שני טעמים מרכזיים הופכים למידה בקבוצות לבעלת פוטנציאל משמעותי ללמידה:
א. אופייה הבלתי פורמלי;
ב. מידת הקרבה האינטלקטואלית בין הלומדים.
המבנה הקבוצתי מאפשר מבנה שוויוני מזה של הכיתה הגדולה ומזמן חילופים אפשריים בתפקידים (בכל פעם מישהו אחר עשוי להיות בתפקיד "היודע" או "המומחה" או "המעריך" וכדומה). חילופים אלו מולידים הזדמנויות נוספות ללמידה עבור חברי הקבוצה.
המבנה השוויוני והדיבור השיתופי, אם מתבצעים כהלכה, מובילים להפקתו של תוצר משותף (רעיון, פתרון לבעיה או פרויקט) שלא יכול היה להיווצר אילולא ישבו התלמידים בצוותא.
עצם החלוקה לקבוצות הנדרשות לבצע משימות שהוטלו עליהן, אין בה כדי להבטיח למידה מיטבית המתקיים בין התלמידים בקבוצה. מה שמשפיע הוא איכות הדיבור המתקיים בין התלמידים בקבוצה.
להרחבה בנושא לכלים כיצד ליצור שיח שיתופי בחוברת המלאה.
