עוד מאפיין ייחודי לארגון הבית ספרי שהינו חלק מארגון גדול יותר- משרד החינוך, ומושפע מאוד מהעירייה או מהמועצה שהוא חלק ממנה.
יש צורך ביצירת קיימות של תהליכי שינוי בית ספריים. אף כי מערכת החינוך מאמצת שינויים נקודתיים או רפורמות רחבות היקף לאורך השנים, נמצא שעל פי רוב שהשינויים מחזיקים לפרק זמן קצר, וברוב המקרים אינם מחוללים את השינוי המערכתי הרצוי (קידום הישגים, צמצום פערים, שפור אקלים).
לטענת ליה אטינגר (אטינגר, 1999), מרבית השינויים החינוכיים שאומצו ויושמו במהלך חמישים השנה האחרונות במערכת החינוך בישראל, לא הובילו לשינוי מהותי בתפיסת ההוראה וביישומה. זאת ועוד, למרות השינויים הארגוניים הרבים שחלו בבתי הספר – תוך השקעה רבה בפיתוח תכניות לשינוי חינוכי ועידוד מצד משרד החינוך והרשויות המקומיות – הסדירויות ההתנהגותיות המשפיעות ביותר על הלמידה לא השתנו. כלומר, השינויים אינם נוגעים על פי רוב בתהליכי הלמידה וההוראה באופן מהותי.
שינוי בית ספרי מהותי (מסדר שני) הוא שינוי שהוא מעבר להטמעת תכנית זו או אחרת, הוא מתמקד בתהליכי עומק הבאים לידי ביטוי בכל אורחות חייו של בית הספר; זהו שינוי מערכתי ארגוני כולל הנובע מתוך הכרה ומודעות לצרכים, לחסמים, ולתפיסה הרעיונית אותה מאמץ הארגון.
תהליכים המאפשרים שינוי בית ספרי
מהם אם כן, התהליכים המאפשרים יצירת שינוי בית ספרי משמעותי מסדר שני? מתוך הספרות עולה שישנם מספר צירים משותפים להצלחות בית ספריות, הקשורים הן למבנה הארגוני והן לתפיסה הערכית מוסרית, וביניהם:
- מנהיגות יציבה, מחויבת ומשתפת (בניגוד לריכוזיות ניהולית ותחלופה); 7-10 שנים.
- תמיכה ממקבלי ההחלטות (בניגוד לגישה המשמרת, המאפיינת את המנגנונים השולטים)
- תמונת עתיד בהירה הנשענת על חזון מגובש שנבנה בשותפות (בניגוד לאופנות חולפות)
- עקרונות פדגוגיים מנחים ובהירים
- אקלים של שותפות אמון בינאישי ואחריות
- תמיכה רגשית וקוגניטיבית באוכלוסיית המורים והמנהלים
- שילוב בין Bottom up ל-Top Down
- יצירת מערך מבנים ארגוניים וסדירויות התומכים במבנים ההתנהגותיים (בלב העשייה).
- מערך הערכה מחקר מלווה–מעצב
תהליך שינוי בבית ספר יתייחס, אם כך, לממדים הבאים:
- מימד רעיוני: שאיפה לבהירות באשר למהות מטרות ודרך, קוהרנטיות בהפצת הרעיון, אמון ברעיון ובהיתכנותו בקרב השותפים.
- מימד ניהולי–ארגוני: שאיפה למנהיגות יציבה ומשתפת, מבנה ארגוני עקבי וסדירויות ארגוניות התומכות בביצוע השינוי.
- מימד מערכות יחסים: התייחסות ליחסים אישיים, בינאישיים וארגוניים המאפשרים אקלים של בטחון ומוגנות, ביטוי עצמי, שייכות, אמון בינאישי ויצירה בקרב השותפים.
- מימד פדגוגי: ניסוח עקרונות ומסגרות פעולה המאפשרות למידה משמעותית והערכה רלונטית לאופי הלמידה עבור כלל השותפים.
