ושואף להעמיק בה באמצעות הפרויקט, או לחילופין כזו שאיננה "ידידותית" מבחינתי, והפרויקט הינו דרך ליצור אליה זיקה מחודשת… ובהשאלה למיזם- מהי התשוקה שלי? באיזה נושא, סוגיה או היבט בעולם החינוכי-חברתי מעניין אותי להתמקד? מה חשוב בעיניי? מה מניע אותי לפעולה?
  2. יצירת שאלה פוריה/שאלה מניעה לפרוייקט, החלטה על תוצר לפרוייקט וחיבור בין שאלה ותוצר. שאלה פוריה (ראה הרחבה כמודל נפרד תחת מודלים להנעת יוזמה) הינה "מנוע" אינטלקטואלי של גירוי ועניין לשם הנעת תלמידים/ות ליציאה למסע של חקר, למידה ועשייה. התוצר של הפרויקט, לעומת זאת, מהווה את ה"מענה" של המורה וקבוצת תלמידיו/ת לשאלה הפוריה. כך, בין השאלה (הפוריה) ל"תשובה" (התוצר) מתנהל הפרויקט כולו, כאשר הוא מונע, כאמור, מתוך מקורות התשוקה ועניין של המורה המוביל/ה אותו. למשל: פרוייקט באזרחות שהתקיים בביה"ס "החדש" בחולון. התשוקה של המורה: רלוונטיות, השנה היתה שנת בחירות; השאלה המניעה שנבחרה היתה: איזו מפלגה חסרה בישראל? ; והתוצר: חיבור של מצע למפלגה דמיוני שאיננה קיימת. את המצע של המפלגה ואת הקמפיין לבחירתה יצרו הילדים עצמם. ובהשאלה למיזם– השאלה הפוריה מנסחת צורך אשר המיזם אמור להוות את המענה שלה.
  3. יצירת ממדי הערכה לפרוייקט– תהליך הלמידה הפי.בי.אלי מתוכנן, למעשה, לפי תוצאתו. לכן המורה מחליט מראש, במענה על "מרובע ההערכה" (מה מעריכים, כיצד מעריכים, מי מעריך ומתי מעריכים) מה חשוב לו להעריך בפרוייקט, מתי תתקיים הערכה זו, כיצד ועל ידי מי. השאלה המרכזית והראשונה הינה שאלת ה"מה". מה מעריכים בפרוייקט, וההתייחסות היא למודל הימ"ה= ידע, מיומנויות והרגלי תודעה ולב (ההיבט השלישי, כאמור, הוא ההיבט הערכי, הרגשי והחברתי של הפרוייקט). ובהשאלה למיזם- על היזם לשאול עצמו- מה חשוב לי בפרוייקט? מה יהיה אינדיקטור של הצלחה מבחינתי? מה יהיו "סמני ההגעה" שלי? מי הייתי רוצה שיעריך את התקדמותי והישגיי ביוזמה שלי? באיזה שלב?

4. איסוף חומר לפרוייקט או המיזם.
5. תכנון לוח זמנים של הפרויקט או המיזם– בהתאם למענה על ארבעת שאלות ההערכה, ותוך התבוננות על לוח השנה של בית הספר- מתכנן/ת המורה את לוח הזמנים של הפרוייקט , כלומר בונה גאנט (gant) תוך reverse engineering, כלומר- קביעת תאריך היעד של הצגת הפרויקט (או המיזם) ותכנון לאחור של כל שלבי ההגייה, התכנון והקמת המיזם עד לתאריך יעד זה.
6. תכנון ברזולוציה גבוהה של הפרויקט/ מיזם– לאחר התכנון של ציר הזמנים ברזולוציה נמוכה יחסית, מתחיל תכנון מוקפד לפרטים, לא רק של ציר הזמן של הפרוייקט/ מיזם, אלא ברמת תכנון השיעור הבודד- מה קורה בכל מפגש ומפגש, או בכל פעימה ופעימה על ציר הזמן של הפרויקט.
7. משוב מקדם וריבוי טיוטות של הפרויקט/המיזם– תוך התייחסות לשאלות ההערכה "מי מעריך" ו"כיצד מעריכים", נכנס לתוך תכנון ציר הזמן של הפרויקט/ מיזם, גם שלב המשוב. בנקודה מוסכמת מראש מציג מתכנן הפרויקט או המיזם את הטיוטה שלו/ה לתוצר הסופי, ומקבל עליה משוב מדמות משמעותית עבורו (מומחה או קהילת עמיתים לדוגמא) המשוב מתקיים תחת כללים ופורמט מסוים, אופייניים לתהליך למידה פי.בי.אלי. ריבוי הטיוטות מהווה ערך בפני עצמו בתהליך הלמידה הפי.בי.אלי המבקש לתת דגש על תהליך הלמידה והיצירה הדיאלוגי, ולא כמקובל בתהליכי למידה מסורתיים, שם המיקוד הינו בעיקר בתוצאה (מבחן, ציון).
8. תערוכת תוצרים– בתהליך הלמידה הפי.בי.אלי קיים ערך רב לנראות תהליך הלמידה, להכרה ולהוקרה ליוצריו. תערוכת תוצרים (פרויקטים או מיזמים) המתוכננת כחלק מתהליך הלמידה ומתקיימת בבוקר או בערב, שאליה מוזמנים אורחים והיא מאפשרת התרשמות אישית מהתוצרים ואינטראקציה בין-אישית בין המציגים לקהל המבקרים- הינה נקודה משמעותית על ציר הלמידה הפי.בי.אלי.
9. POL= Presentation of learning – בשלב זה, המתקיים לאחר התערוכה והצגת הידע,  התלמיד או היזם/ ניצבים בפני קבוצה משמעותית עבורם, ומשתפים, והפעם הדגש עובר ממישור הידע והמיומנויות (המקבל את ביטויו בבוקר/ערב הצגת תוצרים) למישור ההתפתחות האישית, בין-אישית, חברתית וערכית. דהיינו, כיצד התפתח/ה יוצר/ת הפרויקט או המיזם כאדם (דהיינו בכל ההיבט של הפרוייקט או המיזם, הקשור להרגלי התודעה והלב, ההיבט הערכי האישי והבין-אישי).

לקריאה נוספת

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן