גיליון 05
אפריל 2018
אירגונים דמוקרטיים
מגזין המכון הדמוקרטי
תפיסות חדשות של עבודה ברשות
דרכים עדכניות לעיצוב תהליכי שינוי, צמיחה ופיתוח ברשויות מקומיות.
שיחה עם דורית בן יהודה, מנהלת התחום המוניציפלי במכון הדמוקרטי | מאת יפעת אידלמן
התחום המוניציפאלי במכון הדמוקרטי מלווה רשויות בתהליכי שינוי צמיחה ופיתוח, בתהליכים אלו, הנהגת הרשות רותמת את כל מחזיקי העניין לעיצוב תהליך רלוונטי למקום. בתהליכים אלו אנו מחזקים את הזיקה שבין הרשות לתושבים.
המשתתפים חוקרים יחד את הסיפור המקומי, החיבורים האישיים שלהם לסיפור זה ובוחרים ביטויים מעשיים למערכת החינוך ולמערכות הקהילה הנוספות, שייתנו מענים לצרכים הקהילתיים הייחודיים שלהם באופן הטוב ביותר. תהליכים אלו מבקשים לחזק את תחושת השייכות של התושבים ושביעות רצונם מהישוב, לצד צורכי הרשות בהתחדשות ופיתוח מענים לשינויים ולאתגרים הגדולים במציאות. כל זאת תוך שימוש בכלי הנחייה וליווי, המעודדים חיבור ושותפויות בין ריבוי הגורמים, המערכות והשותפים.
בשנים האחרונות היה שינוי בגישה בעבודה מול רשויות, מה השתנה?
בשנים הקודמות עבדנו עם אגפי החינוך ברשות, תוך התמקדות במערכת החינוך ביישוב, מתוך אמונה וציפייה, כי שינוי במערכת החינוך ישפיע על היישוב כולו. מה שהשתנה הוא ההבנה שכדי לייצר שינוי בר קיימא ובעל פוטנציאל השפעה בזירות מגוונות ביישוב, יש צורך ברתימה ובעבודה מתמשכת עם ראשי המערכת הרשותית, מחד, ועם הקהילה, מאידך. השתכללנו בהבנה שלנו את המערכות ואת הגורמים המשפיעים עליהן, ומתוך הלמידה והניסיון המצטבר שלנו, שכללנו את הכלים שלנו לעבודה במערכות מורכבות, דוגמת רשויות מקומיות.
הגישה הזו שלנו מאפשרת לייצר חיבורים חזקים יותר בין חינוך לקהילה, לרווחה, לתרבות, להנדסה ותשתיות, ותהליכים שקשורים לתחומים אלו מקבלים לגיטימציה ומינוף.
בנוסף, מתוך התפיסה שכל מערכת שאנחנו מלווים היא עוד מרכיב במערכת גדולה יותר, אנחנו מרחיבים את מעגלי השותפים, תורמים ליצירת זיקות וממשקים חזקים יותר וההשפעה של המהלכים על זירות הפעולה והמערכת גדלה.
לתהליך יש משמעות לעיר שלמה או ליישוב שלם ולא רק למערכת ספציפית.
אנחנו חוברים לרשות ממקום של זיהוי צרכים, הבנת מורכבויות, הסתכלות על המערכת ועל הכוחות שפועלים בה ומתוך זיהוי החזקות וההזדמנויות אנחנו יוצרים תכנית משותפת.
מה אופי העבודה מול הרשות?
אנחנו חוברים לרשות ממקום של זיהוי צרכים, הבנת מורכבויות, הסתכלות על המערכת ועל הכוחות שפועלים בה ומתוך זיהוי החזקות וההזדמנויות אנחנו יוצרים תכנית משותפת.
באופן הפעולה שלנו אנו מעורבים בתהליכים פנים – רשותיים וביחסים שבין הרשות לקהילה. בתוך הרשות אנחנו שואפים לייצר יותר מנגנונים של משילות משתפת, הן כלפי פנים בין הדרגים השונים של הניהול, והן כלפי חוץ, קרי, צורת המשילות ואופי שיתוף התושבים בהחלטות ובפעולות הנוגעות לאיכות חייהם ולצביון היישוב. מדובר במהלכים מורכבים, הדורשים פתיחות ואומץ מצד המנהיגות המקומית. על מנת שרשות תוכל להיות בתהליכים מאין אלה אנחנו מייצרים הסכמות סביב ערכים, עוגנים ועקרונות פעולה משותפים, שלאורם אנחנו יכולים לפעול יחד.
שלבים בתהליך – איך נראה תהליך כזה?
אנחנו מתחילים באבחון ומיפוי של מה שקיים, הסתכלות רב – מימדית: רמת ההצהרה מול הביצוע, יחסים (פנים רשותי ובין רשות לקהילה), שגרות, מה נמצא על סדר היום, חווית עובד וחווית תושב וכו'. בתהליך המיפוי אנחנו מזהים אתגרים, חזקות, הזדמנויות וסיכונים.
אנחנו משקפים ומשתפים, מנהלים דיאלוג על הממצאים ומתוך זה בונים תכנית עבודה יחד עם הרשות, יחד מחליטים על הדגשים, איפה מתחילים, במה מתמקדים, אילו אגפים שותפים, מייצרים ממשקים, בונים סדירויות ארגוניות להובלת השינוי, מכוננים שולחן שותפים ויוצאים לדרך.
כמה זמן לוקח תהליך כזה?
זה תהליך ארוך בין 3-5 שנים ומעלה. כשהמטרה שלנו היא לצאת מהרשות, בידיעה שיש בידיה את היכולות, הכלים והמבנים לייצר שינוי בר-קיימא, המהווה את המציאות הרצויה מבחינתה, אליה שאפה להגיע ביציאה לדרך.
אנחנו באים לסייע לרשות לייצר מהלכים שיתופיים משמעותיים שיהיו רלוונטיים עבור התושבים ועבור המנהלים ברשויות.
מה האתגרים הגדולים שאתם פוגשים?
האתגר המשמעותי הוא שינוי תרבות. רשויות מאורגנות באופן היררכי, מבנה הגוזר את אופן ההתנהלות היומיומית ואת התרבות המתפתחת בהן. בקונטקסט כזה, צריך קודם כל להכיר בתרבות הניהולית הזו ובמקורותיה, שנגזרים מרמת המדינה, מתוקף חוק פקודת העיריות, הקובע איך נראית רשות ומה המבנים שלה. אנחנו לא באים לשנות את הדבר הזה, אנחנו באים לסייע לרשות לייצר מהלכים שיתופיים משמעותיים שיהיו רלוונטיים עבור התושבים ועבור המנהלים ברשויות. ברשות יש עובדים ומנהלים שמצפים לחוויית עבודה שבה הם משמעותיים, שיש להם אפשרות אמיתית להשפיע על ההחלטות ואופן ההתנהלות של הארגון בו הם עובדים ושיש גמישות במבנים שמאפשרת להם לייצר תוצרים חדשים לאתגרים ותיקים ומתהווים.
בנוסף, אנו עדים ברמה הארצית, לאתגור ולתביעה בלתי פוסקים מצד התושבים כלפי הרשויות לאפשר להם להיות שותפים ומשפיעים על איכות השירותים שהם מקבלים, במטרה להשביח את איכות החיים שלהם ביישוב.
אנחנו עובדים בפער שבין התרבות שנגזרת ממבנה היררכי מסורתי, הרואה בבעלי התפקידים, כבעלי הסמכות המקצועית היחידה להחליט ולבצע לבין תביעה אזרחית הולכת וגוברת להיות שותפים ומשפיעים על עיצוב היישוב בזירות שונות ומורכבות.
אנחנו עובדים בפער שבין התרבות שנגזרת ממבנה היררכי מסורתי, הרואה בבעלי התפקידים, כבעלי הסמכות המקצועית היחידה להחליט ולבצע לבין תביעה אזרחית הולכת וגוברת להיות שותפים ומשפיעים על עיצוב היישוב בזירות שונות ומורכבות
באלו כלים אתם משתמשים כדי להתמודד עם האתגרים שתהליכים כאלו מזמנים?
הידע שצברנו גם בעולם הפדגוגי והידע המצטבר שיש לנו על למידה והובלת תהליכי שינוי, מאפשרים לנו לייצר מהלכים ממוקדים ועקרוניים.
אנחנו משתמשים בכלים של החינוך האישי כדי לייצר יחד עם השותפים הבנה מעמיקה על עצמם, על הדברים שהיו רוצים להוביל, על התשוקות המקצועיות והאישיות ועל מה חשוב להם שיקרה בתהליך.
כשאנחנו מגדירים תוצרים ברורים, אנחנו עובדים באופן ממוקד ומשתמשים במתודולוגיות של למידה מבוססת תוצר. אנחנו יוצאים לתהליך משאלה פוריה רלוונטית ומגדירים את הידע, ההרגלים והמיומנויות הנדרשים לבניית התוצר. במקביל אנחנו מייצרים מרחבי למידה, השראה ופיתוח.
כשאנחנו רוצים לשתף קהלים גדולים יותר של בעלי עניין בתוך הרשות ומחוצה לה, אנחנו משתמשים בכלים מהמרחב ההשתתפותי, כמו כלים מעולם הסוציוקרטיה, שמייצרים הסכמות ומאפשרים שיתופי פעולה רחבים יותר בהמשך. המהלכים האלו הם ממוקדים, ומאפשרים לשותפים להרגיש משמעותיים בקבלת החלטות, הגדרת עקרונות, ערכים, בניית חזון משותף או תמונת עתיד, בזמן קצר.
בחיפוש אחרי מקומות שיצרו תהליכים של משילות משתפת ושיתוף ציבור, הגענו לכלים שפיתחה ממשלת דרום אוסטרליה לניהול הקשר עם הציבור ותהליכי קבלת החלטות משותפים – better together. למדנו את התהליכים שהם הובילו, עשינו אדפטציות ופיתוחים המותאמים לצורת המשילות אצלנו. מדובר בכלים שמאפשרים לייצר מהלכים ממוקדים של שיתוף ציבור, קבלת החלטות ולקיחת אחריות משותפת, על תחומים שהוגדרו מראש.
כך הרשות הופכת את התושבים מלקוחות לשותפים, ובעלי אחריות משותפת על המרחב הרשותי, ועל מציאת פתרונות לאתגרים שאיתם מתמודדת הרשות.
הכלים שאנחנו משתמשים בהם נועדו לייצר שגרות, הרגלים, מנגנונים/ אופני פעולה וכד'.
הכלים שאנחנו משתמשים בהם נועדו לייצר שגרות, הרגלים, מנגנונים/ אופני פעולה וכד.
מה מחזיק את השותפות עם העיר ?
בראש ובראשונה אמון אישי בין האנשים. לא רק אמונה בתהליך, אלא יחסים של הערכה הדדית וכבוד הדדי מתוך הבנה שזה הבסיס. צריך גם אומץ להתנסות ולהשתנות, יכולת התמדה, יכולת להכיל קשיים ועבודה במצבים של עמימות.
מה יגרום לשותפות להתפרק, מתי תצאו מתהליך?
כשאין התקדמות בהובלה של הרשות את המהלך, כשהרשות לא באחריות ובמחויבות אמיתיות לתהליך השינוי או כשאנו מבינים שהמוטיבציה לתהליך היא ממקום חיצוני, מלחץ כזה או אחר ולא מתוך חיבור ורצון אמיתי. מוטיבציה חיצונית יכולה להניע מהלכים אך לא יכולה לאפשר את קיומם לאורך זמן
עקרונות הפעולה שלנו הם דיאלוג, יצירת שותפויות, עידוד אקטיביזם ויצירת מרחב ליחידים ולקהילות לבוא לידי ביטוי תוך יצירת אחריות הדדית בין פרט לקהילה, לא נוכל לעבוד במקום שאינו מאפשר לנו לפעול מתוך עקרונות אלה.
מה הגישה שלכם לליווי דמות בכירה ברשות?
חשוב להבין לעומק את האתגרים שהוא מתמודד איתם ואת תפיסת התפקיד שלו, ולכבד את זה.
לזהות יחד את ה WIFM העמוק ביותר שלו לגבי התפקיד שלו. איך הוא לא מאבד את עצמו ואת מה שמשמעותי לו בתהליך, כי החשש הכי גדול הוא איבוד שליטה. איך עדיין בתוך תהליכים שמאפשרים להביא לידי ביטוי יותר קולות, צרכים ונקודות מבט, חוט השדרה/ הסמכות המקצועי/ת שלו לא הולך לאיבוד, איך הוא יכול להקשיב, להתחשב ועדיין להביא את מה שהעיר צריכה או את מה שהתפקיד מחייב להביא.
לא ללכת על תהליכים ענקיים, להתחיל בפרויקטים ממוקדים, להתנסות, לחוות הצלחה ולהתקדם משם, לא רבולוציה אלא אבולוציה. זה נותן המון מקום לאדם עצמו להוביל את זה, הוא מוכן להתנסות, בתוך זירה שהוא יכול להכיל.
להתכתב על ספרות מקצועית, להעשיר את התהליך ברקע תיאורטי ולתת השראה והעמקה, שזה לא יהיה שטחי, שמאחורי זה ייבנה גוף ידע, הבנה מעמיקה של תהליכים ותפיסות, ללמוד ממנהלים גדולים שעושים תהליכים כאלו.
לזהות ולאבחן מתי לשמור על התהליך המובנה, עליו הוחלט, לעומת מקומות שבהם אפשר להתגמש ולבנות יחד איתם את המהלך הבא.
האבחון/ המיפוי הוא לא תחילי וסופי, בעצם לאורך כל הזמן צריך להחזיק תודעה שמתבוננת מבחוץ ומבינה מה נכון, מתי לשמור על נוקשות ומתי להיות גמיש ודינמי.
המכון הדמוקרטי – חברה וחינוך (ע"ר)
דרך נמיר 149, תל אביב 62507
טלפון: 03-7412729 | פקס: 03-7412723
ide@outofsite.co.il
