עקרונות החינוך האישי המרכזיים לפיהם מתקיים התהליך הם
- קיום אינטראקציות בינאישיות דיאלוגיות מכבדות אדם.
- האדם בקהילה הינו אדם רב מימדי בעל אזורי חוזק וצמיחה אישיים.
- האדם בקהילה פועל ומתפתח מתוך אזורי החוזק שלו.
- מתקיימת הכרה והוקרה באזורי החוזק והייחודיות של כל אדם, תוך ברור אישי מתמיד.
- לגיטימיות הייחודיות והשונות של כל אדם בקהילה.
- התפתחות אישית בתוך וכחלק מהחברה אליה היחיד שייך ,תוך עשייה אקטיבית למענה.
התבוננות על התהליך הרב שנתי של החינוך האישי בבית הספר
ניתן להתבונן על תהליך רב שנתי של החינוך האישי בבית הספר דרך התפתחות בשני מימדים המתקיימים בו זמנית במערכת – מרחב הסביבה התומכת ומרחב הסביבה המאפשרת ( הגדרה להלן על פי יעל שטיימברג).
סביבה תומכת (מרחבי תמיכה בפרט) היא כזו המזהה את התנאים ההכרחיים למימוש הצרכים של הפרט. זו סביבה התומכת בקיומם של תהליכים אישיים ובינאישיים ויוצרת מוטיבציה פנימית לשינוי, לצמיחה. סביבה תומכת מתייחסת לתפיסה של הפרט לקיומם של תומכים רגשיים, חברתיים אקדמיים ואחרים.
סביבה מאפשרת (מרחבי התנסות) היא זו המאפשרת לפרט להתנסות, ליצור, לבטא את הייחודיות שבו. זו סביבה המרחיבה את מגוון האפשרויות, הפתוחה לרעיונות מקוריים ושונים ומעודדת יוזמה אישית והתנסויות מגוונות – בתחום האישי החברתי והלימודי.
ניתן לאמר כי המרחב התומך הינו מרחב קבוע במהותו המייצר תהליך מתמיד של תמיכה רגשית, חברתית וקוגניטיבית לכל באי הקהילה. המרחב התומך מתקיים באופן קבוע כחלק מהיום יום הבית ספרי וההתפתחות שלו העיקרית הינה בהעמקת איכותו ובהפנמתו כחלק אינטגרלי מהמערך הבסיסי של בית הספר. המרחב המאפשר מסמן את התפתחות התהליך באופן היישומי והרחבתו והעמקתו לאזורי יישום נוספים בביה"ס ובמערכות הסובבות אותו.
המרחב המאפשר משתנה תדיר, מתרחב ופורץ את גבולות מרחבי היישום בהלימה לתפיסה הערכית ( אדם רב מימדי הינו אדם הפועל במרחב רב מימדי הכולל את כלל מרחבי הקיום האפשריים בסביבתו – ביה"ס הוא סביבה אחת מיני רבות בהן הוא יכול לקיים את מימושו האישי והקהילתי).
בהתייחסות למרחבים אלו ניתן לצייר את ציר ההתפתחות הבית ספרי בשלושה שלבים. אני בוחרת לדבר על שלבים ולא על שנים שכן קצב השלבים משתנה ממקום למקום על פי מידת בשלותו, מוכנותו ורמת ההתנגדויות לשינוי המתקיימות במערכת. באופן אופטימלי היינו רוצים לראות את השלבים כשנים – בהתאמה, כאשר שלב ג' יכול להמששך למעשה מספר שנים עד להפנמת התהליך כחלק טוטאלי באורחות החיים של בית הספר וסביבתו. במסמך זה ההתייחסות היא לתהליך בתוך ביה"ס , אולם ברור שכדי לקיים תהליך זה בחיבור למרחבים חוץ בית ספריים – יש לקיים תהליך מקביל מול המערכות החוץ בית ספריות בקהילה , ליצירת תהליכים מקבילים ושפה משותפת.
סביבה מאפשרת (מרחבי התנסות) היא זו המאפשרת לפרט להתנסות, ליצור, לבטא את הייחודיות שבו. זו סביבה המרחיבה את מגוון האפשרויות, הפתוחה לרעיונות מקוריים ושונים ומעודדת יוזמה אישית והתנסויות מגוונות – בתחום האישי החברתי והלימודי.
ניתן לאמר כי המרחב התומך הינו מרחב קבוע במהותו המייצר תהליך מתמיד של תמיכה רגשית, חברתית וקוגניטיבית לכל באי הקהילה. המרחב התומך מתקיים באופן קבוע כחלק מהיום יום הבית ספרי וההתפתחות שלו העיקרית הינה בהעמקת איכותו ובהפנמתו כחלק אינטגרלי מהמערך הבסיסי של בית הספר. המרחב המאפשר מסמן את התפתחות התהליך באופן היישומי והרחבתו והעמקתו לאזורי יישום נוספים בביה"ס ובמערכות הסובבות אותו.
המרחב המאפשר משתנה תדיר, מתרחב ופורץ את גבולות מרחבי היישום בהלימה לתפיסה הערכית ( אדם רב מימדי הינו אדם הפועל במרחב רב מימדי הכולל את כלל מרחבי הקיום האפשריים בסביבתו – ביה"ס הוא סביבה אחת מיני רבות בהן הוא יכול לקיים את מימושו האישי והקהילתי).
בהתייחסות למרחבים אלו ניתן לצייר את ציר ההתפתחות הבית ספרי בשלושה שלבים. אני בוחרת לדבר על שלבים ולא על שנים שכן קצב השלבים משתנה ממקום למקום על פי מידת בשלותו, מוכנותו ורמת ההתנגדויות לשינוי המתקיימות במערכת. באופן אופטימלי היינו רוצים לראות את השלבים כשנים – בהתאמה, כאשר שלב ג' יכול להמששך למעשה מספר שנים עד להפנמת התהליך כחלק טוטאלי באורחות החיים של בית הספר וסביבתו. במסמך זה ההתייחסות היא לתהליך בתוך ביה"ס , אולם ברור שכדי לקיים תהליך זה בחיבור למרחבים חוץ בית ספריים – יש לקיים תהליך מקביל מול המערכות החוץ בית ספריות בקהילה , ליצירת תהליכים מקבילים ושפה משותפת.
להלן מבנה אפשרי להתפתחות תלת שלבית:
שלב א' – מרכז כובד העשייה מתמקד בבניית הסביבה התומכת
יצירת תהליכי דיאלוג בין אישיים ותוך אישיים בין המורים לבין התלמידים , בין התלמידים לבין עצמם, בין המורים לבין עצמם, בין ההנהלה למורים. דגש מושם על תהליכי עומק עם מנהל ביה"ס והמנהיגות הבית ספרית כמובילי התהליך. שנה א' מאופיינת בבניית תשתית רגשית , חברתית וקוגניטיבית לתהליך תוך יצירת שפה משותפת. השפה הדיאלוגית מתייחסת למקומו לש היחיד, ייחודיותו, אזורי החוזק שלו, אזורי הצמיחה, תהליכי למידה אישיים, הכרה והוקרה של הסביבה את הפרט שבתוכה.
תהליך זה מתרחש תוך יצירת סביבה מאפשרת – מבנים מערכתיים המקיימים בתוכם את תהליכי התמיכה: שחריות, מפגשים אישיים, מפגשי מורים, מפגשי צוות ניהול – כשבכל המבנים הללו מתקיימים תהליכי למידה אישיים וקבוצתיים דיאלוגיים, מצמיחים, רואי אדם.
כלומר, שלב א' היא הינו שלב בו מונחים היסודות לתהליך כולו, מתבססת שפה המדברת את עקרונות החינוך האישי ומאפשרת התנסות בה במספר מרחבים מובנים .
תהליך זה מתרחש תוך יצירת סביבה מאפשרת – מבנים מערכתיים המקיימים בתוכם את תהליכי התמיכה: שחריות, מפגשים אישיים, מפגשי מורים, מפגשי צוות ניהול – כשבכל המבנים הללו מתקיימים תהליכי למידה אישיים וקבוצתיים דיאלוגיים, מצמיחים, רואי אדם.
כלומר, שלב א' היא הינו שלב בו מונחים היסודות לתהליך כולו, מתבססת שפה המדברת את עקרונות החינוך האישי ומאפשרת התנסות בה במספר מרחבים מובנים .
שלב ב' – העמקה והרחבה של הסביבה התומכת
עבור התלמידים והמורים, יצירת סיטואציות תומכות רגשית, למידה קוגניטיבית של הרעיונות המרכזיים, המשגה שלהם.
הרחבת הסביבה המאפשרת הבית ספרית לעבר מרחבים נוספים מעבר לשעת השחרית – התבוננות פרקטלית על מסגרות בית ספריות קיימות – חברתיות, ארגוניות ודיסציפלינאריות – הן בעשייה החברתית של בית הספר, הן במבנים ישומיים של פרקטיקות בית ספריות (מועצה פדגוגית, ימי הורים וכ"ו) והן בלמידה הקוריקולארית. אזורי החוזק של הפרט ומתן ביטוי להם ולמסוגלותו מתאפשרים במרחבים נוספים בבית הספר. בחינת הייחודיות הבית ספרית וזיהוי חיבורים אפשריים יישומיים של תפיסת החינוך האישי לאג'נדה הבית ספרית, לזהות הייחודית של בית הספר, למטרות המרכזיות והאתגרים שביה"ס מסמן לעצמו.
בשלב זה מתקיים תהליך התבוננות ראשוני אל המרחבים החוץ בית ספריים – סביבתיים וקהילתיים – כחלק מחשיבה על מרחבי התנסות אפשריים עבור הפרט למימוש אישי וקהילתי, לקראת נסיונות יישומיים בשלב ג'.
שלב ב' אם כך, הנו שלב בו מתקיימת התפתחות מהצבת תשתיות בסיסיות של שפה משותפת, הכרות עם התפיסה הרעיונית והתנסות אישית בתהליך צמיחה והתבוננות דיאלוגי – לבניית תהליכי עומק המתייחסים באופן ייחודי למהות לצורך ולנרטיב הספציפיים של כל ביה"ס.
הרחבת הסביבה המאפשרת הבית ספרית לעבר מרחבים נוספים מעבר לשעת השחרית – התבוננות פרקטלית על מסגרות בית ספריות קיימות – חברתיות, ארגוניות ודיסציפלינאריות – הן בעשייה החברתית של בית הספר, הן במבנים ישומיים של פרקטיקות בית ספריות (מועצה פדגוגית, ימי הורים וכ"ו) והן בלמידה הקוריקולארית. אזורי החוזק של הפרט ומתן ביטוי להם ולמסוגלותו מתאפשרים במרחבים נוספים בבית הספר. בחינת הייחודיות הבית ספרית וזיהוי חיבורים אפשריים יישומיים של תפיסת החינוך האישי לאג'נדה הבית ספרית, לזהות הייחודית של בית הספר, למטרות המרכזיות והאתגרים שביה"ס מסמן לעצמו.
בשלב זה מתקיים תהליך התבוננות ראשוני אל המרחבים החוץ בית ספריים – סביבתיים וקהילתיים – כחלק מחשיבה על מרחבי התנסות אפשריים עבור הפרט למימוש אישי וקהילתי, לקראת נסיונות יישומיים בשלב ג'.
שלב ב' אם כך, הנו שלב בו מתקיימת התפתחות מהצבת תשתיות בסיסיות של שפה משותפת, הכרות עם התפיסה הרעיונית והתנסות אישית בתהליך צמיחה והתבוננות דיאלוגי – לבניית תהליכי עומק המתייחסים באופן ייחודי למהות לצורך ולנרטיב הספציפיים של כל ביה"ס.
שלב ג' – העמקה והרחבה של הסביבה התומכת
עבור התלמידים והמורים, יצירת סיטואציות תומכות רגשית, למידה קוגניטיבית של הרעיונות המרכזיים, המשגה שלהם.
הרחבת הסביבה המאפשרת אל מעבר לתחומי ביה"ס – מפגש בין צרכי הפרט וייחודיות בית הספר עם הזדמנויות ואפשרויות בסביבה ובקהילה הסובבת את ביה"ס.
התחלה של פתיחת הסביבה המאפשרת לסביבות חוץ בית ספריות וכניסת המרחבים והקהילה פנימה לביה"ס – לאור החשיבה של השלב הקודם, בניית תוכנית למידה בית ספרית המכילה בתוכה מפגש שוטף עם הסביבה החוץ בית ספרית וכניסה של הקהילה למרחבי הלמידה הבית ספריים. זה הוא יישום תפיסת אדם רב מימדית – בהתייחסות לתחומי הלמידה והשטחת הרארכיות בין למידה אקדמית ושאינה כזו. ראיית הפדגוגייה מתרחבת למימדים נוספים במרחב ובזמן הלמידה של התלמיד, תפיסה קונסטרוקטיביסטית בתהליכי למידה, בעלות ושותפות של התלמיד בתהליכי הלמידה וההערכה שלו בהלימה לייחודיותו, אזורי החוזק והצמיחה שלו, סגנונות למידה והוראה משתנים וכ"ו.
שלב ג' הוא למעשה שלב יישומי מתפתח, שלב של התנסויות , יזמויות, חדשנות מתמדת.
הרחבת הסביבה המאפשרת אל מעבר לתחומי ביה"ס – מפגש בין צרכי הפרט וייחודיות בית הספר עם הזדמנויות ואפשרויות בסביבה ובקהילה הסובבת את ביה"ס.
התחלה של פתיחת הסביבה המאפשרת לסביבות חוץ בית ספריות וכניסת המרחבים והקהילה פנימה לביה"ס – לאור החשיבה של השלב הקודם, בניית תוכנית למידה בית ספרית המכילה בתוכה מפגש שוטף עם הסביבה החוץ בית ספרית וכניסה של הקהילה למרחבי הלמידה הבית ספריים. זה הוא יישום תפיסת אדם רב מימדית – בהתייחסות לתחומי הלמידה והשטחת הרארכיות בין למידה אקדמית ושאינה כזו. ראיית הפדגוגייה מתרחבת למימדים נוספים במרחב ובזמן הלמידה של התלמיד, תפיסה קונסטרוקטיביסטית בתהליכי למידה, בעלות ושותפות של התלמיד בתהליכי הלמידה וההערכה שלו בהלימה לייחודיותו, אזורי החוזק והצמיחה שלו, סגנונות למידה והוראה משתנים וכ"ו.
שלב ג' הוא למעשה שלב יישומי מתפתח, שלב של התנסויות , יזמויות, חדשנות מתמדת.
- כל משך התהליך מתקיימת התפתחות ספירלית של הערכה ולמידה מחודשת של מרחבים נוספים, בדיקת הנחות היסוד, ערעור עליהם – כמרכיב הכרחי בתהליך התחדשות והתפתחות.
- שלב ג' מסתיים למעשה כאשר התרבות המתוארת הופכת להיות מרחב חיים טבעי, אורח חיים מתמשך ושפה שהיא נחלת כלל הקהילה.
- שלב ד' בתהליך יהיה, איפה, תהליך בר קיימא מתמשך של חדשנות, יצירתיות, ראיית הפרט כייחודי בקהילה, ראיית הפרט את עצמו ככזה ואת הקהילה כמרחב הזדמנויות תומך ומאפשר עבורו.
