קרישנהמורטי, הוגה דעות ואיש חינוך הודי, מדבר בכתביו על תפקידו של החינוך.
החינוך, לתפישתו, מתקיים בדרך תעשייתית. משמע, בית הספר והמבוגרים המשמעותיים בו, מכשירים ומסלילים את הלומדים והלומדות כדי שיעמדו בנורמה החברתית, שבבסיסה תחרות והתייעלות. השיטה הקיימת במרבית בתי הספר שמה את הצורך הכללי ברכישת ידע ומקצועות מסוימים בראש סדר העדיפויות, שיטה המגבירה את התחרות ואינה מקדמת את היחיד, החברה והאנושות.
נקודת המבט על הלומדות מתבססת על מה שמגדיר קרישנהמורטי כ"האישי", ולא ה"אינדיבידואלי".
ה"אישי", הן נסיבות חייו של האדם – מקום לידתו, צבע עורו, מעמד סוציו אקונומי וכיוב'. נסיבות אלו נגזרו עליו ואין ביכולתו לשנותן. מערכת החינוך שמה את האישי במרכז, כלומר את נסיבות חייו של האדם. מנכיחה לתפיסתו את הפחד, בכך שהיא מסלילה ומשמרת את המצב הקיים.
החינוך הנכון לתפיסתו, הוא חינוך בו אדם לומד להכיר את עצמו. זהו ה"אינדיבידואל", השם את ההתפתחות והלמידה הפנים-אישית במרכז, חינוך המבוסס על אהבה – "טיפוח הבנת היש", במילותיו של מורטי עצמו. חינוך נכון, הוא "הבנת הילד ללא נסיון לעצב את דמותו בכוח כדי שיהיה אדם אידאלי..
תפקיד החונך בבתי הספר הדמוקרטיים יכול לאפשר את כל האמור לעיל. זהו מפגש בלתי אמצעי, עם מבוגר שווה ערך, הרואה את התלמיד כמכלול ונותן לו חופש התפתחות.
עם זאת, זהו תהליך חינוכי, אשר צריך להיות מוחזק ומלווה על ידי החונך. על החונך להיות דמות העוזרת לנחנך לזהות את נקודת החוזק שלו ולהגשים את עצמו דרכן כאינדבידואל.
האם יש בתפקיד החונך אתגרים, אשר עלולים להסיט אותו במטרה הרחבה והכוללת? האם יש מקום לדיאלוג, או שדווקא ישנה הסללה מסוימת מצד החונכים, להגשמת הרעיונות והאידאלים שלהם אצל הנחנכים?
החונך בבית הספר הדמוקרטי נתון אפוא להשפעות שונות, אשר עלולות להפר את האיזון הקיים בתפקידו, או להפריע לו בהשגת המטרה של מציאת העצמי של התלמיד.
אחת מהן, היא נושא הגבולות במסגרת.
כאשר יש גבולות ברורים ומוחזקים (בבית הספר כולו, ובפרט במפגשים בין החונך לנחנך), קל יותר לתלמידים להבין את התפקידים ואת הציפיות של המסגרת. עמימות ביחס לתפקידים וחולשה של בעלי התפקידים, עלולה ליצור אצל התלמידים תחושות של כעס ותסכול
החונך נבחר על ידי התלמידים, ועל כן יש במערכת היחסים הזו שני צדדים – צד אחד המעניק לנחנך קרבה, הכלה, חום ואהבה. ומן הצד השני – רצון או כוונה לשמור על גבולות המסגרת כדי לאפשר תהליך חניכה ולמידה נכונים.
הרצון לשמור על היחסים הקרובים והבלתי פורמליים בין החונך לנחנך, והרצון להמשיך ולהיבחר לחניכה על ידי התלמידים, עלול ליצור מצב שבו החונך מוותר על מקומו כשומר על כללי המסגרת ומעלים עין מאירועי משמעת או כאלה הדורשים התייחסות נוקשה או מאזנת, שאינה רק חברית ואוהבת. מקום זה עלול לפגוע שתהליך ההתפתחות האישי, בתווך הארוך להפוך את החונך לדמות בעלת כובע אחד בלבד, אשר מוותרת על אחד מתפקידיה.
החונך, ככל אדם ומחנך, הינו אדם בעל אג'נדה, דעות, מחשבות וחלומות. בתהליך החניכה, הוא מביא עימו באופן טבעי את עצם היותו וזהו דבר טבעי וחשוב. במקביל, עליו להמשיך ולדרוש את עצמו למקום בו אינו כופה על התלמיד את דעותיו ומחשבותיו, ומאפשר לו להיות גם כאשר הדרך או הדברים בהם הוא בוחר אינם לרוחו. גם כאן נכנס עניין הגבולות. כמובן שהחונך לא יכול לאפשר דברים המסכנים את הנחנך, ולכן הכוונה היא שעל החונך לשמור על גמישות ופתיחות מחשבתית, שאינה מקובעת לתכתיבים ואינה מייעדת ומסלילה את הנחנך, אלא לאן שביקש.
במפגשים ושיחות עם תלמידי בבתי הספר הדמוקרטיים, ניכר שלרוב תהליך החניכה הוא תהליך חיובי ומעצים מאוד, גם אם לעיתים מופר האיזון שבין התפקידים. לפי מחקרו כל עמרי גפן, רוב החונכים שעימם שוחח חווים את המתח בין שתי הפנים של החניכה, וזהו נושא המקבל מענה בחניכה של אנשי הצוות הממלאים תפקיד חונכות בבית הספר (לדוגמה, בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, ישנה השתלמות חונכים אחת לתקופה. יש בו מימד של "מנטורינג" – דוגמה אישית, טיפול ואימון. יש בו מימד של אכפתיות וכבוד לאחרות ולפנימיות הילד, וזה מה שהופך את המפגש למעצים וחשוב עבור התפתחות התלמידים. באופן כללי, החונכות והיחס האישי מצוינים כאחד ההבדלים הבולטים בין בתי הספר הסטנדרטיים לבין אלו הדמוקרטיים, לעיתים אף יותר מהמעורבות במסגרת בית הספר (לדוגמה חברות בוועדה כלשהי).
: אלון נמרודי, "כל שצריך להיות אדם – מסע בפילוסופיה חינוכית: אנתולוגיה", הוצאת הקיבוץ המאוחד, ע"מ 108.
המידע מתוך "מסע בעולם של ניגודים ועמימות: מקום המבוגר בבית הספר הדמוקרטי, מחקר אתנוגרפי", מחקרו של עמרי גפן, ע"מ 82-87.
לקריאה נוספת
גפן עמרי, "מסע בעולם של ניגודים ועמימות: מקום המבוגר בבית הספר הדמוקרטי, מחקר אתנוגרפי", הוצאת אוניברסיטת תל אביב.
נמרודי אלון, "כל שצריך להיות אדם – מסע בפילוסופיה חינוכית: אנתולוגיה", הוצאת הקיבוץ המאוחד.
