פעילות המזוודות לזיהוי חוזקות אישיות
מהי חוזקה?
חוזקות הן משאב, שקיים בכל אדם. גילוי החוזקות מאפשר ראייה ועשייה שונות, שיביאו להצלחה, למוטיבציה, ולמיצוי הפוטנציאל בתחום בו אנו עוסקים.
- חוזקה מוגדרת כמאפיין (- דרך התנהגות – חשיבה- הרגשה) שאני טוב בו, שניתן להבחין בו במצבים שונים לאורך זמן, ומה שגורם לי להרגיש טוב, משמח אותי ומפתח אותי.
- החוזקה היא שילוב של יכולת/נטייה טבעית יחד עם ידע ומיומנויות שאדם רוכש לאורך חייו, ע"י השקעת מאמצים משמעותית להפיכת היכולת הטבעית לחוזקה.
מדוע להתמקד בחוזקות?
ההתמקדות בחוזקות ב"מה שעובד" ולא בשיפור ובתיקון התחומים החלשים בחיינו – היא תפיסה היוצאת מגישה חדשה יחסית, הפסיכולוגיה החיובית. מושג אותו טבע פרופ' סלינגמן, פסיכולוג יהודי אמריקאי בשנת 1998.
פסיכולוגיה חיובית
הפסיכולוגיה החיובית הוא ענף בפסיכולוגיה העוסק בחקר האושר והשגשוג האנושיים. בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית, שהתמקדה בעיקר בחקר, זיהוי פתולוגיה נפשית וטיפול בה, פסיכולוגיה חיובית עוסקת בעיקר בטיפוח חוסן נפשי וצמיחה בקרב האוכלוסייה הכללית ו"הבריאה" ולא רק בקרב הפונים לטיפול בשל קשיים והתמודדות נפשית. הפסיכולוגיה החיובית אינה מבטלת את הפסיכולוגיה הקלאסית, אלא מעשירה ומשלימה אותה. על פי גישה זו, חיזוק תחושות כמו אופטימיות, מסוגלות עצמית ותקווה, יהוו מקור ליצירת חוסן נפשי, ויהפכו חיים הנחשבים ל"נורמלים" למספקים יותר, קרי, ל "מיטביים".
ההתמקדות בחקר "המידות הטובות והחוזקות" בפסיכולוגיה החיובית יוצאת מהנחות יסוד השונות בתכליתן מהנחות היסוד עליהן נשענת הפרדיגמה המסורתית לגבי יכולתו של האדם לצמוח ולהשתנות.
הנחות-היסוד עפ"י הפרדיגמה המסורתית:
- כל אדם יכול להיות מוכשר כמעט בכל דבר.
- מרחב הצמיחה הגדול ביותר של כל אדם הוא בתחום חולשותיו הגדולות ביותר.
הנחות-היסוד עפ"י הפרדיגמה החדשה של הפסיכולוגיה החיובית:
- חוזקותיו של כל אדם הן ייחודיות לו.
- מרחב הצמיחה הגדול ביותר של כל אדם הוא בתחומי חוזקותיו.
הנחות יסוד שונות אלה גורמות לשונות באופן שבו ניתן להעצים אנשים. ע"פ התפיסה המסורתית, כדאי למשל להשקיע בהכשרת עובדים ללא קשר לחזקותיהם ובעיקר להתמקד במה שהם חלשים בו מתוך אמונה ששם הצמיחה תהיה המשמעותית ביותר. לעומת תפיסת הפסיכולוגיה החיובית המציעה להעצים אנשים דרך גילוי החוזקות שלהם, התאמת המשימות לחוזקות של העובד והגברת השימוש בהן.
נשאלת השאלה: מדוע אנו נוטים להתמקד דווקא בבחינת המגרעות ולא בטיפוח החוזקות?
עפ"י בקינגהם וקליפטון (2005) – הסיבה לכך נובעת מ-3 פחדים:
- פחד מחולשה – אנו מפחדים שהחולשה תפגע בדימוי שלנו בעיני אחרים, ולכן מעדיפים להשקיע בה בתקוה שתעלם.
- הפחד מכישלון – אם בחרנו להתמקד באחת מהחוזקות שלנו והשלכנו על כך את כל יהבנו, ובכל זאת נכשלנו – זו תחושת כישלון צורבת ביותר. מה עוד שהחברה נוטה ללעוג בהנאה רבה למי שמייחס לעצמו חוזקה, ובסוף נכשל בה.
- הפחד מ"האני האמיתי" – לעתים אנו מקבלים את החוזקות שלנו כדבר המובן מאליו, אנו לא שמים לב אליהן, ולא בטוחים שהן קיימות. למעשה אנחנו מפחדים לגלות "שאולי המלך הוא עירום" ואין בנו משהו שראוי לגלותו.
חיים מאושרים ומספקים נבנים בהדרגה ובראש ובראשונה מתוך הבנה וקבלה שיש לנו חוזקות וחולשות ואנו בוחרים במה להתמקד. מחקרים בכל העולם מראים שהיכרות עם החוזקות האישיות והשימוש בהן מאפשרים לאדם: להגביר אופטימיות, מספקים תחושה של כיוון בחיים, מאפשרים לפתח ביטחון עצמי, מביאים לתחושת סיפוק אישי, ועוזרים בהשגת מטרות אישיות. יתרה מכך, ככל שנתמקד יותר בחוזקות – עוצמתן תגדל, וכך גם יכולת השיפור והצמיחה שלנו. זמן רב ואנרגיה מרובה אנחנו מבזבזים ב"לתקן" את מה שחלש אצלנו. שיפור חולשה שלנו יהפוך אותנו מגרועים לבינוניים, לעומת זאת שיפור חוזקה יהפוך אותנו מבינוניים למצוינים. אם נבדוק, נראה כי המצליחים הגיעו לאן שהגיעו בזכות מה שיש להם ולא בזכות מה שאין להם.
איך כל זה קשור לביה"ס?
ההשערה שלנו היא כי אם המורים והתלמידים יכירו את חוזקותיהם, וירגישו שיש להם ההזדמנות לפתח בבית הספר את מה שהם מצטיינים בו – הם יחוו יותר חוויות חיוביות בביה"ס, יאהבו להגיע לביה"ס והדבר ישפיע בסופו של דבר על הישגיהם הלימודיים.
תפקידנו כמחנכים:
- להכיר מקרוב את תלמידנו, להתחקות במיוחד אחר חוזקותיהם וכישרונותיהם הטבעיים.
- לאפשר להם להתנסות בהצלחות ולתת להם משוב חיובי ובונה שיעצים את תחושת מסוגלותם העצמית.
- לתרום למיטביות הסובייקטיבית של התלמידים באמצעות מתן אפשרות לנצל את מירב כשרונותיהם הטבעיים וחוזקותיהם.
- לעצב סביבת עבודה נעימה ונינוחה, שתתרום, ככל שניתן, לרווחה הפיסית והנפשית של התלמידים.
בספרו של פרופ' חיים גינות "בין הורים למורים" (1972) בפרק הנקרא: "תלמידים נזכרים במוריהם" תלמידי מכללות מעלים קוים לדמות מוריהם מבית הספר. דרך האמירות שלהם ניתן לחוש את משמעות ההתנהלות באופן זה. להלן חלק מדבריהם:
"הכתה שלנו הייתה בת מזל. נפלה בחלקנו מחנכת שידעה מהו עיקר העיקרים בחינוך: יצירת דימוי עצמי חיובי. היא הכירה בעובדה ששנאה עצמית הורסת והערכה עצמית בונה. על כן התרכזה בעיקר במטרה אחת: שיפור דמותנו בעיני עצמנו. היא נהגה להמעיט את מגרעותינו, להבליט את מעלותנו ולהפחית את כעסנו. מעולם לא נהגה דרך משל, להכריח את הרקדן לזמר ואת הזמר לרקוד. היא הניחה לכל אחד למצוא את דרכו".
"המפתח להישגים גדולים ולאושר הוא הפעלת החוזקות שלך, לא תיקון טעויותיך ומגרעותיך. הצעד הראשון הוא הכרת החוזקות שלך" (פרופ' מרטין סליגמן)
"הטרגדיה האמיתית של החייים היא לא שלכל אחד מאיתנו אין מספיק חוזקות; הטרגדיה היא שאנחנו לא משתמשים בחוזקות שיש לנו." (Buckingham & Clifton)
