גיליון 02
פברואר 2017
רב תרבותיות ושונות
מה קורה באמיגדלה שלך? חקר המוח מניב גילוים חדשים על יחסים בין קבוצות – מאמר סקירה אינטגרטיבי
המוח האנושי מותאם היטב לחיים בחברה, ובמהותנו אנו יצורים חברתיים. אז מה גורם למוח לתפוס ולהגדיר "אנחנו" מול "הם״ ומהם הגורמים שמאפשרים לתפיסה זו להיות גמישה ודינאמית.
The Neuroscience of Intergroup Relations: An Integrative Review
Mina Cikara and Jay J. Van Bavel
תקציר מאמר סקירה, יפעת אידלמן
ייעוץ אקדמי ד"ר מורן אידלמן רוטמן
המוח האנושי מותאם היטב לחיים בחברה, ובמהותנו אנו יצורים חברתיים. הצורך הקיומי בהשתייכות חברתית, מתבטא בקלות שבה בני אדם יוצרים קבוצות חברתיות, ונוטים להעדיף את אלו המשתייכים לקבוצתם. נטייה זו אפשר לזהות כבר בגיל הרך וניתן למצוא אותה בכל התרבויות בעולם.
לצד היתרונות הרבים שמציעה ההשתייכות לקבוצה חברתית, והמענה שהיא מספקת לצרכים הפסיכולוגים הבסיסיים של האדם, החיים בחברה עשויים להיות מקור ליריבות ולהרס, בתוך הקבוצה ובין קבוצות שונות.
גישה מחקרית אינטגרטיבית מאפשרת הבנה עמוקה יותר של התנהגות חברתית ולכן עשויה לסייע במתן מענה מדויק יותר לקונפליקטים בחברה, שהנם אחת הבעיות הגדולות איתן אנו מתמודדים בעולם היום
המכשולים החברתיים שקשורים לחיים משותפים, מעסיקים חוקרים מתחום הפסיכולוגיה, מדעי המוח והביולוגיה. אלו בוחנים את השפעתה של השתייכות לקבוצה חברתית על תהליכים קוגניטיביים וביולוגים, במטרה להבין טוב יותר כיצד תהליכים אלו תורמים ליצירת דעות קדומות וקונפליקטים בין קבוצות.
דברים אלו מובאים במאמר סקירה מדעי שפורסם לאחרונה, ובו נבחנים גורמים ביולוגים ופסיכולוגים שקשורים להיווצרות קבוצות חברתיות, שיתופי פעולה וקונפליקטים בין בני אדם. המאמר מראה כיצד ניתן לחבר ממצאים מוחיים הקשורים למאפיינים של קבוצות חברתיות עם תאוריות פסיכולוגיות מוכרות של תהליכים קבוצתיים ויחסים בין קבוצות.
זוהי גישה מחקרית אינטגרטיבית המדגישה את אופיה הדינמי של הזהות החברתית והאופי תלוי ההקשר של יחסים בין קבוצתיים. בנוסף, גישה זו מאפשרת הבנה עמוקה יותר של התנהגות חברתית ולכן עשויה לסייע במתן מענה מדויק יותר לקונפליקטים בחברה, שהנם אחת הבעיות הגדולות איתן אנו מתמודדים בעולם היום.
פסיכולוגים מכירים בכך, שדעות קדומות הן חלק בלתי נפרד מחוויית החיים שלנו. החלוקה והמיון של אנשים לקבוצות חברתיות מאפשרת לנו לפשט את העולם החברתי ולהכליל את הידע הקיים שלנו אודות קבוצות ואנשים חדשים. יחד עם זאת, היא עשויה להוביל להפעלה של סטראוטיפים ודעות קדומות ואלו מועצמים לאור העובדה שסיווג פרטים בחברה לפי גילם, מינם וגזעם עשוי להתבצע באופן אוטומטי.
מחקרי מוח הראו כי השתייכות לקבוצה חברתית משפיעה באופן אוטומטי ובלתי מודע על הפעילות המוחית, ושלפעילות זו יש השלכות על התנהגות אבחנתית של קבוצות
כאשר אנשים משייכים את עצמם לקבוצה, התפיסה העצמית שלהם נעה מאינדיבידואל (אני) לרמה הקולקטיבית (אנחנו או הם). תהליך זה נקראה זהות חברתית. אחת ההשלכות של התהליך היא שאנשים מחלקים את העולם ל"אנחנו" ולכל השאר: "הם". חברות בקבוצה מנבאת באופן אמין העדפה בין קבוצתית – דעות קדומות והתנהגות אבחנתית שגורמת להעדפה של קבוצת ההשתייכות על פני הקבוצה האחרת.
המאמר מתאר כיצד משתנה ההגדרה מאינדיבידואל להזדהות עם קבוצה ולייצוג של אחרים כאל "הם” מול “אנחנו”, ובוחן את הכוחות החברתיים שמאחדים או מפרידים בין קבוצות, ואת האופן שבו הם משפיעים על אמפתיה ועל התנהגות חברתית (עזרה או פגיעה).
מחקרי מוח הראו כי השתייכות לקבוצה חברתית משפיעה באופן אוטומטי ובלתי מודע על הפעילות המוחית, ושלפעילות זו יש השלכות על התנהגות אבחנתית של קבוצות.
לדוגמה, מחקרים שעשו שימוש ב- fMRI , כלי מחקרי שבאמצעותו ניתן למדוד פעילות מוחית, מצאו פעילות גבוהה יותר באזור במוח הנקרא אמיגדלה, אזור שאחראי בין היתר על עיבוד גירויים שליליים ועל תגובת פחד, למראה תמונות של אדם מגזע שונה. בנוסף, הראו כי הפעילות באזור זה נמצאת בקורלציה עם מדדים הקשורים להטיה על רקע גזעי.
אחת התרומות החשובות של המחקרים האחרונים בתחום, היא הדגמת האופן שבו תהליכים ביולוגיים הקשורים לייצוג העצמי והאחר הם מחד אוטומטים ומהירים, ומאידך גמישים וניתנים לשינוי בהקשרים שונים
המאמר מתמקד בשאלות כיצד התפיסה הבסיסית של "אנחנו " לעומת "הם" מיוצגת במוח, ומהם הגורמים שמאפשרים לתפיסה זו להיות גמישה ודינאמית.
על מנת לבצע אינטגרציה בין תיאוריות מובילות של יחסים בין קבוצות, לבין פעילות מוחית הקשורה לזהות חברתית, נבחן האופן שבו הייצוגים האלו ("אנחנו" ו"הם") משפיעים על תהליכים פסיכולוגים בסיסיים שמעצבים את ההתנהגות שלנו כגון: תפיסה, רגשות, מוטיבציה וקבלת החלטות.
אחת התרומות החשובות של המחקרים האחרונים בתחום, היא הדגמת האופן שבו תהליכים ביולוגיים הקשורים לייצוג העצמי והאחר הם מחד אוטומטים ומהירים, ומאידך גמישים וניתנים לשינוי בהקשרים שונים. המאמר מעביר מסר חשוב ואופטימי על האפשרות להפחתת דעות קדומות, לצמצום קונפליקטים בין קבוצות וליצירת מציאות חברתית טובה יותר.
*המאמר המלא פורסם בז'ורנל המדעי – Perspectives on Psychological Science.
הסרטון הבא אינו קשור למאמר אך ממחיש את המסר האופטימי בצורה מרגשת:
המכון לחינוך דמוקרטי ישראל
דרך נמיר 149, תל אביב 62507 | טלפון: 03-7412729 | פקס: 03-7412723
www.outofsite.us/democratic | ide@outofsite.co.il
עיצוב: סטודיו נעם תמרי | בנייה: ניר דבורקין