שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

תהליך הפיתוח רעיונאות

תהליך הפיתוח רעיונאות

תהליך הפיתוח רעיונאות

חישבו על משפך, חישבו על צנרת

בשלב הראשון, המפתחים (ורצוי גם בעלי עניין נוספים) יוצאים מצורך/אתגר/הזדמנות, ויוצרים כמות רעיונות גדולה ככל האפשר.לאחר מכן, בהדרגה, מאחדים רעיונות ובוחרים את המתאימים ביותר, עד שיוצא מהמשפך רעיון אחד או מספר רעיונות בודדים שיעברו להמשך הפיתוח.
מרכזלא ממוסגר563×563 פיקסלים

משפך הרעיונות. מקור: אוניברסיטת לוצרן, שווייץ

אפשר גם להתייחס לרעיונאות כתהליך בו זורמים הרעיונות בצנרת הארגונית, במסע מפרך שמהלכו רעיונות עשויים להכנס למקפיא לתקופה ארוכה, להגיע לבית הקברות הארגוני לרעיונות, או, בסופו של דבר, לעבור לשלב הבא.
מרכזלא ממוסגר573×573 פיקסלים
צנרת הרעיונות. צייר: אריה דביר. בספר
(An Illustrated Guide to Disruptive Innovation Ron Dvir et al)

רעיונאות הלכה למעשה – הדגמה

הסרטון המפורסם של חברת אידיאו על עיצוב עגלת הסופרמרקט מדגים היטב את שלב הרעיונאות (וגם שלבים אחרים בספירלת עיצוב ממוקד במשתמש).
* הצלילה עמוקה, אידיאו שלב הרעיונאות  הינו בדקות 1:00-5:30

מהיכן מגיעים רעיונות טובים?

סטיבן ג׳ונסון חקר במשך שנים רבות את השאלה הבאה: מהיכן מגיעים רעיונות טובים?
בסרטון מאוייר, הוא מציג בקצרה את התובנות אותן רכש במהלך מסע חקר זה. הנה שתיים מהן:

  • רעיון לא נולד כהבזק, ״לפתע פתאום״. הוא תוצאה של הבשלה עמוקה, ארוכה (שנים בחלק מהמקרים)ֿ לעיתים קרובות בלתי מודעת, של מחשבות, התנסויות ולמידה.אלה יוצרים רמזים, להם הוא קורא slow hunchs. ברגע המתאים, הם יקבלו במוחו של האדם צורה מוגדרת של ״רעיון״.
  • רעיונות נוצרים כתוצאה ממפגשים אקראיים או מתוכננים בין עובדות, רעיונות קודמים, אנשים, סיפורים. לכן, יש חשיבות גדולה לטיפוח רשתות גדולות.
  • קישור לספר >>

שיטות וכלים לרעיונאות שיטתית

ארגז הכלים העולמי לפיתוח רעיונות מכיל מאות שיטות. נציג כאן כמה מהשיטות, חלקן נפוצות מאד. כולן טובות, כולן יכולות להניב רעיונות משמעותייםֿ, מפתיעים ובלתי צפויים (כלומר לא רק אלה ש״מתחת לפנס״) ואולי אף התחלות של פתרונות יישומיים.

כלי הדמוקרטקס

במתודולוגיות של דמוקרטקס כגון Dragon Dreaming וסוציוקרטיה משולבים כלים מוצלחים לרעיונאות.

תיאור שיטת רעיונאות בסוציוקרטיה: סוציוקרטיה 3.0 קבלת החלטות בהסכמה, במציאות מורכבת

תיאור כלי רעיונאות במתודולוגיית ה – Dragon Dreaming:
התפיסה של Dragon Dreaming

סיעור מוחות

השיטה הפופולרית והפשוטה ביותר – המשתתפים מוזמנים לרשום כמות רעיונות גדולה ככל האפשר על פיתקאות (post-It או אמצעים דומים). לאחר מכן מציגים את הרעיונות ודנים בהם. יש גם ביקורות נגד כלי זה – בטענה שהפעלה לא נכונה שלו תניב פתרונות טריויאליים. שיטת ״סיעור המוחות הנומינלי״ הינה דרך להתמודד עם קושי זה.
מאמר בדה-מרקר המציג את הבעייתיות בסיעור מוחות וטיפים לביצוע נכון: סיעור מוחות – כך עושים זאת נכון

ששת כובעי החשיבה של דה בונו

פרספקטיבות שונות יניבו רעיונות שונים. המשתתפים מוזמנים ״לחבוש כובעים״ של טיפוסים שונים ולהציע רעיונות או להגיב לרעיונות של אחרים דרך כובעים אלה.

  • כובע לבן – חשיבה אובייקטיבית: חשיבה על עובדות, על מידע קיים וחסר
  • כובע אדום – חשיבה רגשית: חשיבה על רגשות
  • כובע צהוב – חשיבה חיובית: חשיבה מנומקת על יתרונות ותועלות.
  • כובע שחור- חשיבה ביקורתית: חשיבה מנומקת על קשיים, חסרונות וסכנות
  • כובע ירוק- חשיבה יצירתית: העלאת רעיונות יצירתיים
  • כובע כחול- חשיבה על החשיבה: חשיבה על התהליך, על המסקנות, על הסיכום.

מתוך מאמר של ברנקו וייס מציג בפשטות את השיטה: ששת כובעי חשיבה

חשיבה שיטתית המצאתית

סדרה של כלים(או ״תכסיסים״) פשוטים יחסית לרעיונאות, באמצעות מניפולציה של מרכיבים של ״המערכת״ – הסביבה בה קיים האתגר.
התכסיסים:

  • תכסיס הצמצום – בדיקת חיוניות השימוש בכל המרכיבים של הבעיה לצורך הפתרון, והסרתם אם מתברר שאינם נדרשים.
  • תכסיס האיחוד – שימוש חדש (שונה מהשימוש המקורי) למרכיב קיים בעולם הבעיה בעת הפתרון, כך שהוא ישמש לצורך נוסף, ובכך יפתור בעצמו, יסייע למרכיב אחר לפתור את הבעיה, או ייתר מרכיב אחר, ובכך יביא לפתרון הבעיה.
  • תכסיס ההכפלה – הוספת מרכיב נוסף לעולם הבעיה, דומה לרכיב הקיים בו. בדרך כלל תכסיס זה מסייע להבין בדרך ההגזמה את מקור הבעיה, ומאפשר לפותר להתמודד באופן ממוקד או קל יותר בפתרון הבעיה.
  • תכסיס החלוקה – פירוק של מרכיב קיים בבעיה למספר תת-רכיבים, והתמודדות עם כל אחד מהם בנפרד.
  • תכסיס שבירת האחידות – הפרדה בין תכונה אחת של מרכיב בבעיה לבין תכונה אחרת שלו או לבין הסביבה החיצונית לו.
  • תכסיס ההחסרה – ויתור על מרכיב או תת-מרכיב מתוך מערכת הבעיה, אשר נתפס כחיוני ומהותי לתפקודה. בהמשך, לתכסיס הצמצום.
  • תכסיס שינוי זווית – התבוננות נוספת על מרכיבי הבעיה, תוך ניסיונות לקבצם ולפרטם באופן אחר מאשר כפי שהוגדרו עם ההתבוננות בבעיה.
  • תכסיס ההיפוך – תכסיס חדש שבעזרתו אפשר לעשות בדרך פעולות שונה.

מקור: ויקיפדיה.

קוטלי רעיונות

קל מאד להרוג רעיונות טובים.
הסרטון (המצחיק מאד) הבא מדגים את הקלות הבלתי נסבלת של קטילת רעיון.
סרטון: Killing good ideas

הנזקים מצטברים:

  • הארגון מפסיד את הרעיונות הטובים, הלא טריוויאליים, ומתרכז דווקא ברעיונות הרגילים, המקובלים, הבינוניים, המתאימים לנוהג הרגיל. תארו לעצמכם שהחברים בסרטון היו מצליחים להרוג את הרעיון של הגלגל.
  • האנשים היצירתיים בארגון לומדים מהר מאד את המסר – ומצמצמים את הרעיונות אתם יעלו, או מפעילים צנזורה אישית. זאת פגיעה גם ברוח היצירתיות והיזמות בארגון וגם בהזדמנויות שלו.

יש דרכים רבות לקטול רעיונות. להלן כמה מהקוטלים הפופולריים: ״אם זה עובד אז למה לשנות״, ״כבר ניסינו את זה בעבר״, ״זה מסובך מידי״, ״זה פשוט מידי״., ״מעולם לא עשינו את זה״, ״אף אחד לא עשה את זה״.

כיצד מתמודדים עם קוטלי רעיונות?

קוטלי הרעיונות צומחים בתרבות המאפשרת או אף מעודדת אותם. מספר דרכי התמודדות:

  • בחברת אידיאו יש לראש הצוות פעמון. כאשר מישהו מנסה להרוג רעיון, הוא מצלצל בפעמון
  • לקבוע כללי משחק שמצמצמים את התופעה. למשל בתחילת סיעור מוחות להזכיר ש״אין רעיון מטופש״. כלל אחר יכול להיות: ״אתם מוזמנים להציע רעיונות פרועים ככל האפשר״.
  • בסיעור מוחות נהוג להנחות את המשתתפים להשהות חשיבה שיפוטית ואף ביקורתית בשלבים הראשונים של סיעור המוחות (ולהפך, בשלבים מתקדמים יותר של פיתוח רעיון לפעמים מעודדים  משתתפים לחשוב על ״מה לא יעבוד״, ״היכן הפתרון עשוי להיכשל״.

אמצעים כאלה ואחרים מארגז הכלים של בניית תרבות ארגונית מיטבית יצמצמו את התופעה.

לקריאה נוספת

סרטון: https://youtu.be/NugRZGDbPFU
"רוצים להעמיק? קיראו את הספר של סטיבן ג׳ונסון או לפחות תקציר המציג 9 תובנות עיקריות שהוא"

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן