המאמר שלהלן מבקש לבחון כיצד יוצרים אפקט ארוך טווח בתהליכי שינוי חינוכיים. פרוייקטים קצרי טווח, טוענת הכותבת, מתרחשים לרוב, אך השפעתם לאורך זמן איננה ניכרת. הטענה הינה כי מערכת החינוך רוויה בשינויים כה רבים ותכופים, שרובם נעשים באופן שטחי למדי, עד כי היא מפתחת "חסינות" בפני שינוי. מטרת המאמר הינה לבחון כיצד הופכים את מודל "קהילות החשיבה" למודל חינוכי שהשפעתו תהא עמוקה וארוכת טווח.