גיליון 02
מאת: ד”ר דפנה גרנית דגני וד״ר רביב רייכרט
לפני כחמש שנים נפתח המרחב הדרומי של המכון בו אנו פועלים להכשרת אנשי חינוך פורצי דרך ולהובלת תהליכי שינוי במסגרות הכשרה שונות:
החאן האקדמי – מיועד לקהלים לפני תואר אקדמי כגון ש”ש, מורות חיילות ועוד.
תוכנית “שבילים” – הכשרת אנשי חינוך פורצי דרך לקבלת תואר ראשון בחינוך, תעודת הוראה בגאוגרפיה או היסטוריה וכן תעודת עובד חינוך בתחום החינוך הבלתי פורמלי. התואר בשיתוף המכללה האקדמית ע”ש קיי.
המרכז לחדשנות פדגוגית ומרכזי פסג”ות – מיועד לאנשי חינוך בעלי תארים המשתלמים בערי הדרום. אנו עובדים עם גננות, מפקחות, גננות מובילות, מנהלים, מורות, חדרי מורים בבתי ספר, ליווי ופיתוח מרצים במכללה ועוד.
הדגשים העיקריים שלנו עוסקים בחדשנות פדגוגית ככלי לקידום תרבות דמוקרטית, יזמות והשתתפויות, ופדגוגיה של מקום. הייחודיות שלנו היא בחיבור לנגב, המזמן מפגש אנושי מרתק בין תרבויות, תפיסות עולם ודרכי התנהלות שונות.
במסגרת כתבה שפורסמה בכתב העת ״קולות״ כתב עת לעינייני חינוך וחברה, (גיליון 13 ינואר 2017) עסקנו באופן שבו תרבות דמוקרטית מקדמת ומאפשרת רב- תרבותיות כפי שהיא באה לידי ביטוי בתוכנית ׳שבילים׳.
תכנית ‘שבילים’, הינה תכנית לימודים לתואר ראשון בחינוך סביבתי חברתי, ברוח החינוך הדמוקרטי, במכללת קיי בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי. התכנית מייצרת שותפות יהודית-ערבית מתוך רצון לקיים חינוך דמוקרטי, ובדרכה הצנועה, לסמן כיוון אחר בחברה הישראלית. התכנית מזמנת הוויה דמוקרטית סינרגטית המבוססת על שלושת העקרונות העומדים בבסיסה של הדמוקרטיה –
אחווה
האחווה מתבטאת בהתמקדות של התכנית בהעצמה של הלומד ובליווי האישי והקבוצתי שלה זוכה כל לומד במסע שלו לחיפוש מטרותיו כמחנך, בהעמקה ובהפקה שלהן.
שוויון
השוויון מתבטא בלמידה על הפער בין חזון השוויון של הדמוקרטיה לבין המציאות הלא שוויונית, ובזימון אקטיביזם החותר לצמצום הפער. לצד התנסות בתרבות הדמוקרטית המבוססת על שוויון זכויות בין לומדים ומלמדים ובמבנה ארגוני דמוקרטי החותר לממש את השוויון הזה הלכה למעשה.
חירות
החירות מתבטאת בידע בנושאי הדמוקרטיה והערכים הדמוקרטיים. במודעות לחרויות ולזכויות האדם, בראייה ביקורתית וספקנית המאפיינת את הלמידה, בבחירה בתכנים ובמתודות פעילות חווייתיות, ובחירה בלמידה המבוססת על נקודות החוזק ואזורי הצמיחה של הלומד.
השילוב בין שלושת העקרונות יוצר מציאות חינוכית ותודעה דמוקרטית: הוא מזמן חווית למידה של שלושת העקרונות, לצד למידה של הקונפליקטים והסוגיות המאפיינים הוויה דמוקרטית, שמהותה היא שבריריות ופתיחות.
מתוך תפיסה זו ביקש צוות תכנית ‘שבילים’ ליצור מפגש ושותפות בין יהודים וערבים. התכנית, שעד כה למדו בה בעיקר תלמידים יהודים, יצרה בשנת הלימודים האחרונה (תשע”ו) שילוב בין שתי האוכלוסיות. השותפות התבטאה בעצם הלמידה המשותפת בין האוכלוסיות ובבניית קורסים העוסקים בתכנים של שותפות (כמו למשל הקורס ‘דיאלוג יהודי ערבי’ שמנחים במשותף מרצה יהודייה ומרצה ערבי והקורס ‘רב־ תרבותיות בחינוך’) ובשימת דגש על הנושא בקורסים האחרים.
סדירויות בתכנית כמזמנות שותפות
המבנה הארגוני הדמוקרטי – ועדות דה”ל: ערך השוויון שמתוכו נגזרים ערכי ההשתתפות והמעורבות הוא ערך מרכזי בדמוקרטיה כמאמר הסיסמה “מי שמצביע משפיע”. בתחילת השנה מוצעת לסטודנטים בתכנית האפשרות להצטרף לוועדות פעילות במסלול: ועדת תרבות, ועדת עיתון, ועדת פרלמנט, ועדת אתיקה, ועדת מערכת, ועדת אקטיביזם ועוד.
ההצטרפות לוועדה – בהתנדבות. פעילות הוועדה היא בזמנם הפנוי של הסטודנטים והיא מזמנת השפעה על תחומים רבים בניהול התכנית – מעיצוב מערכת השעות, דרך עריכת משוב דיאלוגי למרצים, יצירת אירועי תרבות ועד לכתיבת קוד אתי של התכנית. הסטודנטים הערבים והיהודים שבוחרים להצטרף לוועדות זוכים במשימה חוץ־קוריקולארית ובהיכרות עם מודל דמוקרטי מרתק. מעבר לכך הם זוכים בחיבור בלתי אמצעי עם מרצה הקורס שמוביל את הוועדה ועם קבוצה קטנה ואינטימית (בדרך כלל ועדה מונה שמונה סטודנטים כל היותר).
למידה חווייתית ופעילה: קורסים רבים ב’שבילים’ נלמדים בצורה חווייתית ופעילה. הלמידה הפעילה מזמנת חירות, שכן היא מאפשרת לכל לומד ללמוד בדרך שבה הוא בוחר. היא מזמנת שוויון בין לומדים שלהם חזקות ואזורי צמיחה שונים ואחווה שהיא בסיס השיתופיות המהווה חלק בלתי נפרד של למידה מסוג זה ומתוך כך היא מזמנת שיתוף. קורסים רבים בתכנית נלמדים בשיטת ‘למידה מבוססת פרויקטים’ (PBL ), שיטה המעניקה חופש פעולה נרחב לסטודנטים בפירוק ובבנייה מחדש של נושא נבחר ויצירת תוצרי למידה מגוונים ושונים בהתאם לנקודות החוזק של כל סטודנט. במהותה הלמידה מבוססת הפרויקט מאפשרת בחירה רבה ללומד באשר למה ללמוד ואיך, והיא מכוונת להפקת תוצר שיתרום לקהילה. המתודה של הלמידה השיתופית בקבוצות למידה יוצרת למידה פעילה ומערבת שילוב של ביטוי עצמי עם ערבות הדדית.
חומות המפרידות בין לאומים ותרבויות נופלות כאשר הסטודנטים פועלים בקבוצת למידה שבה כל אחד מבטא את החוזקות שלו כלומד ותומך בחבריו לקבוצה לשם השגת המטרה המשותפת.
כפי שציינו, למידה מתוך התנסות היא עיקרון מנחה משמעותי ובולט מאוד בתכנית. ההתנסות האישית בקורסים רבים מפתחת אצל הלומד את היכולת להמשיג פעולות או להסיק מסקנות מתוך ניסיון אישי ולא רק מקריאת מאמר על הנושא. רק כאשר הסטודנטים מתנסים בעצמם בעבודה בקבוצות ונאלצים להתמודד עם השוני בגישות, בהתנהלות, בצרכים הם ‘נאלצים’ לפתח גישה אחרת, מכילה, מקבלת, למען ההתמודדות ביעילות עם המשימה. “מתוך שלא לשמה בא לשמה”. דוגמאות לקורסים המדגישים למידה מהתנסות : הקורס ‘מרחב אקולוגי’ – בו הסטודנטים מתנסים בהקמת גינה לימודית אקולוגית בשטח המכללה; הקורס ‘מסע-אדם קבוצה מדבר’ – בו הסטודנטים יוצאים לטיול בן שלושה ימים במדבר עם תיקים על הגב וללא אמצעי תקשורת; קורס ‘תאטרון חינוכי’ .
ליווי ההתפתחות האישית – חממות: חממות הן קבוצות קטנות של סטודנטים (עד 14 סטודנטים בקבוצה) הפועלות באופן קבוע ורציף לאורך ארבע שנים. מטרתן לקדם את השיח החברתי והחיבור הבין־אישי ומתוך כך את ערך האחווה. בקבוצות אלו מתפתחת קהילת עמיתים משמעותית המהווה חדר מראות עבור הפרט ומציבה בפניו אתגר מרתק בעבודה על הזהות האישית מול חבריו משני המגזרים. מתוך כך היא מזמנת הכרה בשונות יחד עם קבלה. מטרתה של החממה היא לפתח אצל הסטודנט את הזהות האישית ולאחר מכן בתהליך ארבע שנתי להוביל אותו לאקטיביזם חברתי ולתרומה לקהילה כהפקה אישית. בהקשר לשותפות היהודית-ערבית, ההטרוגניות בחממה מזמנת מפגש משמעותי עם דעות ומחלוקות. נראה שהסיטואציה האינטימית עם חברים קבועים מעצימה את הביטחון העצמי של הסטודנטים ומסייעת להם להתגבר על מחסומים מסוגים שונים ומתוך כך מזמנת שיתוף.
לסיכום, הבוגר הרצוי של ‘שבילים’ מהווה דוגמה אישית, ולכן ראוי בעינינו שיתנסה במהלך תהליך הכשרתו בשותפות עם בן המגזר האחר ויכיר באפשרויות הרבות שמאפשר דיאלוג כזה שכן ההוויה החינוכית משפיעה על התודעה .
בתכנית יש עולים חדשים מברית המועצות ומאתיופיה לצד ילידי הארץ.
30-40% מצהירים על עצמם כשומרי מסורת או דתיים (יהודים או מוסלמים) והשאר חילוניים.
