שיתוף פעולה בבית הספר | יעל אביעד | אורית אייזן

גיליון 04
נובמבר 2017

שיתופי פעולה

מגזין המכון לחינוך דמוקרטי

שיתוף פעולה בבית הספר – מבניית המודל הפדגוגי דרך עיצוב תוכנית לימודים ועד כיוונון עדין של הפרטים הקטנים

איך נולד בית ספר? איך בונים מודל וחזון עם צוות מרחבי העולם? איך מצליחים להשיג תמיכה גם כשאין משאבים? איך עוברים משלב הגראז׳ לעבודה ממוסדת? איך מעצבים ביחד ומכווננים את הפרטים הקטנים? על גישה יזמית ושיתופי פעולה בבית הספר.

שיחה עם יעל אביעד | אורית אייזן

הגעתי לחינוך באופן אקראי כשהחלטתי להקים בה״ס דמוקרטי אליו נחשפתי כאמא לפני 14 שנים. הקמתי את בה״ס הדמוקרטי ״קהילה״ בתל אביב וניהלתי אותו במשך שנתיים בליווי המכון לחינוך דמוקרטי. לאחר מכן למדתי ב״מנדל״ והבנתי שאני לא רוצה להיות יותר בחינוך הפרטי. הרגשתי שחסר מודל לפדגוגיה עצמה לתהליכי למידה הוראה, וחיפשתי מודל במשך כמה שנים.

באותה תקופה היו סביבי לא מעט אנשים שנסעו לבקר בבית הספר ״Hi Tech High״ בסאן דייגו, הבנתי שאני חייבת להבין מה יש שם. נסעתי באופן עצמאי, הצטרפתי למשלחת, והרגשתי שמצאתי את מה שחיפשתי. ראיתי הרבה דברים באופן העבודה שלהם, קונסטרוקציה ברורה, מודל, מבנים, ראיתי ילדים שקועים בעבודה שיש בה גם מימד לימודי וגם מימד חוויתי, וזה מה שחיפשתי.

 width=ביקשתי להצטרף לביה״ס ברוח ״HTH״ שנפתח באותה השנה בחולון, כמורה. באתי לכמה חודשים ונשארתי 4 שנים. הרגשתי ש PBL  ברוח ״HTH״ הוא דרך עבודה נכונה ושהמודל הזה מאפשר לשלב את אותם עקרונות בחינוך הדמוקרטי בהם אני מאמינה. דיאלוג, ביטוי אישי, למידה בהתאמה אישית, דגש על סביבת למידה וצמצום המקום של ההוראה הפרונטלית.

"בדיעבד, אני מבינה כמה חיונית התמיכה של המפקחת וכמה מזל היה לי שכבר בתחילת הדרך נוצרה שותפות עם הרשות מקומית ועם הפיקוח"

איך נולד בית הספר שאותו את מנהלת כיום? מי היו השותפים הראשונים לתהליך ההקמה?

חיפשתי רשות מקומית שתרצה להקים בית ספר, הצעתי להם לפתוח בית ספר של המאה ה-21 במקום לפתוח בית ספר עם למידה מסורתית. פניתי מיוזמתי לרשויות, ניסחתי מסמך סדור; היה לי חשוב להעביר את המסר שאני יודעת מה אני רוצה לעשות, והיה לי ניסיון של 4 שנים בית ספר כזה. פניתי למי שהייתה בעבר מנהלת אגף חינוך שהכרתי, שתיתן לי משוב על מסמך שהכנתי. בהמשך הפכה אותה מנהלת אגף לממונה על בתי הספר היסודיים בעירית ראשון לציון. היא הזמינה אותי לפגישה ראשונית יחד עם המפקחת של משרד החינוך ובהמשך ניגשתי למכרז לניהול בית ספר שנפתח באותה שנה בעיר. בדיעבד, אני מבינה כמה חיונית התמיכה של המפקחת וכמה מזל היה לי שכבר בתחילת הדרך נוצרה שותפות עם הרשות מקומית ועם הפיקוח. שיתוף פעולה עם הרשות והפיקוח הוא קריטי לדעתי, למי שרוצה לעשות שינוי פרדיגמה במשרד החינוך.

התחלתי לגייס צוות עוד לפני שעברתי את המכרז שהתקיים רק באפריל. האמירה הייתה שאם אני עוברת את המכרז, מיד לאחר מכן אנחנו מתחילים לעבוד. ב- 1 למאי התחלנו להיפגש. ידעתי שייפתחו שתי כיתות וגייסתי שתי מחנכות. פנתה אלי מורה – ״חלוצה״ לשעבר מתכנית "חלוץ חינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי, היא גרה בפריז באותה התקופה והייתה אמורה לחזור רק בקיץ. ברגע הראשון חשבתי שזה לא אפשרי, אבל אז במחשבה שניה הבנתי ש"רגע, אפשר גם לעבוד מרחוק". במקום לצפות בה בשיעור היא שלחה לי שיעור מצולם מבית ספר יהודי שבו לימדה בפריז. דיברנו וקיבלתי אותה לצוות. מורה נוספת מצוות ההקמה הייתה באותו הזמן בצפון קרוליינה ומורה שלישית בפתח תקווה. עם צוות שנמצא ברחבי הגלובוס התחלנו לחלום ולפתח. ישיבות הצוות היו און ליין, ישיבות ארוכות של צוות שמפתח מודל של בית ספר ב״האנג אאוט״.

"עם צוות שנמצא ברחבי הגלובוס התחלנו לחלום ולפתח. ישיבות הצוות היו און ליין, ישיבות ארוכות של צוות שמפתח מודל של בית ספר בהאנג אאוט"

היות ובית הספר עדיין לא קם ולא היה שום משאב, יצרתי שיתופי פעולה עם אנשים שונים מתוך הכרות אישית, שנרתמו לסייע ללא תמורה כספית, מתוך עניין אישי ונכונות לתרום. כאשר עבדנו על עיצוב תכניות הלימודים, יצרנו בעצם פרויקטים עוד לפני ששנת הלימודים התחילה – הזמנתי אנשים שהכרתי במהלך הדרך, חלקם מורים שעבדו איתי בבה״ס בחולון, מורה מקבוצה של המנטוריות בבית ספר יסודי בחולון, וגם תלמידה שלי. הזמנו אותם לתת לנו משוב בכיוונון פרויקטים. (כיוונון פרויקט הוא תהליך שמטרתו לעזור לטייב לשפר ולדייק את הפרויקט).

Anne Worrall, מנהלת בית ספר  HTH – בסן דייגו, התנדבה לעזור לי בשיחת יעוץ שבועית, עד שאפתח את בית ספר. 

במשך שלושה חודשים, כל יום שישי בתשע בערב (זו השעה שבה היא הייתה פנויה) היינו נפגשות לשיחה אינטרנטית דרך "הנגאאוט". הייתי אוספת שאלות מהצוות- ואן הייתה עוזרת ומלווה אותנו, קיבלתי ממנה המון טיפים.

יוזמות הן בד״כ בעולם של מגזר שלישי – עמותות. כשאתה עובד בבית ספר ציבורי הדברים יותר ממוסדים, יש לי רקע כיזמית, ואני חושבת שבזכות הגישה הזו הצלחתי להקים את בה״ס ולהביא אותו תוך שנה וחצי למקום שהוא נמצא, למרות שבשלב ההקמה, בית הספר לא מקבל את המשאבים שיש לבית ספר שכבר פועל. שותפויות היו כל הזמן. ככה פועלים ביזמות –  עושים כל מני חיבורים, ורק אחר כך מבינים מה אפשר לעשות יחד. דבר מוביל לדבר, אנשים מתגייסים, מצטרפים,  מתלהבים מהרעיון ורוצים לקחת חלק. כשיש כימיה טובה תמיד יוצאים מזה דברים.

ספרי קצת על בית הספר, מה מיוחד בו?  

ראשון לציון ניכנסה לתכנית "בחירה מבוקרת" שבה כל בית ספר מגדיר ייחודיות בית ספרית, והורים יכולים לבחור מתוך מספר בתי ספר בסביבה הגיאוגרפית width= שלהם. מצד אחד הקמתי בית ספר שידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בו, ומצד שני, כשהיינו צריכות לנסח במשפט את הייחודיות הבנו שזה מאוד מורכב. אנחנו עושים PBL אבל כל בית ספר שני בישראל עושה PBL, אבל בדרך כלל זה לא באופן ההוליסטי שבו אנחנו מיישמים את זה. עלה הצורך לנסח את זה בצורה בהירה. נראה לי שברור לנו מאד בצוות מה אנחנו רוצים, ועם זאת אנחנו כל הזמן מדייקים את הניסוח של הייחודיות שלנו.

"בבית ספר אנחנו עושים למידה בהתאמה אישית ולשם כך אנחנו מלמדים בלמידה מבוססת פרויקטים. חשוב להבין – כל בית הספר מושתת על זה, וכל השגרות של בית ספר מכוונות לזה"

"השיעורים מחולקים לזמן תרגול ולזמן משותף"

בבית ספר אנחנו עושים למידה בהתאמה אישית ולשם כך אנחנו מלמדים בלמידה מבוססת פרויקטים. חשוב להבין – כל בית הספר מושתת על זה, וכל השגרות של בית ספר מכוונות לזה. אין לנו חלוקה לדיספלינות, שיעור שפה ושיעור מולדת. השיעורים מחולקים לזמן תרגול ולזמן משותף, כאשר הציר המארגן הוא הפרויקטים, ובמקביל אנחנו מנסים להבין איך עושים תירגול שנותן מענה טוב למיומנויות שהוא לא פרונטלי.

זמן תרגול – שם אנחנו מקבלים השראה רבה מהחינוך המונטסורי- קבוצות הילדים אחראית לבצע את המשימות שיכולות להיות מגוונות. בשפה ובמתמטיקה. משימה שנחוצה להתקדמות בפרויקט או משימת תרגול לשמו. התלמידים אחראים על הזמן שלהם, הם יכולים לבחור מה קודם ומה אחר כך בתנאי שהם עושים את המשימות והמורה פנויה להקניה בקבוצה קטנה. זמן משותף הוא הזמן שהמורה אומרת עכשיו כולנו עושים… פרויקט / ברכות לראש השנה / משימה במתמטיקה.

 width=זמן התרגול מבוסס על כך שהילדים אכן עובדים בצורה עצמאית ולוקחים אחריות על הלמידה. זה האתגר הכי גדול כי בגילאים הצעירים הם אפילו לא יכולים לקרוא הוראות. הרגשנו שאנחנו חייבים לפצח את האתגר הזה. בכיתות ב' אני מרגישה שהצלחנו, בכיתות א' אנחנו עדיין בשלב שהילדים מרגישים שהם נמצאים בסוג של 'גן שהשתבש' ואנחנו עדיין עובדים על הקניית מיומנויות בסיס. בגיל שנה וחודשיים – גיל בית ספר היום, הצלחנו להגיע להישגים מאד משמעותיים בעיני, מבחינת הנחת היסודות של המודל הפדגוגי.

אלו שיתופי פעולה מתקיימים היום ואיך הם מתנהלים?

"יש מקומות שכל מורה יכולה להחליט לעשות דברים אחרת. יש תמיד שאלה של איפה מגדירים את המדיניות כבית ספרית ואיפה יש חופש לפרט. זו החלטה משותפת של הצוות, לא החלטה שלי כמנהלת"

מעבר לשותפות עם העיר ועם משרד החינוך שקצת סיפרתי עליה בשלב ההקמה, שיתופי הפעולה הכי חשובים הם קודם כל בתוך הצוות. רוב זמן הישיבות מוקדש לתכנון, פיתוח והיוועצות בכול מני פלטפורמות. בניתי את המערכת באופן כזה שלכל צוות יש שלוש שעות משותפות לעבודת צוות לא בכיתה! זה חלק ממערכת השעות שלהן (שעות שהיה) והן מתוגמלות על הישיבות האלו. בנוסף לכול צוות יש שעה אחת עם המורה לאומנות שהיא עוגן חשוב בבית הספר. ביקשתי ש-60 שעות ההשתלמות יהיו מוקדשת לבניית המודל הבית סיפרי על מנת שנוכל ללמוד ולפתח יחד. (מה שנקרא בפסג"ה 'גמישות פדגוגית').

למשל היום היה לנו בצוות דיון והסכמה מחודשת שאנחנו לא מאמינות בשעורי בית בכפיה, ומצד שני דיברנו על המדיניות לגבי ילדים שמבקשים שיעורים, ומה לגבי מקרים בהם הילדים לא מעוניינים בשיעורי בית אך זה חשוב להורים. השיחות האלו הן "fine tuning" של הפרטים הקטנים במודל הפדגוגי. יש שאלות שלנו בתוך הצוות עד כמה מאפשרים אוטונומיה – יש מקומות שכל מורה יכולה להחליט לעשות דברים אחרת. יש תמיד שאלה של איפה מגדירים את המדיניות כבית ספרית ואיפה יש חופש לפרט. זו החלטה משותפת של הצוות, לא החלטה שלי כמנהלת.

אנחנו משתמשות בכלים של למידה מבוססת תחקיר כדי ללמוד על עצמנו ועל הפרקטיקות שלנו- מורה מצלמת את עצמה וידאו, אנחנו כצוות צופות ולומדות יחד מה עובד טוב ומה צריך לשפר או לשנות.

כמעט הכל בבית הספר נעשה בשותפות. הדבר היחיד שאני עומדת עליו הוא קיום ישיבות הצוות ושנהיה שם בשיא הפוקוס, יעילים. אין אדמינסטרציה בישיבות, מה שברמת צוות יהיה בצוות, ומה שפרטי יהיה עם האנשים המתאימים. אני מחזיקה את הסטינג של הפגישות וזה המקום היחיד שבו אני ריכוזית.

"יש צורך כל הזמן להסביר ולשתף את ההורים, לתווך את הלמידה ואת התהליכים"

"כל אירוע סיום פרויקט מתחיל במצגת שמכינה המחנכת ובה היא מסבירה על הפרויקט, איך החלקים החוויתים מתקשרים לחלקים הלימודים"

יש צורך כל הזמן להסביר ולשתף את ההורים, לתווך את הלמידה ואת התהליכים. במייל שבועי שהמחנכות שולחות הן מעדכנות על תהליכי הלמידה מהשבוע שחלף, כל אירוע סיום פרויקט מתחיל במצגת שמכינה המחנכת ובה היא מסבירה על הפרויקט, איך החלקים החוויתים מתקשרים לחלקים הלימודים. גיליתי שיש תקופה מסוימת בכיתה א׳ שההורים נלחצים, ואז אנחנו עושים ערב על למידה מציגים מחקרים וספרות מקצועית שמסבירה ומנמקת למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים – למה סריגת אצבעות מסייעת למיומנויות כתיבה. במייל שאני שולחת פעם בחודש כמעט תמיד אוסיף קישור לסרטון קצר עם דוגמאות פדגוגיות. אנחנו כל הזמן במודעות של לתווך, לא תמיד  אפשר להסביר את הכול, אבל חשוב שהם יבינו שזה מקצועי.

 width=

מה האתגרים הגדולים ואיך מתגברים עליהם?

בכול סטארטאפ יש את שלב ה״גראז׳״ (השלב בו יושבים בחדר קטן, כשעדיין אן תקציב לשכור משרדים ושם הכול מתחיל) – כולם ״בדלקה״ ואז זה גדל, הופך לחברה ממוסדת ואם לא יודעים לעשות נכון את המעבר עלולים ליפול. אם לא בונים ומקימים בזמן מנגנונים, שגרות והגדרות – נוצר שלב ביניים שבו המשפחה מפסיקה להיות משפחה אבל היא לא מתנהלת כארגון ואז נוצר כאוס. חייב להיות מעבר הדרגתי נבון ונכון כדי לבנות את הארגון, במיוחד במקום של הקמה משותפת מתוך תשוקה, שמתחיל במקום שבו לא סופרים שעות ונמצאים בחלום המשותף. רוב האנשים לא יכולים לעבוד לאורך זמן בלי לספור שעות יום ולילה, וזה גם לא בריא.

אי אפשר לעשות את המעבר בקאט. צריך בעיקר לראות ולהסתכל רחוק ולעשות ״Reverse engineering" (תכנון לאחור). אתגר נוסף, העבודה במודל הזה מאוד תובענית וקבלת החלטות משותפת צורכת יותר זמן. הנה דוגמה מהיום: מחר יום רבין, אם רוצים לעשות דיון על איך מתווכים לילדים בכיתה א' את היום הזה בישיבת הצוות זה יבוא על חשבון המשך פיתוח המודל הפדגוגי. למשל אנחנו עסוקים בימים אלו בהבנה איך לדייק את האופן שבו אנחנו יוצרים משימות מותאמות אישית. זו תמיד דילמה כשעובדים בצורה שיתופית, על מה נותנים את הדגש ואיך מחלקים את הזמן.

האתגר הכי גדול שבו אני עוסקת חלק ניכר מהזמן זה לגייס מורים מדהימים שכאלה. אתם מוזמנים לעזור לנו עם האתגר.

 לבית הספר אלונים ע״ש שולמית אלוני בראשל״צ דרושה מורה חלומי/ת מחנכ/ת כיתה ב׳ כמחליפה למורה שיוצאת לחופשת לידה בפברואר, בתקווה שתמשיך איתנו גם בשנים עתידיות.

מי מכיר? יודע ? מוזמן להפנות ליעל –  yaelb@alonim.edum.org.il ֿ

המכון לחינוך דמוקרטי ישראל

דרך נמיר 149, תל אביב 62507 | טלפון: 03-7412729  | פקס: 03-7412723
www.outofsite.us/democratic | ide@outofsite.co.il

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן