שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

שלבים ביצירת תכנית עסקית לפי המודל של אמיר כבירי

נקודת המוצא העומדת מאחורי השימוש במודל זה הינה כי קיים דמיון בין הקמת מיזם לבין הקמת עסק. אחד ההבדלים המהותיים המתקיים בין מיזם לבין עסק הינו האוריינטציה שלהם. דהיינו, בעוד עסק כלכלי מונע מתוך אוריינטציה של הכנסה, והמבקש להקים את העסק נדרש להעריך מראש את הכנסותיו הצפויות, הערכה שתשפיע על החלטתו בדבר כדאיות וכניסה לעסק; הרי שמיזם מונע מתוך אוריינטציה של הוצאה, והיזם נדרש לחשיבה מראש בדבר המשאבים להם יזדקק וכיצד ישיגם. ארבעת ההיבטים העיקריים אליהם נדרש להתייחס מקים העסק, עם תחילת תהליך התכנון הינם: מתחרים, לקוחות, ובשלב מאוחר יותר- ספקים ועובדים. במרכז נמצא כמובן מקים העסק, או בעלי המוצר/המיזם/ או הרעיון. מהו המוצר? המוצר מהווה את הרעיון או הפתרון של היזם/מקים העסק לצורך או לבעיה שהוא/היא מזהה וברצונו לפתור.

אילו שאלות חשוב שאשאל כיזמית בנוגע למוצר/המיזם/העסק?

ביחס לעצמי
  • איזה צורך/בעיה ברצוני לפתור?
  • מהו היתרון היחסי של הפתרון שלי ביחס לאחרים, כדי להתמודד עם הבעיה?
  • מהי התשוקה שלי ביחס לבעיה ולפתרון שברצוני להציע?
ביחס לסביבה בתוכה אני פועל- מתחרים ולקוחות

מתחרים- * אילו פתרונות קיימים יש לבעיה/לצורך?
מה יתרונותיהם וחסרונותיהם? מדוע הם עונים/ לא עונים על הצורך?
לקוחות- * מה הצורך של הלקוחות הפוטנציאליים של העסק/המיזם שלי?

  • מהי מידת המוכנות שלהם לפתרון שברצוני להציע?
  • האם ייתכן שהלקוחות עצמם עדיין לא מזהים את הצורך ואז בכוונתי – ליצור שוק.
  • האם אינני חוטא/ת ב"הומוגניזציה" של קהל הלקוחות שלי? חשוב לזכור שלסוגי לקוחות שונים מתאימים פתרונות שונים.
  • מיהם הלקוחות של העסק- עיקריים ועקיפים (למשל: גורמים ממנים, קרנות) כאחד? מהם הצרכים שלהם? מדוע שיתנו אמון דווקא בי?
נקודה למחשבה: בעת הקמת מיזם/תכנית עסקית חשוב להרחיב את אופן ההתבוננות הרגיל שלנו, להתבוננות דרך נקודת מבטם של אחרים על אותה בעיה או פתרון, למשל: כיצד לקוח פוטנציאלי יבחן את המיזם שלי?
מה יהיה חשוב לו בבואו לשקול להיענות למיזם שלי?
וגם- מהו ה"נרטיב" שנספר לכל לקוח, בבואנו לרכוש אותו כלקוח? האם ברורים לנו מהו הנרטיב שלנו? האם אנו יודעים לחדד מהו היתרון היחסי שלנו?

ביחס למוצר/ מיזם/לעסק עצמו-

  • בחינת רוחב הפתרון/ המוצר/ המיזם/ העסק- עד כמה הפתרון שברצוני להציע הינו לצורך צר או רחב? האם יש לו הצדקה? האם הוא בר קיימא? האם הוא נישתי מדי או לחילופין נותן פתרון רחב מדי?

למשל: לסייע לכל יבשת אפריקה באמצעות המיזם שלי- יהיה פתרון רחב מדי מכפי יכולתי. לחילופין- לסייע למשפחה בודדת אחת באפריקה אולי חשוב אך לא בהכרח יצדיק את כל המאמץ של הקמת המיזם. לכן- מהו "גודל השוק" הסביר שיתן הצדקה למיזם/ לפתרון שלי? חשוב למצוא איזון בין פתרון "נישה" לפתרון רחב מדי, מידת האפשרות לדייק קשורה למידת הקיימות (sustainability) של המיזם. למשל: לייעץ לאוכלוסיית חבל ארץ בשם טורקנה, במדינת קניה, כיצד לטפח חקלאות מקומית, ברוח הידע של מכון הערבה הישראלי (פרויקט של עמותת "ברית עולם").

  • בחינת משאבים ומידת הכלכליות של הפתרון/ המוצר/ המיזם/ העסק- ניתוח המשאבים הנדרשים לצורך הקמת המיזם. כמו כן, בעסק כלכלי מצטרף למול זאת היבט הכדאיות- מהי תחזית ההכנסות הצפויה מהעסק.

לצורך מיפוי המשאבים הנדרשים מומלץ ליצור טבלה ובה אנו מונים את כלל המשאבים הדרושים לנו, ולצידם- מקורות פוטנציאליים.

המשאבים הדרושים מקור- מהיכן נביא את המשאב הנדרש?
כסף שווה-כסף כסף
עובדים/מתנדבים
משרד
טלפון
מחשב
הדפסות
ניתוח יוזמה של בוגרי המסלול ליזמות חינוכית-חברתית לפי הפרמטרים שנסקרו לעיל-

"הגל שלי"- יוזמה של ירון וקסמן ועומר טולצ'ינסקי . קישור לאתר >>

הגל שלי הינו יוזמה של שני בוגרי המסלול המבקשת לתת מענה חינוכי בלתי-פורמלי לנוער בסיכון. באמצעות יוזמה זו נתבונן על שלושה פרמטרים שחשוב לשקול בבניית תכנית עסקית או מיזם:
  1. מיפוי רוחב השוק במקרה של "הגל שלי" הינו דוגמא מצויינת לשיקול של רוחב-יתר לעומת נישה- נוער בסיכון- הינו קהל יעד רחב מדי, מענה פרטני היה פתרון צר מדי. במקרה של "הגל שלי"- נוער בסיכון החי בערים הסמוכות לחוף ים.
  2. זהירות מהומוגניזציה של קהל הלקוחות- נוער בסיכון עד גיל 12 שונה בצרכיו מאלו של גילאי 12-16 ולהבדיל גילאי תיכון או צבא. במקרה של "הגל שלי"- התמקדות בגיאלי חטיבה ותיכון.
  3. זיהוי ערך מוסף ייחודי המתחבר לתשוקה של היזמים- חיבור בין נקודת החוזק של ירון ועומר (גלישת גלים) לנוער השואף לתת ביטוי ולחוות הצלחה לאחר שורה של כשלונות במערכת הפורמלית, כל אלו יחד חברו לפתרון הייחודי שמציעה יוזמת "הגל שלי"- ליווי קבוצתי של נערים ונערות בערים הסמוכות לחוף ים, בגילאי חטיבה ותיכון, באמצעות מדריך צמוד לגלישת גלים, המהווה גם דמות חינוכית המלווה מסע של התפתחות וצמיחה אישיים וקבוצתיים.

לקריאה נוספת

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן