קורס שיתוף ציבור

הקורס שלפניכם הועבר למנחי המכון הדמוקרטי מטעם הארגון הבינ"ל IAP2, במטרה לתת הכשרה בסיסיות בהובלת תהליכי שיתוף ציבור. קורס אינטנסיבי בן שלושה ימים שמעניק תעודת הסמכה של IAP2.

קורס שיתוף ציבור

מסמך תיעוד  – מבנה יום 1

01.jpg

באוסטרליה משתמשים במונח שיתוף קהילה בארץ משתמשים במונח שיתוף ציבור.

הבסיס לשיתוף ציבור היא הקשבה בכל החושים, ללא הפרעה גם כאשר יש חוסר הסכמה ושיח מכבד.

דמוקרטיה מקדמת חילוקי דעות, כאשר יש חילוקי דעות אפשר "לתקוף" בכוח את העמדה לא את האדם.

הארגון IAP2 נולד בפעילות שיתוף ציבור באורגון סביב בעיית תחבורה שההתמודדות איתה נעשתה דרך שיתוף הציבור ולאחר הצלחה הוחלט "למדל" את התהליך, והאירגון הפך בין לאומי (אוסטרליה, גרמניה, איטליה, קנדה, אנגליה, אפריקה ).

פעילות פתיחה engaging activity

כל אחד קיבל פתק: שם, תפקיד, ציפיות מההכשרה, משהו שאינו קשור לעבודה שתרצה לשתף בו

02.jpg

הפתקים הונחו הפוך וכל אחד בחר פתק "עיור" והיה צריך להיפגש עם מי שהגריל ולשוחח על הכתוב בפתק במליאה כל אחת היה צריך להציג את הדמות שבפתק שהגריל בשרשרת

תובנות ומטרות הפעילות:

היכרות  ויצירת תשתית נוחה ונעימה לעבודה 

הצגה פומבית של הציפיות – חידוד ציפיות על ידי שאלות העמקה (למשל למה אתה מתכוון שאומר כלים…)

כשנותנים למישהו להציג מישהו אחר מונעים דיבור ארוך מדי, מעודדים הקשבה, מכבדים את מי שהוצג.

המנחה מציג את עצמו בסוף אחרי שהקשיב לקבוצה (it is not about us)

03.jpg

פתיחה והכרות

למה שיתוף ציבור?

פרק ראשון

אוסטרליה מתחילים כל תהליך בהוקרת והכרה במייסדי היבשת (האבוריג'ינים)

ההבנה שהם היו לפנינו והמסורת שלהם נוכחת/

חשיבה מערכתית – כל הדברים קורים בהקשר.

 

מטרות הקורס:

  • הגדרת שיתוף ציבור/מהו המושג המכוני
  • הבנה של הערכים, האתיקה, התפיסות הבסיסיות והספקטרום של הIAP2
  • יצירת מסגרת לתהליך של קבלת החלטות
  • הבנה של יצירת מוטיבציה ודרכי תקשורת בכל שלב בתהליך
  • הצגה של התפקידים המגוונים שיש לתקשורת בתוך גיוס הציבור לשיתוף
  • יצירה של תוכנית לשיתוף ציבור
  • מבוא להערכת תהליכי שיתוף ציבור

 

פעילות קייס סטאדי "אסבסט"

קריאת הטקסט

משחק תפקידים של נציג ציבור המגיע ליידע את הציבור במפגע ובאופן הטיפול

בקבוצות- מה נעשה טוב? ומה ניתן היה לעשות אחרת?

איסוף במליאה:

כיצד מתכננים מהלך הוליסטי של שיתוף ציבור כתהליך מתוכנן

ראשית צריך לזהות מי צריך להיות בחדר איך אוספים אינפורמציה מה הנושאים הרלוונטיים מיהם בעלי העניין לאיזה מידע הם זקוקים מיהם השותפים

ההבנה שמה שחשוב אלה האנשים לא רק התהליך.

מטרת הקייס סטאדי היא להדגיש את החשיבות בתכנון התהליך של שיתוף הציבור., כיצד תכנון מוקדם פוגש נושאים של אתיקה מוסר ערכים וכד'.

 

מהו שיתוף ציבור?

כל תהליך המשותף ציבור בתהליכי קבלת החלטות או פתרון בעיות באופן המשתף ציבור. בדרך מקיימת.

ההגדרה חייבת להיות מותאמת לארגון בו היא פועלת למשל ארגונים מבוססי ידע מדעי

החשיבות היא בתהליך העבודה

האם הוא משתף את הציבור מה תפקיד הציבור (גם זה רק ביידוע בשל אופי הבעיה)

היא קריטית לקבלת החלטות מדיניות ולקיימות של הפתרונות ולעובדה שהפתרון הוא בעל ערך ממשי ויישומי.

ההבנה היא שיש קהילות מגוונות להתייחסות.

צריך להתייחס לנקודות המבט וההשפעה של החלטה שמתקבלת בקהילה אחת על קהילות אחרות.

יישום שיתוף ציבור דורש מיומונויות  והרגלים כמו הנחיית קבוצות, גישור, ייעוץ ארגוני, ניהול פרויקטים, ניהול סיכונים  מיומנויות תקשורת, יחסי ציבור, ניהול קונפליקטים (גישור, בוררות, שיפוט, היוועצות), הערכה, חקיקה, פויליטיקה, מחקר (היכרות עם מה קיים בתחום במקומות אחרים, גיוס משאבים- ניהול מיפוי משאבים תקצוב. הכרות עם תרבות מקומית תרבות ארגונית

 וההבנה ששיתוף ציבור לא יכול להתרחש בבדידות ודורש חשיבה ותפיסה מערכתית. במהלך התהליך יש לבדוק האם שמנו לב לכל ההיבטים הללו.

  • כדאי להיזהר מגישה "הורית" של מחזיקי הידע כלפי הציבור: "הם לא יבינו", "הם ייבהלו"….

הבעיה בחוסר תכנון הוא לשכוח חלק מהמרכיבים הללו.

תהליך גנרי של קבלת החלטות:

  • הגדרת היקף הפרויקט
  • איסוף מידע
  • קריטריונים לבחירה
  • בחינת חלופות- ההתאמה של המוצר לקריטריונים שבחרתי
  • קבלת ההחלטה- בחינת החלופות שהגיעו לשלב הזה ובחירה

רוב ההחלטות מתקבלות ללא שיתוף הציבור או בעלי העניין (בדרך של החלטה- הודעה- ומגננה) אתה מוצא עצמך במצב של מגננה על הבחירה.

תהליך שיתוף ציבור טוב ישתף את הציבור בכל שלב של תהליך קבלת ההחלטה:

  1. כבר בשלב איתור הצורך או זיהוי הבעיה, בשלב הזה ניתן גם לשתף את הציבור  באתגר עצמו.
  2. שיתוף בשלב איסוף המידע למשל קריאה לשיחה על הנושא, יחסי ציבור,
  3. בשלב קביעת הקריטריונים לקרוא לקבוצת מיקוד או צוות פעולה
  4. בחינת האפשרויות בהתאם לקריטריונים- הזמנה לבחינת האפשרויות הסופיות והתוכנית שפותחה. 
  5. בקבלת ההחלטה חשוב לשתף בבחירה אפילו אם לא ניתן לשתף את הציבור ממש בקבלתה בשלב הזה חשוב להציג לציבור את כל התהליך והאופן בו הוזמן הציבור להשתתף פה.

 

מיהו הציבור? למי מתכוונים כשאנו אומרים ציבור?

יש ליצר המשגה משותפת של מיהם בעלי עניין, ציבור שותפים וכד' שישיה ברור לכולם למה אנו מתכוונים כשאומרים…

ציבור הוא כל קבוצת אנשים, יחידים או קבוצות ארגונים עסקיים או פוליטיים בעלי עניין בתוצאה של קבלת ההחלטה המסוימת.

לרוב מתייחסים אליהם כבעלי עניין שכן הם מושפעים באופן ישיר או עקיף מתוצאת ההחלטה.

 יש גם רמות עניין שונות בתוצאת ההחלטה- Lorenz Aggens 1996

Very interstedהגרעין המרכזי הם האנשים המעוניינים ביותר מקבלי ההחלטה

Intersted המעגל השני יכול להיות מעניין אך סומך על מקבל ההחלטה

Sometimes intersted המעגל השלישי

Prepherial interstedl המעגל הרביעי

לעיתים יש השתנות בתפקידים ומישהו ממעגל רחוק מקבל עניין ומשנה מקומו בין המעגלים

מי שלא יזוז הוא המעגל הראשון- מקבלי ההחלטה.

05.jpg

להשתתף או לא להשתתף

תקשורת לא ברורה- עד כמה ברורה מטרת השיתוף ומה האמיל"י עבור המשתתפים. לרוב הציבור לא מבין במה מבקשים ממנו להשתתף.

מערכת אמונות- 

בעיות בנגישות- האם הציבור מסוגל לקרוא להיות חשוף למידע המידע נגיש באופן שהציבור מבין

חוסר נגישות- השתתפותיות מכילה, הטענה כלפי מקבלי ההחלטות היא שהם לא נגישים.

06.jpg

למה שיתוף ציבור?

 

אם רוצים שהתוצאה של התהליך תהיה מקיימת יש להתייחס לארבעה מימדים:

שיקול כלכלי–  מה הרווח האם יש לנו תקציב להשקיע בתהליך קבלת החלטות השתתפותי

דרישות טכניות– הטמעה פתרון טכני כמו תוכנה, חומרה וכד' בה יש בדוק מה המשמעויות על המשתמשים האם יש להם זמן ללמוד את המערכת מסוגלים להפעילה וכד… האם יש חלק טכני לפתרון ואיך החלק הטכני מוטמע באופן מקיים

התייחסות סביבתית– איך מעוצבת הסביבה מה ההשלכות של הפתרון על התיחסות למרחב וסביבה פיסית.

קבלה ציבורית– איך מייצרים הסכמה ציבורית צריך לרתום את בעלי העניין כך שידעו שדואגים לאינטרסים שלהם.

 

למה שיתוף ציבור?

  • ממקום של זכויות אדם והזכות להיות שותף בהחלטה על גורלו
  • בעלות על הנושא
  • קבלת החלטות טובה יותר
  • אם הציבור לא שותף בעלי העניין יחליטו
  • ניצול היתרון של דמוקרטיה השתתפותית
  • למנוע התמודדות עם כעס ציבורי
  • ניהול סיכונים טוב יותר
  • בניית אמון בין בעלי עניין וציבור
  • קיימות



יסודות IAP2

 

יסוד ערכי- במה מאמינים, ממקום של תרבות משפחה אמונה. בשיחה על תרגיל value based activity

 

דרוג סדר הפעולות בו תנקוט ומציאת בן זוג שדרג באופו אופן

(דפיקה בדלת/מתפוצץ צינור במטבח/הטלפון מצלצל/התינוק בוכה/החתול טפס ציפור/אזעקה של השכן הופעלה)

 

שאלות לדיון- מי צדק?, מה הוביל את קבלת ההחלטה? מה היה חשוב – אישוש לקבלת ההחלטה

צריך לבדק מה עומד מאחורי קבלת ההחלטה

נסיבות חיים 

רקע עבר

אמונות

כמנחה התהליך צריך להיות מודע להנחות היסוד והאמונות שלך. וכן להביא למודעות את הערכים שהמשתתפים מאמינים בהם וצריך להציף אותם על פני השטח. לרוב קל להציץ ערכים מוסכימים כמו אמון יושרה צדק וכד אך החוכמה היא להציף גם ערכים לא מובנים מאליהם כמו כח ושליטה.

כאשר לאנשים יש ערכים משותפים הם מתחברים. הסכנה היא בהתבדלות ואי פתיחות לערכים נוספים.

כאשר חסר מידע מניחים הנחות יסודות (למשל בתרגיל, אף אחד לא אמר שהתינוק נמצא בבית) יש לשאול שאלות שמספקות מידע נוסף במקום לשער השערות.

07.jpg

התבוננות בערכי היסוד של IAP2 של שיתוף ציבור

  • השתתפותיות- אמונה שמי שמושפע מתוצאות ההחלטה צריך להיות שותף לקבלתה
  • הבטחה שתרומת שיתוף הציבור תשפיע על התהליך
  • שיתוף ציבור מבטיח קיימות לתוצאה כאשר האינטרסים של כל המשתתפים נלקחים בחשבון
  • מערב את כל מי שמושפע מההחלטה
  • אוסף את האופן שבו המשתתפים רוצים להשתתף
  • מספקים למשתתפים את כל המידע הנדרש לקבלת ההחלטה באופן משמעותי
  • להשקיף לציבור את ההחלטה שהתקבלה  בעקבות התהליך

פרק שני – קבלת החלטות

המודל פותח על יש מנהלי פרויקטים
השלב הראשון בתכנון פרויקט הוא תווך הפרויקט גבולות הגזרה של הפרויקט מה מטרות הפרויקט כדי להבין עם מה מתמודדים ועם מה לו. הסכמה על מה עובדים כאשר זולגים מהגבולות זה הופך להיות עמוס מידי.

עבודה על קייס סטאדי של האסבסט- לכתוב PURPOSE STATEMENT

 

מבנה יום שני 17/7/19

08.jpg

עמוד 161 בחוברת bring people together

Kettering Foundation https://www.kettering.org/  ארגון שעוזר לפתח טכניקות להטמעה

 

שיחות רפלקציה  ממוקדות ORID



09.jpg

 

ערמ"ה עובדות רגשות משמעות החלטות

 

עובדות objectives

מה ראינו שמענו עשינו שאת/ה זוכר/ת

מחפשים מה נזכר מה "נתפס" בזיכרון

רפלקציה reflective

איך זה מרגיש- רגשי (ללא פרשנות)

חשוב לעשות הבחנה בין רגש לפרשנות

איך זה משפיע עליך מבחינת רגשות תחושות שיא ושפל?

פרשנות interpretive

משמעות ממקום ערכי מה המשמעות של זה עבורי

מה המשמעות שלך עבורי?

החלטות decisional

מה היית עושה אחרת? מה תשנה/'

 

*תרגיל שאפשר להנחות שממחיש התמודדות עם שפה- ארבעה שולחנות משחק קלפים כשבכל שולחן החוקים שונים, כאשר משתתפים זזים בין השולחנות הם משחקים על פי החוקים שהכירו בשולחן הקודם ולא מבינים מדוע הם מפסידים.

 

הנושא של שפה הוא אתגר שפוגש במקרים רבים, שפה יכולה להיות גם טרמינולוגיה- חשוב להציף מושגים ולדאוג שכולם מבינים אותם

10.jpg

 

פרק שלישי –  ספקטרום שיתוף ציבור public participation spectrum

 

  • לגבי הטכניקות לבחירה בכל רמת מעורבות, אין חובה וניתן לעבוד עם טכניקות שונות בכל רמת מעורבות על פי הגיונות ושקופות והסכמה והחשוב ביותר לפי ההבטחה לציבור. 
11.jpg

תרגיל

דרגות המעורבות היו פזורות בחדר ונבקשנו למקם את עצמנו בכל פעם מפרספקטיבה של בעל תפקיד אחר:

אדמיניסטרטור

הורים

מקבלי החלטות- רשות

חמישה שלבים לתכנון שיתוף ציבור

לעיתים קרובות כנציג מתווך בין רשות לציבור לא נלקחת בחשבון ההיסטוריה, דעות הציבור על הנושא וכד'.

  1. יש לבדוק מה המטרה של שיתוף הציבור ומהן המגבלות שביב ההחלטה- חקיקה, תקציב על מה אפשר לדון ומה לא ניתן לדון עליו
  2. השלב הבא הוא ללמוד מהציבור איך לומדים מהציבור באופן בלתי אפשרי
  3. בחירת רמת המעורבות 
  4. לאחר שיודעים מה המטרות מי הציבור מה המגבלות ולוחות הזמנים ניתן לקבוע מה רמת המעורבות של שיתוף הציבור.
  5. תכנון תהליך שיתוף ציבור

לעיתים יש לחזור על השלבים

מומלץ לבנות ספריה ומאגר תוכניות ארגוני של דוגמאות לתוכניות

שלבי התכנון:

מי  הם מקבלי ההחלטות

מה ההיסטוריה של הנושא והקהל היעד האם יש קטעי עיתונות בנושא וכד

לכתוב את המטרה

מיהם בעלי העניין איתורם

מהי הציפיה של בעלי העניין ושל מקבלי ההחלטות גבי רמת השיתוף

הפניה לקובץ שחולק-  public participation plan

חלק ראשון

כותרת

תאריך

מנהל פרויקט

אחראי

האם אושר

חשיבות התיעוד מעבר לתכנון הוא תיעוד לשם החלפות תפקידים תיעוד של התהליך לשם תהליכי ביקורת 

חלק שני- בדיקת רקע, חקר היסטורי יצירת לינקים למקורות עיתונות מחקר מידע כל חומר רקע על הנושא

חלק שלישי- מיהם מקבלי ההחלטות ומיהו מקבל ההחלטות הראשי

חלק רביעי- כתיבת הצהרת הכוונות

תרגול כתיבת הצהרת כוונות על מקרה העובדים הזרים (נמצא בתיקיה)

עמוד 34- SPONSERS מזמיני העבודה

המשך עבודה על הטמפלט עמוד 3

ENGAGEMENT CONSTRAINTS PARAMETERS

גבולות גיאוגרפיים- האם זה מאפיין אזורי, או ארצי. החשיבות בהגדרה גיאוגרפית היא מתוך היבטים של משאבים, רלוונטיות שלעיתים היא לוקאלית.

גבולות החוק- (למשל הגבלי חוקי בריאות הגירה וכד') צריך לוודא מה החקיקה הרלוונטית לנושא והאם היא גורם מגביל בקבלת ההחלטה. האם היא מונעת השתתפות של קהלים מסוימים בתהליך.

לוחות זמנים- האם יש הגבלה על לוחות הזמנים ומשך זמן התהליך(לוח שנה קלנדרי, שנת תקציב וכד..)

מגבלות תקציב- האם יש מגבלת תקציב על תהליך (רמות שונות של שיתוף דורשות עלויות שונות) וגם על סוג התוצר האם יש תקציב לפרויקט.

מגבלות המשא ומתן- האם יש דברים מחוץ לדיון מה נמצא בתחום המשא ומתן הדיון הוא בין מזמין העבודה למוביל התהליך. (למשל נושא של שכר) ומה מחוץ לתחום משא ומתן. כולל נושאים ערכיים עקרונות אתיים וכד'.

עמוד 4 stakeholders list

ההמלצה היא לערוך את מיפוי בעלי עניין באופן שיטתי. כדי לא לשכוח אף גורם שיפגע בתהליך בהמשך.

דרכים  למפות בעלי עניין

ציר השפעה מיהם בעלי העיניים בעלי השפעה גבוה לעומת נמוכה / ציר עניין האם יש עניים גבוה או נמוך בנושא

מיומנויות/ידע

לאחר המיפוי לארגן את המידע על פי קבוצות על פי הגיון מסוים : קהילתי, ממשלתי וכד ויוצרים מאגר מידע מסודר

תרגיל כדורים

בשלב הראשון כל אחד מקבל וזורק כדור, מי שמקבל כדור מרים יד כדי שהמעגל ידע לא למסור אליו

שלב שני- מקבלים וזורקים כדור ויש לזכור למי זרקת

שלב שלישי- מקבלים וזורקים כדור למי שהיינו אמורים לזכור מהסבב הקודם ללא הרמת יד

חוזרים על הפעולה תוך הוספת כדורים רבים

תובנות לשיח קהילתי

התחשבות בקצב

הקשבה

השתפרות תוך תרגול

המצאת שיטה שעובדת

עמוד 40 שלב שני בתכנון למידה

ללמוד מבעלי העניין

  • נקודות מבט אפשריות לקבלת ההחלטה
  • שימוש חלונות ג'והרי לצורך שיתוף ציבור

שיתוף בידע שיתוף בהבנה אם אין אינפורמציה גלויה לא יודעים לזהות את הפער ואז לא ניתן ליצר הבנה ללמוד מהציבור.

 

כלי לתכנון ראיונות עם בעלי עניין INTERVIEW TEMPLATE

2-3 מכל קבוצה

או עד שלא מופיע אינפורמציה חשובה

 

GOAL מטרה בראיון 

יעדים OBJECTIVES אבני דרך שחשוב להעלות בראיון

שאלות מפתח סביב תימות

שיטה לאיסוף המידע. 

 

המשך עבודה על הטמפלט- עמוד 6 STAKEHOLDER ISSUE

 

הנושא ISSUE מה רמת החשיבות של הנושא בחלוקה לבעלי העניין (למשל עבור הילד/ ההורים מה רמת החשיבות של הנושא- הגירוש ) עם הרמה גבוהה מסמנים זאת בסימון גבוה וכך הלאה. כדאי לאסוף דוגמאות וסיפורים כדי להבין את חשיבות הנושא .

דוגמא:

עמוד 6 – ניהול סיכונים

למשל סביב ניהול קונפליקטים.

 

שלב 3 בחירת רמת ההשתתפותיות עמוד 52

יש סדרת שאלות בעמוד 53-54 שמסיעות לקבוע את רמת ההשתתפותיות פנימי וחיצוני

לפי הציון הממוצע שיוצא רואים מה יוצא בסקאלה 

 

יום שלישי 18/7/19

צ'ק אין- מה מזג האויר שלי הבוקר

גם לאחר בחירת רמת ההשתתפותיות על פי הסקאלה יש לקחת בחשבון גורמים נוספים כמו:

כמו מידת הרגישות הפוליטית לעומת מורכבות הנושא

רגישות פוליטית מושפעת מבחירות קרובות, מנושאים שהממשל לא רוצה לגעת בהם בשל שהיותם במחלוקת ציבורית כך יכול להיווצר פער בין רצון הציבור לרצון הממשל לשיתוף ציבור.

 

שלב 4 עמוד 62 הגדרת תהליך קבלת ההחלטות ומטרות התהליך ההשתתפותי

 

להבין את תהליך קבלת ההחלטות

להגדיר מטרות התהליך ההשתתפותי לכל שלב בקבלת ההחלטות

לשלב מטרות השתתפותיות בתהליך קבלת ההחלטות

הערכה ווידוא שמטרות התהליך ההשתתפותי תואם את הצרכים של בעלי העניין

 

דוגמא: המכון מוציא את העובדים לחופשה:

המטרה של התרגיל להבין למה זקוקים בעלי העיניין בכל שלב של קבלת ההחלטה: (טבלה בעמוד 63)

SCOPE טווח- גבולות הגזרה של התהליך- תקציב, מתי, מקום, מי מגיע, מטרה (הנאה/ למידה) בעלי העיניין זקוקים להבנה ש\ל הטווח גבולות הגזרה.

STAKEHOLDERS בעלי העניין- משפחות, משתתפים, לקוחות הארגון, קולגות, ספקים, עובדים, מתקצבים

GATHERING INFORMATION-איסוף מידע- תקציב, מגבלות זמן, תחבורה,מקומות לינה, מיקום, דרישות מקום ייחודיות כמו חיסונים, ויזה, בטחון, אקלים, בריאות מזון וכד' בעלי העניין זקוקים בשלב הזה למידע נרחב ומקיף ככל הניתן.

ESTABLISH CRITERIA הגדרת קריטריונים לקבלת החלטות- נושאים ביטחוניים, מטרת הנסיעה, זמנים.. הבנה ברורה לגבי הסיבה ובחירת הקריטריונים על פיהם תחבר ההחלטה.

DEVELOPING THE OPTION פיתוח החלופות התואמות את הקריטריונים- פורסים את החלופות העונים לקריטריונים בעלי העניין רוצים להבין באיה אופן הם משפיעים על החלופות המוצעות

EVALUATE THE OPTIONS הערכת החלופות  בהירות לגבי אופן ההערכה

MAKE DECISION קבלת ההחלטה בעלי העניין זקוקים למידע ברור על ההחלטה והאופן שבה התקבלה וכיצד המשוב שבעלי העיניין נתנו השפיעו על קבלת ההחלטה.

בכל שלב של קבלת ההחלטות לבעלי העניין צרכים שונים של מעורבות בחלק מהם רק ידוע ובחלק נדרש מעבר לזה כמו הבנת המגבלות בתוך התהליך.

בתהליכי גישור בודקים עם בעלי העניין מה התרחיש הטוב ביותר שיכול לקרות  – BATNA 

ומה התרחיש הגרוע ביותר WATNA (לקוח מתוך תהליכי גישור)

 

בטמפלט התכנון עמוד 8 engagement plan example

במהלך הפרויקט אנו בוחנים את רמת המחלוקת וניהול הסיכונים  בכל שלב של קבלת ההחלטה ומתאימים את רמת השיתוף בהתאם. 

עובדים על דוגמת העובדים הזרים

טבלה:

 

בעמודים 70-71 יש דוגמה נוספת המחוברת להצבת יעדי SMART

הטענה שלה היא שאין טעם להתייחס לעמודות של העצמה ושיתוף פעולה אם לא עובדים ברמות האלה.

השימוש היעיל בטבלאות אלה הוא תוך התייחסות לרמות ההשתתפותיות שאכן נעבוד בהם.

 

שלב 5 בתכנון עיצוב תוכנית ההשתתפותיות עמוד 73-75

השלב הרביעי בעיצוב התוכנית היא מנגנוני תמיכה

תחומי אחריות

תקציב

ניתוח ובקרה

תכנון לוגיסטי של האירוע

שלב חמישי תכנון תוכנית הערכה

 

עמוד 80 כלי לבחינת כלי השתתפותיות TECHNIQUE PRE SELECTION ASSESSMENT WORKSHEET

Survey monkey

או כלי גוגל לשאלונים הם דוגמאות לכלים אך חשוב לשאול האם יש מי שיכין את השאלון מהותית טכנית וכן לנתח אותו.

אלה שאלות שבאות לבחון את התאמת טכניקת ההשתתפותיות והתאמתה למהלך או לארגון שמקיים את התהליך.

12.jpg

תכנון תוכנית יידוע תקשורתי

מהו קהל היעד

מהי השפה המתאימה 

מהן דרכי התקשורת בהם קהל היעד משתמש

מי מכין את החומר התקשורתי, חומר כתוב עיצוב

מה שחשוב הוא תהליך תקשורת אפקטיבי

 

*תרגיל בתקשורת- טלפון שבור (בשפה מקצועית מאוד – מה זה ליצ'י ואיך הוא קשור לזה בכלל)

המחשה של מיומנויות תקשורת שלוקחות בחשבון:

שפה ברורה

בגובה העיניים

בהירות

מסרים קצרים וקולעים

תקשורת דו כיוונית, אפשרות להגיב או לשאול שאלות

 

עמוד 103- עקרונות בתקשורת אותנטית

רלוונטיות

אמיתי 

מספר את הסיפור המלא

עקבי

מבוסס עובדות

בהיר

נגיש מושקף

מונגש בזמן 

אמפטי

מאפשר תגובה

 

עמוד 105 – מודל תקשורת בסיסי, המחלק אחריות בין המוסר למקבל המסר

דגשים ונקודות אזהרה: מילים לא מובנות, רעשי רקע (אישיים וחיצוניים) פילטרים

תפקיד מוביל המהלך ההשתתפותי הוא להיות ער לאופן העברת המסרים, לאושש הקשבה הבנה ותגובה חוזרת

 

עמוד 106-107 תוכנית תקשורת לעבור על זה לבד

 

עמוד 111- חשבו על כותרת שלא נרצה לראות בעיתון בנוגע לקייס סטאדי של העובדים הזרים

 

עמוד 115- שלושה מרכיבי מפתח בכתיבת מסר מפתח:

למה

איך

מה

מסר מפתח הוא התמצית שמושכת את תשומת הלב

לדוגמא- יש פסי רכבת שעוברים על חוף הים במקום ציבורי שמסכן הולכי רגל

למה- הצלת חיי אדם

איך ומה – מועצת העיר עורכת סדנא לשיתוף ציבור לקבלת רעיונות בנושא

משפט המפתח הוא: הליכה בטוחה לאורך פסי הרכבת חייבת לקבל מענה. למען הצלת חיי התושבים מועצת העיר מקיימת סדנה לאיסוף רעיונות להליכה בטוחה על החוף

 

עמוד 131 – ניהול סיכונים

לחשוב על מקרה שממש הכעיס אותך ולבחון אותם לאור 12 הגורמים בדפים COMPONENTS OF OUTRAGE

אלה גורמים שעוזרים להבין מדוע אנשים מרגישים כעס. ההבנה היא שלא כל חוסר שביעות רצון הופך לכעס  ואיך כל גורם ניתן לטיפול לפני שהופך לכעס ציבורי בלתי נשלט. כדאי לשבת עם מזמין העבודה/ הלקוח ולזהות ולטפל.

 

כלי נוסף דף שחולק COMPONENTS OF OUTRAGE

צריך לחשוב איך מפחיתים את ההשפעה של גורם שמעורר כעס או תחושות לא טובות.

הכלי הוא בעיקר מניעתי

 

עמוד 133 – רוב ניהול הסיכונים נעשה סביב הסבירות לכעס ציבורי

כעס ציבורי HAZARD הפוטינציאל להתרחשות הנזק שיגרום לכעס

הכעס הציבורי OUTRAGE ההתפרצות – היא הפוטנציאל להתפרצות הכעס הפחד הדאגה והמתח בעקבות האירוע.

בעמוד זה יש טבלה:

החשיבות היא להבין  באיזה עמדה נמצאים האנשים בחדר, לאבחן את מידת הכעס והלך הרוח. הדרך בה מתקשרים ובחירת אופן ההזמנה להשתתפותיות אם לא מזהים זאת מפספסים את ההזדמנות לרתימה ועבודה משותפת.

גם כאשר אנשים מגיעים מוצפים ולא מאפשרים זמן ונטילציה דברים יכולים להסלים. לעיתים חייבים לעבור את שלב הונטילציה.

13.jpg

 

EGO DAMAGED קורבנות המערכת לא סומכים על המערכת

SELF INTRESTED בעלי עניין אישי בדבר

OUT RAGED כועסים ומחפשים את מי להאשים לברר אתם מה יעזור להם להיות פחות כועסים ולהעביר אותם להיות בעלי עניין אישי

 

ששה עקרונות להפחתת התפרצות Peter Sandman

אסטרטגיה 1- יש שני צדדים לסיפור במקום לבחור אומרים זה גם זה וגם זה.לא שמים אחד מול השני. להנכיח את כל הצדדים בסיפור אחד לצד השני

אסטרטגיה 2  להכיר בכל העוולות והטעויות למשל ניסוח התנצלות באופן מכוון (ומוגן משפטית)

אסטרטגיה 3: להכיר בבעיה קיימת (לא להסתיר)

אסטרטגיה 4: להוקיר ולתת קרדיט בענווה

אסטרטגיה 5: לחלוק בשליטה

אסטרטגיה 6: לשים לב למוטיבציות נוספות בחדר לסמוי מה קורה מתחת לפני השטח

קורס שיתוף ציבור- חלק שני

21.07.19



מטרות ההכשרה

איזה מתודות  זמינות קיימות לשיתוף ציבור

מתי ואיך להשתמש בהן באפקטיביות 

 

המדריך בנוי כך שבתחילתו מתוארות המתודות ובסופו אוסף טיפים לאותו נושא

בנוסף כתוב לאיזה רמת שיתוף מיועדת המתודה

14.jpg

 

המתודות מחולקות לשלושה סוגים:

-שלושה-הכל.jpg
15.jpg

איך בוחרים מתודת שיתוף? עמוד 85

מהי רמת ההשתתפותיות 

האם צריך להפגיש בין אנשים כדי לקבל החלטה?

מהן מטרות ההשתתפותיות

איזה מתודה תשיג את המטרה

להעריך את המתודות דרך המחוון

16.jpg

המפתחים המקוריים של קפה עולם- רקע לפיתוח המתודה ישבו בקפיטריה תוך סערת שלג, כאשר ממתיני לכולם להגיע, צפו בהתרחשות וכיצד מתקיים דיאלוג בין המגיעים החדשים לאלה שכבר ישבו סביב שלוחנות

הביאה את הרעיון של להנחות שיחה סביב נושא משותף, שאלה שמעסיקה סביב אתגר. ומעבר בין שולחנות כאשר בכל שולחן שאלה אחרת באותו נושא על. העבודה שבכל שולחן עובדים על שאלה אחת מאפשר להעמיק דרך  נקודות מבט שונות באותו נושא.



תרגיל world cafe

חלוקה לחמש קבוצות

בכל קבוצה מארח שתפקידו לתמצת את עיקרי הדיון של כל סבב (לא לתעד)

שאלה שמלווה את כל המהלך: 

השאלה: מהם האתגרים המרכזיים שאנו מתמודדים אתם בקידום שיתוף ציבור

מהם הגורמים המקדמים

לכל סבב עשר- חמש עשרה דקות

לאחר כל סבב מחליפים קבוצה 

המארח נשאר ומשתף את הקבוצה הקודמת בעיקרי הדיון שהיו קודם

בסבב המסכם חוזרים לקבוצת המקור ומסכמי את התובנות המרכזיות של האתגרים ומה יכול לקדם

*כמנחה המתודה לשים לב ל"רעש העבודה" האם הוא עולה ומעיד על רמת מעורבות גבוהה בדיון או דועך ואז להנחות לשנות קבוצות.

*חשוב להגדיר את טווח הדיון באופן מדויק

*לשים לב למתחים 

קוים מנחים ל wold cafe: עמוד 56

להנות

לשרבט

כולם מנחים

להקשיב ביחד- כדי לשמור על רצף, לייצר תובנות להעמיק קשרים

לשמור על פוקוס בנושא

לדבר דרך הלב והתודעה (heart&mind)

להאט כדי לחשוב כדי לעשות רפלקציה

לתרום את המחשבות שלי לדיו

הקשיב לעומק כדי להבין

 

מאפיינים של מתודת ה world cafe:

 

לשאול שאלות פתוחות (לא מובילות לא כאלה שיש עליהן תשובה)

ללמד אנשים לשאול שאלות מקדמות דיון, למה, למה אתה מתכוון ש…

לארגן את ההקשר לדיון למשל מטרת הדיון… עם מה רוצים לצאת וכד'

לארגן מרחב מזמין

להעמיד נושאים רלוונטים לדיון

לארגן מרחב שיח מזמין

כמארח לחבר בן פרספקטיבות שונות כדי להעמיק את הדיון

לשתף בתובנות משותפות

 

*איך מנסחים שאלות רלוונטיות- 3 אלמנטים

  1. שאלות פתוחות /פוריות (שאלות שמתחילות בלמה באיזה אופן וכד'…)
  2. הגדרת טווח השאלה (scope) (מי, מה .  במי מדובר מהי פרספקטיבת ההתבוננות)
  3. לא לתת להנחות היסוד שלנו להשפיע על השאלה (להימנע משיפוטיות שמונחת בגוף השאלה)



מתודת card storming

שלב ראשון: איך אוספים את עיקרי הדברים כארגון ומתרגמים אותם להצעות לפעולה

כל אחד מקבל 3 כרטיסים ריקים בכל כרטיס כותבים נושא אחד שהוא נושא מפתח להתקדמות מבחינתו

17.jpg

שלב שני- "פרוטוקול שכונות"

שלב שלישי – לוקחים את השכונות לקבוצות עבודה

*חשוב לא לאחד שכונות מהר מדי כדי לא ליצור משהו כללי.



מתודות בחירה selection tectique

וידאו על תהליך הסברה באירוע השתתפותי בקנדה (transcanada VS save canada)

מדגים עד כמה חשוב להכיר את הקהל ובאיזה אופן הם רוצים להיות מעורבים

 

תוכנית BETTER TOGETHER

מצגת Better Together

עד הבחירות האחרונות באוסטרליה תפקידו של ברט היה תפקיד ייעוצי או הכשרתי לבכירי הממשל בשיתוף ציבור. הקימו יחידה אסטרטגית לשיתוף ציבור וגייסו לה תקציב. היא שבע הבטחות לציבור:

הכרת הציבור, כנות, הכרת ההיטוריה, נגיד לציבור מה תוצאות המהלך,

בניית הכוחות הפנימיים של נציגי הציבור להנחות תהליכים השתתפותיים

חשוב שהמהלך לא יראה כמו תעמלות בחירות ושאינה מזוהה עם מועמד כזה או אחר.

העקרונות 

ברי יישום, רלוונטים, 

מטרות

להדגים דרכי עבודה חדשות כמו:

ביקור אזורי פריפריה country cabinet להבין מה צרכי הציבור 

חבר מושמעים ציבורי citizens jury בנושאים רלוונטים כמו הטמנת פסולת גרעינית, ההבטחה חשובה מה תפקיד חבר המושבעים המלצה או קביעת ההחלטה.

גיוס מקוון yoursay- ציבור שמוזמן להביע דעה באופן מקוון. ההבטחה לציבור היא שהמידע מפורסם ולא יורד מהאתר לגבי כל פרויקט יש דיווח  מתי החל ואיך הסתיים המהלך. החשיבות ברתימה מקוונת היא ניסוח שאלה או חוות דעת על תוכנית שהוצעה. כמו כן צריך ליידע באמצעי מדיה נוספים שהסקר עלה, להשאיר את הסקר פתוח למשך שישה שבועות ולערוך בקרה על התקדמות המענה. סטטיסטיקת השבה 60-80 אחוז.

מימון שכונתי fund my community- תושבים מציעים רעיונות (נציגים מתוך קהילות בציבור), הציעו מיליון דולר לרעיון חברתי קהילתי. 

יום מסכם

22.07.19

אימון ב focus conversation בזוגות עמוד 55

לשים לב לא לכוון את מחשבתו של האחר

הקשבה פעילה

ושאילת שאלות העמקה שמסייעות לבן הזוג לחשוב באופן רפלקטיבי

דרך ORID

עובדות OBJECTIVE מה ראית שמעת עשית? מה את זוכרת מאתמול?

רפלקציה REFLECTIVE איך זה השפיע עליך ממה הופתעת מה בלבל ריגש תסכל אתגר עודד?

פרשנות INTERPRETIVE מה היה משמעותי מבחינה ערכית  למה?

תוצאתי DECISIONAL מה תשני מה תעשי אחרת?

 

פיתוח וחדשנות

לאחר ראיון הדדי כותבים על דף גדול את עיקרי הדברים

ועושים gallery walk (או שכולם מסתובבים או שאחד מבני הזוג נשאר והשני מסתובב)

 

שימוש בטרימינולוגיה של שימוש ששואלת מה עובד ומה לא עובד בתהליך, לא להשתמש במילים כמו מה אתה יודע אלא מה את זוכר מה ששמעתי וכד'… לא שם אדם במקום של צודק או טועה.

 

החלק האחרון של ההחלטות הוא חשוב אנשים רגילים שהם אינם רגילים לקבל החלטה ויש לחפש שפה שמביעה מחויבות לא אני עשוי לא אולי לא בעתיד… אלא מה אעשה ואיך אעשה את זה.

Result based accauntebilty– 

מארק פרידמן- רוב התהליכים מתחילים מהגדרת מטרות

מה רוצים שתיהיה התוצאה מתחילים מניסוח התוצאה מה רוצים להשיג.

 

בשלב תכנון התהליך ההשתתפותי בעת מיפוי הקהלים אתם אנו עובדים מומלץ לייצר טבלה

19.jpg

כמנחי קבוצה יש לשים לב לשלבי התפתחות הקבוצה ולתפקידים בקבוצה Takman

שלב ההתהוות forming- akc סיעור storming- התנרמלות norming

תפקידים בקבוצה בלבן BELBIN

תפקידי משימה- task roles

תפקידים רגשיים- social emotional role

תפקידים מעכבים- disruptive roles

לסיכום, חוזרים לציפיות מתחילת הקורס ובודקים משוב חי האם התקיים ומה עוד צריך:

20.jpg

מה נותר פתוח:

עוד מחקרים עדויות

טיפול בהתנגדויות: outrage, גישור

ניהול סיכונים

 

לדבר עם ברברה:

  1. המשך הכשרה: יום מתוכנן בחנוכה…וובינר? זום עם ברברה?
  2. מתוך ההיכרות של ברברה: מי נכון שילמד את הנושאים שרוצים לעסוק בהם? 
  3. סוגיית החברות ב- iap2
  4. תשלום עבור הקורס

 

סיכום פגישה עם ברברה 1/91/19

מיומנויות נדרשות:

גישור- תיאוריה והכרות של הרציונל והפרקטיקה- מחשבה על קורס מרוכז בקיץ עם הסמכה

leader= leading an alternative dispute resulution

הערכה- הערכת השפעה ואפקטיביות תהליך ותוצר- 

טיפול בהתנגדויות- קורס של יומיים אפשר דרך הרשת- ב 30/12 מחכים לתשובה סופית

תיאוריה של הנחיית קבוצות 

Sustained dialogue

 

ABCD מהן ידע מיוממנויות ונכסים ארגוניים שיש לנו – מיפוי ארגוני 

 

 

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן