שמונת מפגשי השתלמות אשכולות פיילוט
מפגש ראשון – הגן הזה הוא אני
מטרות המפגש- חיבור למפגשים מהשנה שעברה והתבוננות על הקשר בין ערכים אישיים להתנהלות בגן.
משך זמן המפגש: 180 דק'
פתיחה 30 דק'
5 דק'- סיפור הרצף המשנה שעברה ועד היום. (העמקה של עקומת גאוס, הגן האידאלי, כלים יישומיים)
הגננת שבתוכי
משך זמן המפגש: 60 דק'
תרגיל דיאלוג – מעגל פנימי מעגל חיצוני
השלמת משפטים להשלים מילה (אומרת לבת הזוג העומדת מולי מילה על עצמי בהתאם למשפט):
הכי הפתיע אותי בגן כש…
אני הכי נהנית בגן מ…
אני הכי גאה בעצמי (כגננת)
הייתי רוצה לוותר על.
כשאני חושבת על הגן שלי אני מרגישה ש…
בסיום הסבבים כל אחת רושמת לעצמה על דף את התשובות שעלו לה בצורה ספונטנית (הערות הנחייה – אם לא זוכרים בדיוק אז לרשום את המילה שעולה כרגע, לזכור שמה שאמרתי נכון לעכשיו, אין טוב או לא טוב יש כאן למידה)
המשך הנחייה- מתחלקות לזוגות.
עכשיו כשיש לכל אחת 5 משפטים נרשום אותם בטבלה ונמלא בטור השני – האם אני יכולה לראות מתוך המשפטים האלה מה אני צריכה או מה חשוב לי בגן.
דוגמא
אם השלמתי את המשפט "אני הכי גאה בעצמי כגננת כשהורה מבקש לרשום את הילד השני לגן" יכול להיות שמה שחשוב לי הוא הערכה מההורים.
ייתכן וההשפעה של זה על הגן היום היא דגש שאני שמה על שיתוף הפעולה שלי עם ההורים אפשרות אחרת היא שאני מוותרת מהר מידי על העקרונות שלי מול לחצי ההורים.
לשתף בזוגות
סבב במליאה: משהו שגיליתי על עצמי או על התפקיד שלי בגן.
הפסקה:
10 דק הפסקה
איזו גננת אני רוצה להיות?
משך זמן המפגש: 40 דק'
אחרי שהתבוננו על עצמנו ואנחנו מבינות שמי שאנחנו משפיע על הגן-
נברר עם עצמנו:
מה חשוב לי שיקרה לילדים בגן שלי השנה?
כותבים על סטריפ( strip) של בריסטול את מה שחשוב לי.
כל אחת משתפת ותולה על הבריסטול המשותף שלנו.
סיום המפגש
הבריסטול מלווה אותנו כל השנה.
שמו של הבריסטול- הצעה: קבוצה תציע שם לבריסטול הזה. לדוגמה- הגן הזה הוא אני. השנה.
הצעה למנחה:
בקשי שהמשתתפות ירשמו את כתובת המייל שלך וישלחו לך את התמונות ונפתח את המפגש הבא עם מצגת.
מפגש שני
הגן הזה הוא אני?
מטרות המפגש – חקר של סדירויות בגן ומשמעות השינוי שלהן.
תרגיל פתיחה:
אפשרות א': "הרוח נושבת"
אפשרות ב': לפתוח את התיק ולהוציא ממנו משהו שהיו צריכים להוציא אותו מזמן. מה מנע ממני להוציא את הדבר הזה עד עכשיו. (יש לזה קשר ישיר לאיך האוטו שלכן נראה).
אפשרות ג': אפשר לעשות דוגמא במליאה עם סרגל אנושי (בהתייחס לעובדה שכולן קמות בבוקר וכולן צריכות להסתדר – מימין לשמאל להסתדר לפי כמות הפעולות שכל אחת עושה בבוקר)
מהי סדירות?
משך זמן המפגש: 45 דק'
מתחלקים לזוגות.
מבקשים מכל אחת לתת דוגמה לסיטואציה מחיי היום יום (ארוחת בוקר, התנהלות בימי שישי בערב, התנהלות בוקר וכד) ולשתף בה את חברתה.
החברה מקשיבה ורושמת התנהגויות ומבנים ארגוניים מתוך הסיטואציה.
המספרת תנסה להסביר לעצמה מה הוא המקור לארגונים וההתנהגויות. האם נובעים ממחשבה? מערך? מעצלות? מהנחתה של בן הזוג? מתוך הרגל או מסורת מהבית?
מתחלפים
* הסבר- סדירויות- כמו בכל החיים- מתרחשות גם בגן. ה"תרבות הארגונית" בכל מקום מספרת בפועל את הסיפור של המקום.
טבלת סדירויות בגן 20-30 דק'
ממלאים 3-4 קטגוריות בטבלה (מצורפת בסוף) ומשאירים את העמודה השמאלית ריקה
אחרי חלוקת הטבלה ולפני שכל אחת יוצאת לעבוד על זה לבד- נעשה דוגמא עם מתנדבת אחת מול כולם. חשוב לרדת לרזולוציה מאוד גבוהה בדוגמא לשם המודלינג.
*הסבר למילוי הטבלה- לדוג' בעמודת הסדר יום- בחרי שתי סדירויות מרכזיות שלך בגן ותארי איך הם באים לידי ביטוי. כדוגמא- מפגש בוקר, מתרחש כל יום בשעה 9:00, כל הילדים יושבים במעגל על כיסאות, הגננת יושבת ממול על כיסא גבוה, הילדים מספרים משהו שהיה בסוף שבוע בהצבעה או שהגננת מלמדת משהו חדש.
גם כאן לזכור – אין טוב או טוב, נכון או לא נכון, התרגיל מאפשר לנתח את הדברים מתוך האופן בו הם מתרחשים.
שיתוף במליאה של כמה דוג'
איך נוצרו הסדירויות?
משך זמן המפגש: 30 דק'
מבקשים מהן להוסיף בכותרת העמודה הריקה "למה" ולמה בהתייחס לכל סדירות שהן כתבו?
לסמן (אפשר בצבעים) היכן יש הלימה והיכן אין הלימה בין הסדירות ללמה.
בזוגות שיחה על סדירויות שיש בהם הלימה בין הלמה לסדירות ובמה אין.
הפסקה- 15 דק'
מה מבין הסדירויות אתם בחרתם ומה לא? 30-40 דק'
* אין האמירה ביקורתית אלא- התייחסות. לדוג' אני לא בחרתי בבית שלי את הסדירות של מטבח, חדר אוכל וסלון- דלת כניסה בחזית הבית. חכמת ההיסטוריה האנושית נתנה לי אותם. בנקודת הזמן הזו חשוב לכוון לבדוק האם זה משהו שאני בחרתי, אולי אפילו נאבקתי עליו, משהו שתמיד היה? משהו שנאמר לי שצריך להיות כך (ארוחה בשיטת מזנון לדוגמא).
דיון בהתייחס לקבלת שינויים
- איזה דברים אני אוהבת לקבל במסורת וכמציאות ועל איזה דברים אני אוהבת לערער?
- איפה המקומות שאני מרגישה צורך ורצון לערער על הקיים?
- האם אני מעוניינת להסתכל על הקיים ולבחון אותו מחדש? האם אני מסוגלת להסתכל על העולם בלי תשובה אוטומטית, מחוץ לתבנית המוכרת.
אפשר לעשות שימוש בסרטון המעלה את הקושי בקבלת שינוי
בואו נבדוק את עצמנו במה תחומים: (טכנולוגיה, שינוי במסורתמהלכים חברתיים, אופנה)
2.5%- המחדשים
13.5% משתנים מהירים
34% הרוב המהיר
34% הרוב האיטי
16% נגררים
המשך עבודה על המטרה של השנה.
מפגש שלישי
תכנון מרחב עצמאות
מטרות המפגש – הסתכלות מחודשת על "מה אני רוצה שיקרה לילדים בגן השנה?", בחירת מרחב עצמאות, למידה בצורה מגוונת באמצעות השראה מקומית לשינוי. בסיום מפגש זה כל גננת תבחר מרחב בגן שלה אותו הייתה רוצה לשנות מתוך חיבור לעצמה ולצרכי הילדים בגן.
למידה במרחב העירוני (עדיף מחוץ לתחום החינוך)-
מפגש במרחב שעבר תהליך של שינוי בשנים האחרונות (שינה את הייעוד שלו או את צורת העבודה שלו) בכדי לענות על צורך קיים שלא קיבל מענה. במרכז המפגש תתקיים שיחה בין הגננות לבין מי שהוביל/ היה מעורב בשינוי.
שאלה פורייה למפגש ההשראה
התחדשות חיצונית היא מראה להתחדשות פנימית?
חדש זה חשוב? מה החידוש משנה?
חדש!!! חדש!!! חדש!!! אבל למה?
שאלות לתהליך למידה-
מה היה הצורך? (חיבור לטבלה מהפגישה הראשונה), כיצד יצרו את השינוי? מה הפרמטרים שאפשרו לזה לקרות? (צריך אדם שידבר על המוטיבציה האישית שלו- להכין את האדם), מהם השותפים שלו?.
להתחיל במקום בעיר (גן שעשועים, ספרייה וכ"ו)
סיכום המפגש עם האדם שיספר לנו על תהליך השינוי שיזם ויצר :
מה עורר בי השראה? מה בזה מעורר בי ביקורת (התנגדות)? מה למדתי מהמפגש? מה זה עושה לי לקראת אפשרות לתהליך שינוי?
מה אני יכולה לקחת מהמפגש הזה לעבודה שלי כגננת? (מה הצורך שלך? מה יוכל לעזור לזה להצליח? מי השותפים שלך?)
בחירת מרחב עצמאות:
מהו מרחב עצמאות- המשגה.
שלב ראשון – מבקשים מכל אחת לבחור באופן אינטואיטיבי מרחב בגן שהייתי רוצה לעשות בו שינוי.
בזוגות, כל אחת מתארת מה הייתה רוצה לשנות ולמה.
שלב שני – לבחון את הקשר בין התשובה לשאלה "למה" לבין :"מה אני רוצה שיקרה לילדים בגן השנה?". האם קיימת הלימה בין הדברים? אם לא, מה היית רוצה לשנות בתכנון?
מפגש רביעי – עקרונות PBL ליישום מרחבי עצמאות
הצגה של למידה מבוססת פרויקטים ובנייה של מרחב העצמאות עפ"י העקרונות. התייחסות ללוחות זמנים, משאבים, וכו'.
בליווי האישי במהלך השבוע – דיוק מרחב העצמאות כפרויקט והרחבה של השלבים השונים למימוש.
