מהלך העבודה
1 .הגדרת מטרות במעגלים הבאים:
הנהלה
- יצירת תשתית תמיכה מבחינה רעיונית וארגונית
- יצירת שיתופי פעולה פנימיים וחיצוניים
מורים
- התפתחות המורה כדמות רב מימדית שמלווה את התלמידים בתהליך רחב ומשנה חיים מבחינה לימודית, חברתית, רגשית, סביבתית, ואף כלכלית.
- יצירת חדר מורים מעורב, אכפתי, אחראי, מאפשר תמיכה הדדית ועבודת צוות
- חיבור העשייה הבית ספרית לקהילה הסובבת את בית הספר, הבנת הנרטיב היישובי ושילובו בתהליך הלמידה היומיומי בכיתה
- הגברת מידת ההזדהות של המורים/מחנכים עם הנרטיב היישובי.
- יצירת רלוונטיות בתהליכי הלמידה שתעודד את התלמידים להיות מעורבים ובעלי מוטיבציה, ויצירת מעורבות חברתית וקהילתית מחוץ לבית הספר.
- הגברת תחושת השייכות והאחריות של התלמידים כלפי עצמם, עתידם וסביבתם. יצירת ידע חדש בהסתמך על הידע הקיים של התלמידים
- יצירת רלוונטיות בתהליכי הלמידה שתעודד את התלמידים להיות מעורבים ובעלי מוטיבציה, ויצירת מעורבות חברתית וקהילתית מחוץ לבית הספר
- .הגברת תחושת השייכות והאחריות של התלמידים כלפי עצמם, עתידם וסביבתם.
- יצירת ידע חדש בהסתמך על הידע הקיים של התלמידים
תכנון המהלכים
תהליך הפעולה הנו על פי השלבים על־בתוך־למען המקום. בשלב התחלתי היה צורך בהכרות ומודעות של המורים וההנהלה על הפדגוגיה עצמה לפני התחלתה בכיתות. בכך התחלנו שלב בתכנון: יצרנו מסגרת פיתוח מקצועי וליווי למורים, בהם למדנו את שלבי הפדגוגיה ותכננו את מהלכי הפעולה. כמו כן, הקמנו וועדת היגוי שמורכבת מנציגי מורים, מנהל, וועד הורים, אנשי קהילה ונציגי מועצה.
אבני היסוד של התהליך
השאלה הפורייה שמניעה את התהליך: כיצד הסביבה המקומית תהווה מקור גאווה יישובית, לתלמידים בפרט ותושבי היישוב בכלל?
- מהות התהליך: יזמות ליצירת שיפור בדימוי שיש ליישוב בעיני המתבוננים עליו מבחוץ ובעיני תושבי היישוב עצמם. תהליך זה כולל מהלכים של חשיבה, תכנון ופעולה על אספקטים שונים ביישוב, שמהווים איזורי חוזק יישוביים ופוטנציאל למינוף.
- השפעת התהליך: פיתוח מודל חינוכי ייחודי וחדשני, יישומו בבית הספר והפצתו בחברה הערבית, אשר יהווה פריצת דרך ויצור נראות והצלחה לבית הספר בפרט וליישוב ג'סר אלזרקא
- השותפים: התהליך ביוזמה והובלת בית הספר, ובשיתוף פעולה עם הרשות המקומית. יצירת שיתופי פעולה עם גורמים רלוונטיים אשר מעוניינים לתרום לתהליך, קידומו והעצמתו.
- התוצר משמעותי ורלוונטי לכלל היישוב: השביל כתוצר הנו פרי של תהליך חינוכי קהילתי של תלמידי חטיבת הביניים ויהווה משמעות משנה חיים ביישוב.
- נראות והפצה: יצירת נראות והד ביישוב ומחוצה לו
מודל הפעולה וביטויו הלכה למעשה
אם נתבונן שוב בשלבים המתוארים במסמך של למידה מבוססת מקום, מתוך עבודה של מנחה שמלווה את תהליך שינוי:
- למידה על המקום ועל הפדגוגיה
- למידה בתוך המקום, עם מתודות של הפדגוגיה
- למידה למען המקום, יצירה באמצעות הפדגוגיה הרי, שהמורים צריכים לעבור את השלבים הללו, לחוות אותם, להבין את משמעותם בכדי שיוכלו ליישם את הפדגוגיה הלכה למעשה, לכן על המנחה ליצור במקביל את הלמידה של המורים ושל התלמידים.
בשביל ג'סר המורים למדו את השלב ובסיומו התחילו ליישם עם התלמידים, וכך עברו משלב לשלב. בתהליך הליווי את המורים ערכו מיפוי על חוזקות שלהם האישיים וכצוות על בית הספר, ועל תלמידיהם.
המורים גם יצאו לסיורים ביישוב בליווי המנהל על מנת ללמוד על המקום מתוך התבוננות על:
- מאפיינים שלא זיהו לפני כן ביישוב
- תופעות וחיי הקהילה בשעות היממה השונים (צהריים, ערב, ימי חופש, חגים)
- אתגרים ביישום עם התלמידים
- הסתכלות המורים בתוך המקום בעיני התלמיד
- דמיון התוצר והשפעתו על היישוב תהליך העבודה של המורים עם התלמידים אשר מתייחס לשלבי העל־בתוך־למען המקום תורגם לשלבים יותר מפורטים:
מודל פעולה בית ספר מחובר קהילה: למידה על המקום:
- זיהוי צורך ופוטנציאל ביישוב
- סימון תוצר פעולה/ למידה משנה חיים ביישוב
- למידה בתוך המקום:
- חיבור לפעולה ויצירה של קבוצה רלוונטית (בקהילה או במערכת החינוך)
- תהליך עשייה / למידה / יצירה לאורך תקופה נדרשת
- למידה למען המקום:
- יצירת נראות לתהליך, הכרה והוקרה בו
- יצירת מנגנונים המשכיים רב שנתיים
יצירת השביל עם התלמידים
1. מימדי הלמידה אשר התרחשו בתהליך יצירת השביל הם:
- חינוכית – יצירת למידה משמעותית באמצעות למידה מבוססת פרוייקטים PBL
- קהילתית – יצירת תהליך שמעודדת זהות, שייכות וגאווה למקום.
- תרבותית – גילוי, חשיפה והעצמת הסיפור הייחודי של ג'סר אלזרקא
- כלכלית – יצירת אפשרויות לפיתוח עסקי ותיירותי
- סביבתי – שינוי סביבתי, תכנוני, טיפוח וניקיון
2. זיהוי חוזקות ופוטנציאל של היישוב
שלב ראשון של המודל מבוסס על תהליך למידה והתבוננות על היישוב, לחוות את המקום, לזהות איזורי חוזק ואיזורי פוטנציאל לשינוי. תהליך זה התחיל במעגלי שיח שיצרו המורים והמורות בשעות החינוך עם הלומדים על היישוב.
שאלות שהנחו את השיח הם, מה מייחד את היישוב שלי?
מה מייחד את השכונה שלי?
מה אני אוהב ביישוב/שכונה?
מה מיוחד בדרך שלי בין הבית לבית הספר?
לאחר מכן, למדו את מפת היישוב, מיומנויות של קריאת מפות, ניווט, הבנת הסימנים במפה. סמנו על המפה איזורי חוזק של הכפר, כגון ממצאים היסטוריים, מקורות מים, סיפור היסטורי ייחודי, קרבה לים, מיקום גיאוגרפי, טבע וצמחים. לאחר מכן, כל תלמיד בנה מפה אישית ביחס למפה היישובית. כל תלמיד סמן מסלול הליכה אישי, שעובר כל בוקר מהבית לבית הספר. המחנכים והמחנכות בקשו מהם שכל יום בבוקר בעת הליכתם במסלול זה להתבונן, ולרשום כל דבר שמזהים אותו. בכל מפגש ערכו דיונים על ההתבוננות שלהם.
בדיונים אלו עלו נושאים רבים, כמו, פסולת לאורך הדרך, בתי עסק קיימים ואחרים חסרים ביישוב או בשכונה, שכנות, יחסים בין השכנים, תנועת הרכבים ברחוב.
בכל כיתה יצרו מפה כיתתית, כוללת רשת של המסלולים האישיים של כל התלמידים בכיתה על מפה אחת. ערכו מיפוי של התלמידים בכל שכונה, צפיפות בשכונות השונות, והתייחסו לנושאים המשותפים לשכונות וליישוב בכלל. במעגלי השיח התייחסו התלמידים לנושאים שזיהו בכל יום בעקבות ההתבוננות בדרך אל בית הספר, ורשמו אותם בלוח הפרוייקט. בכל התקופה הזו התלמידים למדו על האיזורים השונים ביישוב, אתרים הסטוריים וארכיאולוגיים, בחנו את המרקם החברתי והתרבותי ועסקו ברגשות ותחושות שלהם כלפי המקום מבחינת זהות ושייכות. ההתחברות למקום בג'סר אלזרקא והפעלת ביקורת לאחר ההתבוננות, גרמה להם לחשוב על בעיית הפסולת, אפשרויות ומוגבלות תעסוקה, פוטנציאל היישוב בענף התיירות.
3. התלמידים הציפו שאלות ביקורתיות כגון:
למה אין לנו מוזיאון ביישוב?
מי אחראי על פעולת הנקיון ברחובות?
למה חוף הים ביישוב סגור?
מה האחריות שלי?
כמה אני מרגיש שייך ליישוב?
מתוך הלמידה והתבוננות על המפה היישובית, גם למדו על שביל ישראל שעובר מהיישוב שלהם, והגדירו זאת כחוזקה ופוטנציאל בלתי ממומש.
4. סימון תוצר פעולה / למידה משנה חיים ביישוב
שלב שני נבנה בעקבות הזיהוי וההתחברות שהתרחשו בשלב ראשון. מטרת שלב זה היא העמקה בנושאים
שזוהו בשלב ראשון, החוזקות של היישוב והפוטנציאל לשינוי. התלמידים למדו על התופעות שזיהו, והביעו את רצונם לשנות את הקיים. במעגלי השיח העלו את נושא המחוייבות והאחריות למתרחש ביישוב, תפקידם כתושבי המקום.
כל זה על מנת לבנות כיוון פעולה שתשנה את החיים ביישוב, ולסמן תוצר שיניע לכיוון השינוי הרצוי.
בשלב זה, המורים והמורות זיהו מוטיבציה של התלמידים להוביל את הפרוייקט על מנת לשנות את תדמית היישוב.
בשלב זה, החלטנו ששביל ג'סר מתחיל מהכניסה של היישוב, שביל ישראל גם עובר שם, ומזמין את המבקרים והמעוניינים לעבור דרכו אל תוך היישוב. כלומר, המטיילים של שביל ישראל יכולים לעבור דרך חלופית בחלק ממקטע שביל ישראל בכדי להכיר את היישוב ובחלקו השני מתחבר שוב לשביל ישראל. כך, סומן תוצר פעולה שהזמין תהליך למידה מעמיק על השכונות ביישוב.
5. חיבור לפעולה ויצירה של קב וצה רלוונטית (בקהילה א ו במערכת החינוך)
בשלב זה, התחילו התלמידים לאסוף סיפורים על היישוב מתוך הקהילה, ערכו ראיונות, אספו ידע ממוחים, נפגשו עם נציגים מהמועצה כדי לאשר את התהליך ותוכן הסיפורים, נפגשו עם בעלי עסק ביישוב כדי ללמוד על הפוטנציאל התיירותי.
6. תהליך עשייה / למידה / יצירה לאורך תקופה נדרשת
בשלב זה, נבחרו הסיפורים הרלוונטיים, הולחט מאיפה עובר השביל בדיוק, נוצרה מפה של השביל, ונקבעו
תחנות שבו יוצגו שלטים המתארים את הסיפורים. כמו כן, היה חשוב לתלמידים שסיפורים אלו יכתבו בשלושת השפות, עברית, ערבית ואנגלית, כי זה מיועד לתושבי המקום ותיירים דוברי שפות. נבחר סמל לסימון השביל. התלמידים צבעו את הסימן
לאורך השביל.
7. יצירתנר אות לתהליך, הכרה והוקרה בו
שלב זה, הנו שלב שבו התלמידים יוצרים נראות בתוך השכונה הן בהצגת התוצר והפעילות למען
הקהילה, והן בהשקת השביל בחגיגה יישובית שמסמל את המנוע לשינוי. שלב זה חשוב ביצירת תחושת גאווה של התלמידים מכיוון שהם פעלו למען עצמם והקהילה.
8. יצירת מנגנונים המשכיים רב שנתיים
לאחר ההצלחה הגדולה של ההשקה והתהליך כולו, קמה וועדה שמורכבת מתלמידים, מורים, וועד הורים, כדי ליצור המשכיות של התהליך ונקבעו המהלכים הבאים:
יצירת תוכנית רב שנתית שתופעל בבית הספר על מנת להרחיב את השביל יצירת סדירויות לתחזוקה של השביל בשיתוף עם המועצה יצירת קבוצה קהילתית רחבה של ידידי השביל שיקדמו התלמידים על ידי העלאת מודעות תושבי היישוב לחשיבות השביל דרך פעילויות קהילתיות וביקורי בית. הפיכת השביל לשביל ירוק דרך תוכנית בית ספר ירוק שהתחילה בבית הספר והשביל הפך להיות אחד היוזמות בתוך התוכנית תלמידים עורכים סיורים לקבוצות מבקרים ותיירים ביישוב וגם לתושבי היישוב ותלמידי בתי ספר אחרים.
