- חשיבה מקדימה
- תכנון תהליך הלמידה
- ביצוע
- הערכת תהליך הלמידה
חשיבה מקדימה:
כל תכנון למידה חשוב שיתחיל בהרהורים על:
- מה חשוב לי שיקרה לתלמידים שלי?
- מה מעניין אותי ביחידת הלימוד?
- איך אני כאדם מתחבר ליחידת הלימוד (מה היא מעוררת בי, מה מרגש אותי, מה מרגש אותי, מה הסיבה?
- בגללה הייתי רוצה ללמד אותה וכו').
- איפה הידע מיחידת הלימוד פוגש אותי בחיים שלי?
- היכן הידע פוגש רלוונטיות לעולם הלומדים?
תכנון תהליך הלמידה:
המחוון
בהגיעו לתכנן יחידת לימוד במרחב העירוני על המורה לשאול את עצמו מה הוא רוצה ללמד ביחידת הלימוד בשלושה מישורים: ידע, מיומנויות והתפתחות אישית של הלומד. אלו משמשים כמחוון לתהליך הלמידה.
ידע
חקר (חיפוש בידע עולם- כלומר ידע שאני לא מחזיק בו):
- רלוונטיות- המורה מחפש איפה הידע הזה מתבטא בעולם?
- שייכות- חיפוש בסביבה הקרובה – העירונית, מה האפשרויות הקיימות בעיר בהקשר לנושא העיר? כמיקרוקוסמוס לעולם.
- מימוש עצמי – מה התפקיד של המרחב בתהליך הלמידה לצורך למידת הידע, מיומנויות והתפתחות? אישית.
מיומנויות
- מה המיומנויות שחשוב לי שהתלמידים יפתחו דרך תרגול בתהליך הלמידה?
- איזה סוג של אינטראקציה עם העולם מביאה לידי מיומנויות אלה?
התפתחות אישית- מימוש עצמי
- משהו חדש שהתלמיד ילמד על עצמו?
- על העולם?
- על הקשר בינו ובין העולם
בחירת אופן השימוש במרחב:
את הבחירה במרחב נעשה מתוך הגדרת התפקיד שלו בתהליך הלמידה, מה המרחב משרת בתהליך הלמידה:
1. חשיפה – המרחב משמש כגירוי ללמידה, או כבמה להצגת תוצרי למידה.
2. העמקה – המרחב משמש כשדה לאיסוף ידע.
3. התמחות – המרחב משמש כשדה המחקר, או כשדה להתנסות.
4. אקטיביזם – זיהוי בעיות במרחב הדורשות שינוי- המרחב כשדה פעולה.
בחירת פדגוגיה מותאמת לשימוש במרחב:
מתוך הגדרת התפקיד של המרחב בתהליך הלמידה נגזור פדגוגיה מתאימה לסוג זה של שימוש.
א. חשיפה – שאילת שאלות, "מודל הנדנדה".
ב. העמקה – קהילות חשיבה.
ג. התמחות – עבודות חקר, מנטורינג.
ד. אקטיביזם – למידה מבוססת בעיה, פעילות אקטיביסטית.
הצעות אלו הן אפשרויות הניתנות כהמלצה ויודגמו דרך מודלים. ניתן כמובן להשתמש במרחב גם בפדגוגיות
שונות מאלו המוצעות להלן.
הערכת תהליך הלמידה:
בשלבי הלמידה השונים יש להעריך את התקדמות הלומדים בהתייחס לידע, למיומנויות ולהתפתחות אישית. את
תהליך הלמידה יש לבחון בהתייחס לרלוונטיות, שייכות ומימוש עצמי של הלמידה לחיי הלומדים.
רפלקציה של המורה על תהליך הלמידה וחזרה למטרות הלמידה שהוגדרו סביב ידע, מיומנויות והתפתחות
אישית של הלומדים וכיצד המרחב העירוני תרם להשגת המטרה.
שילוב תהליכי רפלקציה של התלמידים כחלק מתהליך הבנית הידע ועיבוד החיבור בין ידע מוקדם של הלומד
והידע שצבר, לצורך הפיכתו לידע אישי חדש ולגיבוש עמדה.
