PBL

הפופולריות העכשווית של למידה מבוססת- פרויקטים

למידה מבוססת- פרויקטים אינה תופעה חדשה. היא זכתה למידה של פופולריות בתחילת המאה העשרים (אחד התומכים הנלהבים שלה היה ג'ון דיואי Dewey John ), וגם בשנות השבעים. אלא שאחר כך יצא לה שם רע (במעגלים מסוימים) משום שהיא נתפסה כבלתי מובנית דיה וכלוקה במידת הרצינות של הלמידה במסגרתה.
ואולם, מאז התרחשו שני שינויים משמעותיים, שהביאו להצתה מחדש של העניין של מורים בלמידה מבוססת- פרויקטים ולהתנערות מהסטיגמה שדבקה בה.
ראשית, כמובן, המהפכה הדיגיטלית המאפשרת לתלמידים היום לערוך מחקרים רציניים בקלות רבה מבעבר, ליצור עבודה באיכות גבוהה, לתעד את כל התהליך ולשתף את יצירותיהם עם העולם.
שנית, היום אנחנו יודעים טוב יותר כיצד לבצע למידה מבוססת-פרויקטים איכותית, המאופיינת ברצינות אקדמית, ואנחנו גם יודעים כיצד להעריך את האפקטיביות שלה. מדריך זה מתבסס על גוף ידע רחב ומשמעותי (אשר גדל והולך כל הזמן) ומביא יחדיו אסטרטגיות שנוסו בהצלחה ופרוטוקולים שמורים יכולים לעשות בהם שימוש.
היום, מורים בכל רחבי העולם מתכננים פרויקטים עבור התלמידים שלהם. הפרויקטים מציתים התלהבות משותפת ללמידה בקרב התלמידים ומוריהם; הם מטפחים מגוון רחב של מיומנויות (למשל ניהול זמן, עבודה שיתופית ופתרון בעיות אמיתיות) שתלמידים יידרשו להן בהמשך לימודיהם ובצאתם לעולם העבודה כמבוגרים ואפשר להתאים אותם לתלמידים בעלי מגוון רחב של יכולות וצרכים לימודיים.
בנוסף, מורים המתוסכלים מהגישה הרווחת של סטנדרטים ומבחנים מגלים שהתלמידים מסוגלים לרכוש את הידע הנדרש על פי סטנדרטים אלה בתחומי התוכן דווקא באמצעות פרויקטים, בלי לתת לסטנדרטים להכתיב להם את תכנית הלמידה שלהם . הסטנדרטים נמצאים בתוך הפרויקטים עצמם.