פוטותרפיה- שימוש בצילום ככלי טיפולי, מהווה תחום טיפולי ייחודי שמתפתח לאחרונה
בארץ ובעולם, מתוך ההכרה במדיום הצילום ובתכונותיו התרפויטיות הייחודיות.
לצילום יש יתרון בכך שהוא כלי נגיש, משקף ונוח לשימוש, שניתן באמצעותו ליצור תקשורת
לא מילולית, לעקוף הגנות, ולהגיע לפידבק מיידי ומעורר. הצילום מעביר, באופן מוחשי וחווייתי,
את נקודת המבט הייחודית של הפרט ומשקף את מצבו הרגשי. השימוש בתיעוד הוויזואלי מתחבר באופן ישיר למאגר התכנים האישיים והרגשיים של האדם. באמצעות הדימויים הצילומיים ניתן לעבוד על הדימוי העצמי, היחסים המשפחתיים והחברתיים, על בניית אמון וגבולות, ועל יחסי ההעברה בטיפול. השימוש בצילום במסגרת ליווי חינוכי מציע דרך ליצור קשר בלתי אמצעי ולהמחיש את חוויית הנראות.
רציונל:
כלי מעולם הפוטותראפיה בו מתרחשת התבוננות במרחב ( חינוכי או אחר) בעזרת דימויים ויזואליים ומלים המאפשרים למצלם, ולמנחה להתבונן דרך רבדים שונים , באספקטים מגוונים ו"שכבות" במעשה החינוכי.
אופן העבודה:
יציאה למרחב החינוכי להתבוננות קשובה עם מצלמה, צילום שהוא אסוציאטיבי על פי דף הנחיות. המנחה מלווה את המצלם ( מורה, מנהל, איש חינוך) מביט ומשקף היכן התקשה, השתהה, נעצר צילם ללא כל בעיה. לאחר הצילום ניתן לעבד את המשימה בכמה אופנים: ע"י פיתוח התמונות ועבודה על קולאז': מה נכנס ומה לא( נגזר, נבחר לא להיכנס), מה התווסף ( משפטים, גזרי עיתונים חומרים נוספים) , על ידי התבוננות, שיח ויצירת מיפוי.
הנחיות לתרגיל/מתודה:
תרגיל צילום:
צלמי בחדר שלך/ חדר מורים משהו יפה
משהו מכוער
משהו שהיית לוקחת הביתה
צלמי בביה"ס/ כפר נוער משהו שמבטא את המלים הבאות:
– סיפור
– תלמיד
– קשה
– חם
– רך
– קר
– שקט
-רעש
צלמי בביה"ס/כפר נוער משהו שאת אוהבת
משהו שאת לא אוהבת
משהו שאת לא רוצה לראות שוב
