פרוטוקול- מה זה?

"פרוטוקולים"- מהם? לשם מה נוצרו?

השימוש הראשון ב"פרוטוקול" נעשה ב 1991 בבוסטון בפגישה שנערכה בין 5 בתי ספר, שקיבלו מימון מחברת ,IBM , לבנות תוכנית שתהיה מותאמת לחזון אותו רצו לממש בקרב התלמידים. מטרות המפגש היו: ליצור היכרות בין האנשים שהגיעו ממקומות ובתי"ס שונים, ולהציע ל IBM תהליך מקדים הנשען על עבודה שכבר מומנה ולחבר זאת לכדי כיוון מסוים. 

הציפייה הייתה שהמחנכים יזכו בתובנות חדשות ובקבלת אנרגיה מחודשת לעבודתם.  הכללים לעבודה המשותפת היו:  שיתוף כנה אחד עם השני, קבלה ונתינה של פידבק, הערכה וקבלה של פרספקטיבות שונות ביחס לאחריות הדומה שלהם. 

כדי למנוע מצב של "שואו" שיעשה ע"י המשתתפים (בפני המממנים) ומצב של איום אחד על השני, המארגנים עיצבו "פרוטוקול" שינחה את המפגש- כולם קיבלו זמן לדבר להקשיב. ההצגה, התגובות והשאלות נשמרו באיזון תוך יצירת אמון ושמירה על כבוד הדדי.

הפרוטוקולים נוצרו כאמצעי לתמיכה וקידום עבודה החינוכית בין קולגות, ובמתן אפשרות להתקדמות תוך שיח ביקורתי מבוסס אמון ומכבד, לכן צוותים העובדים עם פרוטוקול נקראים "קבוצת חברים ביקורתית" ( critical friends group). 


שיטת העבודה נמצאה כיעילה גם בארגונים עסקיים וחברתיים, וטובה לשימוש בתהליכים השתתפותיים. 

מטרות הפרוטוקול

  • לתת ביטוי (קול) לכל אחד מחברי הצוות תוך הגבלת הקולות הדומיננטיים.
  • הפיכת אי הסכמות לאתגרים.
  • שיתוף ביצירת חזון ומטרות.
  • יצירת דרכים אלטרנטיביות לעבוד, ללמוד ולהוביל ביחד. לפרוץ הרגלים קיימים.
  • יצירת מרחב עבודה חדש.  
  • ידיעה, לימוד מהתנסות.

יעדים

"ללמד את עצמנו":

  • לקיחת אחריות ושליטה על תהליכי הלמידה שלנו. כל מחנך יודע הכי טוב לדייק את הבעיות שיש לו בעשייה ואת הצרכים של תלמידיו.
  • אף מחנך לא עובד לבד, למרות שביום יום נעשים הרבה צעדים שכל אחד עושה בעצמו, הרבה פעמים בספונטניות. כל המאמצים לטוב/ רע קשורים ומתווכים דרך הקולגות של כל אחד. צריך לוותר על הנטייה/ המגמה להתמודד לבד עם דברים.

"לחקור/ לגלות את עבודת התלמידים":

  • להיות תלמידים של התלמידים שלנו
  • ליצור סינכרון והרמוניה בין תהליכי ההוראה לתהליכי הלמידה.
  • דרך עבודת תלמידים ניתן לראות וללמוד על עצמנו כמורים, מה לימדנו, מה אנו יודעים ולא יודעים. כיון שזה יכול להיות מאיים לעשות עבודה כזו בשותפות חשוב להשתמש בכלי של הפרוטוקול.

בסיס רעיוני

  • למידה אמיתית לא מתרחשת מ"דיבור סתם". זה צריך להיות מתוכנן ובהיר.
  • יש צורך לשלב בין מתודולוגיה של אמונה למתודולוגיה של ספק.
  • המורים שמים את המומחיות שלהם בסוג של סיכון/ איום. זה מחייב אותם להאמין בעצמם.
  • הצורך בהפגנת ביטחון כלפי חוץ מעודד את המורים לברוח ולהסתיר מורכבויות מהתלמידים ומעצמם. זה הופך להיות הרגל ומרחיק מהמטרות ומכניסה למקומות והתמודדויות נוספים.
  • הפרוטוקול מציע לדייק במי מדבר מתי, מי מקשיב מתי אך יותר מכך יוצר גבולות לטשטוש. בין דיבור להקשבה, בין תיאור לשיפוטיות, בין הצעה למתן משוב.
  • תלמידים שגדלים בסביבה בה הכל ידוע- איך ומה לומדים, מה צריכות להיות התוצאות, מהי הדרך הנכונה וכו' מעתיקים את צורת המחשבה הזו גם בחייהם הבוגרים ויש לכך תוצאות.
  • השבחת ההוראה: מורים שהיו שותפים להתנסות בפרוטוקול העתיקו אותו לעולם ההוראה שלהם. (לדוגמא מורה שהשתמשה בכלי זה על מנת לזהות עם תלמידיה מתי הם בוחרים להשתמש בלמידה ויזואלית או שמיעתית ואח"כ לעשות על זה רפלקציה או מורה שהשתמש בכלי כדי לחקור עם תלמידיו את עבודות האומנות שלהם כפי שעשה עם קבוצת הפרוטוקול שלו בעצמו).
  • הפרוטוקול נשען על התיאוריה שלמידה וידע נרכשים תוך יצירת תהליך חברתי. למידה מסוג זה יוצרת סביבה דמוקרטית כמו גם קוגניציה.
  • הפרוטוקול יכול לשרת תחומי ידע מגוונים.
  • יצירת סביבה חדשה ואחרת לאנשי חינוך- סביבה שיותרת יחד שינויים ןגם יוצרת עבודה אפקטיבית יותר.

מבחר פרוטוקולים לדוגמא

חזרה אל

הנה עוד חומרים שיעניינו אותך:

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן