מאת גלעד בבצ'וק
התועלות וההשפעה
יצירת מתווה פדגוגי מבוסס הסכמות יישוביות מהווה הזדמנות לזקק את ערכי היישוב ובאמצעותם לפתח מערכת חינוך רלוונטית לכלל קהילת היישוב.
התהליך הינו תהליך השתתפותי במהותו וכולל את כלל בעלי העניין ביישוב במרחב החינוכי והקהילתי.
מתוך כך מתחדשת הרלוונטיות, ההתרגשות, הסקרנות, המשיכה וההשפעה על חיי הקהילה והחינוך ביישוב.
תהליך זה מציע מספר תועלות -כולן תנאים קריטיים להצלחה:
- גיבוש של פדגוגיה המתאימה באמת ליישוב – לא גחמה טרנדית חולפת אלא פדגוגיה המחוברת באופן הדוק לדנ״א של היישוב, לאתגרים שלו ולנאראטיב (הסיפור) הייחודי שלו.
- העלאה משמעותית של סיכויי ההצלחה – על-ידי שיתוף בעלי העניין ויצירת תחושת המחויבות והשותפות שלהם.
- איגום משאבים – תהליך אסטרטגי החוצה גבולות ארגוניות מאפשר לאגם את המשאבים המוקצים ממילא לחינוך כדי ליצור השפעה חינוכית מתמשכת ובת- קיימא.
- חשיבה ופעולה ארוכות טווח ורחבות היקף – כדי להשיג השפעה חינוכית משמעותית, עדיף לחשוב רחב – למשך מספר שנים קדימה ולכלול בחשיבה ובעשייה היבטים החורגים מגבולות הכיתה.
- לגיטימיות ואומץ לשינוי עמוק -הטמעה משמעותית (ולא שטחית) של פדגוגיה חדשה דורשת לוותר על הנחות יסוד, לערער על הקיים, לעשות דברים לא מקובלים. יותר קל לעשותם כשהם מבוצעים כחלק מתכנית אסטרטגית מוסכמת.
- בניית אמון בין המשילות לתושבים מתוך יצירת אחריות משותפת לשינוי ושיפור מערכות החינוך והקהילה ביישוב
תוצרי המהלך
את סל התוצרים המדויק של תהליך התכנון האסטרטגי מגדיר הצוות המשותף של המכון והיישוב בשלב גיבוש הפרויקט. בדרך כלל יבנו ברצף של שלושה תוצרים:
מפה של המצב הקיים ביישוב
האתגרים, הצרכים, ההזדמנויות, הקשיים, הנכסים המקומיים (חינוכיים, אנושיים, קהילתיים, ארגוניים, סביבתיים, תרבותיים ועוד).
תכנית אסטרטגית לטווח הזמן הבינוני-ארוך
החזון, תמונת העתיד, הערכים ועקרונות הפעולה, הפדגוגיה המובילה ושאר המרכיבים של האסטרטגיה והאופן בו הם משתלבים למודל אסטרטגי שלם
תכנית עבודה ליישום
ציר כרונולוגי – תכנית פעולה מדורגת ומפורטת המתייחסת הן לטווח הקצר (מה עושים מחר בבוקר?) והן לטווח הבינוני והארוך. התכנית תהיה בדרך כלל לטווח של 2-5 שנים, כשלכל שנה ייעוד. לדוגמה:
- שנה א- התנסויות ומסגרות פעולה חדשות
- שנה ב- יצירת תשתיות ותהליכים פדגוגיים קהילתיים חדשים
- שנה ג- הרחבת ההטמעה
- שנה ד- פיתוח וביסוס התכנית כברת קיימא
התכנית תציע הצעות אופרטיביות לכל אחת מהשנים.
המשתתפים
השאיפה היא לכלול בתהליך, ברמות שונות של מעורבות, את כל ״בעלי העניין״ ואנשים שרוצים ויכולים להשפיע אל מתווה התכנית ועל הטמעתה:
- משילות היישוב
- הנהגת החינוך וצוותי החינוך ביישוב
- קהילה/ קהילות היישוב
- ילדים ונוער
- הורים
- גורמי מגזר שלישי הפועלים ביישוב
- בעלי עניין רלוונטיים נוספים
החכמה הקהילתית היא שתציף את השאלות החשובות באמת, תיצור מודל מתאים ויצירתי ותגדיל את סיכויי ההטמעה.
התהליך מונחה באמצעות מספר שיטות השתתפותיות. לעתים ישולבו אפליקציות אינטרנטיות על מנת להגדיל את מעגל המשתתפים.
שלבי התהליך ההשתתפותי
התהליך המדויק נבנה ביחד עם צוות היישוב. התהליך כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:
- התנעת הפרוייקט (Intake) – הגדרה ראשונית של האתגר ושל המטרות, קביעת התוצרים, הגדרת הצוות המוביל מטעם היישוב, תכנון לוח הזמנים.
- מיפוי ואבחון – מיפוי ואבחון מפורט של הדנ״א הייחודי של היישוב: האתגרים, הצרכים, הבעיות, ההצלחות, הציפיות ממערכת החינוך, והמשאבים והחוזקות הקהילתיות אנושיות -סביבתיות שאפשר יהיה לרתום לטובת החינוך. בשלב זה מחדדים גם את השאלות הגדולות, האתגרים והמטרות שנקבעו באופן ראשוני בעת התנעת הפרוייקט. אחת התוצאות החשובות יותר של המפה הוא זיהוי הנאראטיב המקומי. מה מייחד את היישוב? מה הסיפור שלו?
- יצירת תמונת עתיד – כעת, כאשר מבינים את ההווה, אפשר להתחיל לתכנן את העתיד. כיצד משתתפי התהליך רוצים לראות את היישוב בעוד מספר שנים? תהליך יצירת תמונת העתיד המיטבי מאפשר ליצור חזון גדול, בהיר, שאפתני ואמיץ לחינוך ולקהילה ביישוב. התמונה מחדדת את הנאראטיב המקומי שזוהה בשלב המיפוי ורותמת אותו לטובת שיפור החיים ביישוב. במקרים אחרים, תמונת העתיד דווקא תציע נאראטיב חדש המחליף את זה הקיים.
- גיבוש תכנית אסטרטגית – תרגום של תמונת העתיד למודל פדגוגי-קהילתי יישובי. הוא עונה על השאלה ״איך נממש את תמונת העתיד?״.
- תכנית העבודה – תרגום התכנית האסטרטגית לתכנית יישום אופרטיבית. היא כוללת תשובות מפורטות לשאלות של ״מי״, ״מתי״, ״איפה״ ו״כמה״.
למי מתאימה התכנית?
לערים, מועצות מקומיות, מועצות איוריות, קיבוצים – כל יישוב, קטן כגדול, היכול להפיק תועלת מחשיבה ותכנון שיטתיים, משתפים ומקוריים לבניית האסטרטגיה היישובית.
תנאים מקדימים ליציאה לדרך:
- החינוך ו/ או הקהילה המקומיים ניצבים בפני אתגר משמעותי ו/או בפני הזדמנות גדולה שהם מעוניינים לנצל.
- נכונות של ההנהגה היישובית ושל מובילי מערכות החינוך והקהילה לבצע שינוי משמעותי ועמוק, לערער את הנחות היסוד. להמציא פתרונות חדשים וליישם אותם.
מאתגר לאסטרטגיה: שש דוגמאות
כל תכנית אסטרטגית-פדגוגית יישובית היא ייחודית ליישוב. כל אחת מהן מתחילה באתגר גדול. הנה כמה דוגמאות:
לה גומרה: כיצד מתניעים שינוי עמוק בחינוך ובחיי הקהילה בתוך שבוע אחד בלבד?
בקיץ 2014 הובלנו באי הקנרי לה גומרה את ״שבוע החינוך״ – שנועד ליצור תכנית אסטרטגית-חינוכית ולהוציא אותה לדרך מעשית. בתהליך האינטנסיבי מאד השתתפה הנהגת החינוך בעיר כמו גם הורים, תלמידים וחברי קהילה אחרים. השתמשנו בשיטת
Deep Dive כדי לעצב את התכנית יחד עם אנשי הקהילה. התכנית מיושמת באי זה מאז 2014 .
ראה הרחבה: שבוע החינוך בלה-גומרה כמקפצה לשינוי
כוכב יאיר צור יגאל: כיצד המשאבים הקהילתיים-אנושיים יכולים למנף את החינוך?
העוגן של התכנית האסטרטגית-פדגוגית שגובשה ע״י הקהילה המקומית הוא חינוך מבוסס מקום וקהילה.. בתכנית זו, החוויה החינוכית מועשרת באמצעות המשאבים הקהילתיים-אנושיים של היישוב. אך החינוך לא רק נהנה מהקהילה – הוא מסייע לגיבוש הקהילה המקומית לאחר מיזוג שני היישובים המקוריים.
ראה הרחבה: כוכב יאיר – צור יגאל תכנית אסטרטגית פדגוגית לחינוך.
בת ים: כיצד מתאימים את החינוך לכל אחד מ-17,000 תלמידי העיר?
העוגן של התכנית האסטרטגית-פדגוגית היה ״חינוך אישי״ – פדגוגיה שפותחה בעיר ויושמה באופן מקיף, כחלק מתהליך ההתפתחות של הילד, המוסד החינוכי והעיר כולה.
ראה הרחבה: מפת דרכים לתהליך השינוי.
ג׳יסר א-זרקא: כיצד יוצרים קפיצת מדרגה בחינוך למרות נתוני פתיחה קשים?
התכנית האסטרטגית-פדגוגית, שנקראה ״ים של תקווה״, חשפה ורתמה את משאבי הסביבה והקהילה המקומית לטובת החינוך. כך נולד המיזם החינוכי-עירוני ״שביל ג׳יסר״, שהוא דוגמה מרתקת של חינוך מבוסס מקום וקהילה, ומשלב חינוך, קהילה, מורשת, תרבות, סביבה ואף כלכלה מקומית.
ראה הרחבה: ג'סר א-זרקא – ים של חינוך.
חולון: כיצד הופכים את החינוך לרלוונטי לאדם בחיבור לעולם האמתי?
אבן הפינה באסטרטגיה החינוכית של העיר הוא למידה מבוססת פרויקטים. פדגוגיה זו, שמחברת את הלמידה לעולם האמיתי ומזמנת לתלמידים הזדמנות לחקור וליצור פתרונות לאתגרים אמתיים החשובים להם, מיושמת לרוחב העיר במרחבים החינוכיים – החל מגני הילדים ועד בתי הספר התיכוניים. כמהלך אסטרטגי, העיר הפכה לחלוצת ההערכה החלופית בישראל ולמידה מבוססת פרויקטים מיושמת כמרכיב חשוב בבגרויות.
רמת גן – היכן כדאי למקד מאמצים מיוחדים?
כאסטרטגיה, העיר החליטה למקד מאמצים מיוחדים בחינוך בגיל הרך, מתוך הכרה בחשיבות הקריטית שלו לצמיחה ולהתפתחות. בתכנית ״הגן הזה הוא אני״ פותחה פדגוגיה מקומית יחד עם הצוותים החינוכיים, וכעת הוא מיושמת בגנים חינוכיים רבים.
