PBE – חינוך מבוסס מקום וקהילה

תקציר

דמיינו לעצמכם שביל שעובר ביישוב שלכם, שביל שעדיין אינו קיים. השביל הזה נוצר באהבה על ידי הקהילה, השביל הזה הובל על ידי ילדי בית ספר ביישוב בתהליך למידה אותנטי על היישוב שלהם. כשעוברים בשביל זה, אנו לומדים על חוזקות היישוב, על הפוטנציאל הגלום בו, על האנשים, על הסיפורים המרתקים של המקום. שביל זה יוצר נראות ושינוי והנו מקור לגאווה וייחודיות מקומית. שביל יכול להיות אחד התוצרים של תהליך למידה מבוססת מקום. ובכדי לבנות אותו צריך קודם כל לברר : מה תפקיד בית הספר בבניית זהות ויצירת קשר למקום, לקהילה, לאדמה, לעולם? מה תפקיד המורה ביצירת למידה מחוברת למקום? למה להתחבר למקום? מה תפקיד הקהילה בתהליך התפתחות הילד לימודית, רגשית וחברתית? למידה מבוססת מקום מעוררת שאלות חשובות בקשר לאדמה, מקום ועולם, ושאלות על תפקיד החינוך בימינו; בעידן של גלובליזציה היוצרת התרחקות מהמקום הלוקלי, התרחקות שהיא מנטלית, רגשית ואף פיזית.
למידה מבוססת מקום

היא למידה המחזירה את הקשב, ההתבוננות והאהבה שלנו למקום בו אנו חיים.
למידה היוצרת מודעות מקומית, לאתגרים ולחזקות שנמצאים בסביבה הקרובה שלנו.
למידה המחברת את בית הספר לקהילה־סביבה שנמצאת בה.
חינוך מבוסס מקום מנסה לחבר מחדש את התהליכים החינוכיים והתפתחות האדם לרווחת חיי הקהילה ואיכותם.

חינוך מבוסס מקום – Place Based Education

דיויד סובול ודיויד גרינווילד*, הוגים חשובים של גישת ה- PBE, טוענים שזוהי גישה שמעניקה משמעות ללוקליות
בעולם של גלובליזציה.
גישה זו מחברת תהליכים חינוכיים־קהילתיים־תרבותיים למקום בו הם מתרחשים ומאפשרת לסביבה הבית־
ספרית להפוך ליותר פתוחה, מקיימת ומחוברת לעולם האמיתי.
זוהי שיטה פדגוגית המחברת את אנשי החינוך למקום־סביבה בה הם פועלים וחיים, ושמה דגש על עקרונות הצדק
החברתי והשוויון. חינוך כזה הנו מודע למקום ומשמעותו, על מנת ללמוד מחדש את הקהילות והמקומות בהן אנו
חיים, באופן שמאפשר יצירת קיימות וקשרים ברי קיימא כיום ובעתיד. אנשי חינוך שחשוב להם ליצור את החיבור
הזה יעניקו לתלמידיהם מודעות למקום, יפתחו אצלם שייכות, גאווה ועשייה למען שיפור איכות חייהם במקום בו
הם חיים, הכרות עמוקה של עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם.
נקודת ההתחלה בחינוך מבוסס מקום הנה הקהילה והסביבה. מתוך נקודת התחלה זו, מלמדים מושגים, נושאים
וסוגיות בהקשר שלהם למקצועות השונים- שפות, מתמטיקה, מדעים ועוד. תהליך זה כולל השתתפות פעילה
של הלומדים והמורים כאחד, ביצירת למידה רלוונטית עם זיקה לעולמם האמיתי. הלמידה מתרחשת סביב
תופעות שונות שמתרחשות במקום וסביבתו, כשהתהליך מהווה בסיס ללמידה רב־תחומית, שמכילה בתוכה
ממדים אקולוגיים, רב־תרבותיים, וחברתיים. למידה זו, מטרתה ליצור מעורבות קהילתית בדרכים מגוונות ויצירת
ידע חדש. תוך כדי למידה מעלים הלומדים שאלות שמעניינות ורלוונטיות להם, עוסקים בתחומי עניין משלהם,
ומקבלים תפקיד מרכזי בתהליך הלמידה; הלומדים מעריכים כיצד ידע זה תורם וממנף את איכות החיים והקיימות
של הקהילהG ruenewald, D. (2003b). Foundations of place: A multidisciplinary framework for place־conscious education. American Educational Research, 40(3), pp. 47–76. Sobel, D. (2004). Place־based education: connecting classrooms and communities. Great Barrington, MA: Orion Society.
מכאן שחינוך מבוסס מקום הופך את החינוך של התלמידים למשמעותי ויוצר דרך חיים באמצעות למידה פעילה
תוך כדי חיבור לקהילה. מסגרת למידה זו מספקת להם ידע רלוונטי, השתתפות פעילה בתהליכים דמוקרטיים,
ומציאת פתרונות לבעיות סביבתיות וחברתיות.
פעולה כזו, הנובעת בו זמנית ממרחבי הקהילה וביה"ס, מייצרת השפעה ארוכת טווח על מקומו של הפרט בקהילה,
ועל עתידה של הקהילה. חוויית הלומד )התלמיד, המורה וכל המעורבים( תביא לידי ביטוי צמיחתו כאזרח בעל
מודעות והבנה עמוקה לפוטנציאל הטמון בהשתתפות פעילה, יזמות, אחריות, יכולת השפעה ויחסים דיאלוגיים
במרחבים השונים בהם הוא פועל. מעורבות חינוכית־קהילתית מסוג זה, יש בה נראות ואקטיביזם שתשפיע על
הדימוי העצמי של הלומד, תחושת שייכות ומסוגלות.
החיבור מחדש למקום והמודעות מביא את הלומדים להבין את משמעות החיבור לאדמה והפוטנציאל
בהשתייכות למקום, הקשר בין מקומות ציבוריים והמקום הפרטי, תועלת הפרט והכלל. המחויבות החברתית
מתחילה במחויבות אישית כלפי המקום בו אנו חיים, ולחשוב גם על ההשתייכות לעולם ולאנושות.

לקריאה נוספת

הנה עוד חומרים שיעניינו אותך:

חינוך חדש, עתיד חדש: מודל חדש לשינוי מערכת החינוך לגיל הרך

בייגלה – אבן ניר ומספריים – כדור השאלות – אמת ושקר – מעולם לא

“טור כיסאות”

בינגו היכרות

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן