שנה ב- ליבת הספירלה- החברותא
רצועת החברותא- רציונל
רציונל קבוצת החברותא של החממה הינו קבוצה המלווה, מהדהדת (Echo) ועדה ( Witness) לתהליך התפתחותו של הסטודנט/ית הדמוקרטי, במהלך גיבוש זהותו/ה החינוכית-חברתית.
זוהי קבוצה פסיכו-פדגוגית, המהווה צירוף של קבוצת תוכן ומשימה עם קבוצת תהליך התפתחות.
קבוצה זו מלווה את הסטודנט/ית במהלך גיבוש זהותו/ה החינוכית-חברתית, לאורך כל שלוש שנותיו במסלול החממה ליזמות חינוכית-חברתית, ונעזרת בדרכה, בין היתר, בשיח אישי ורגשי.
השיח הרגשי והאישי יהוו מרכיב חשוב בכל אלו, אך חשוב לזכור שאין זו קבוצה טיפולית-דינמית, למרות המרכיבים ההתפתחותיים השלובים בה, והשיח הרגשי בקבוצה, הינו אמצעי ולא מטרה העומדת בפני עצמה..
הקבוצה מבוססת על מהות של Un-schooling, דהיינו מאפשרת תהליכי למידה במסגרת מובנית באופן חלקי, המזמינה את הסטודנטים/ות לתרום להעשרתה ולהעמקתה באופן אקטיבי.
הקבוצה מדמה כיתה (או קבוצת חונכות בלשון החינוך הדמוקרטי), המצויה בבית ספר בתהליך מתמשך, המתקיים לרוב בשיעורי החינוך. החומם/ת מהווה את החונך/ת או מחנך/ת הכיתה.
קבוצת החממה/חברותא היא קבוצת איכות של דור מחנכי/ות העתיד, ורצועת המפגש השבועי ביניהם/ן מהווה מעין "מורטוריום". לפי הפסיכולוג ההתפתחותי אריקסון, גיל ההתבגרות מהווה "מורטוריום"- שלב ביניים בו יש לגיטימציה חברתית למתבגר/ת להשתהות במקום של בלבול וספקות, תוך חיפוש אחר זהותו הייחודית.
בשנה ב' החברותא הינה המקור לחיבור בין סטודנטים/ות לצורך יצירת יוזמה חינוכית-חברתית, אך לא בהכרח המקור הבלעדי.
כאמור, מעגלי השייכות של הסטודנט/ית מתרחבים בשנה ב', ולכן עומדת בפניו/ה אפשרות הבחירה להצטוות לחברי חברותות אחרות מהשנתון אליו הוא משתייך/ת, לצורך יצירת היוזמה, או אפילו לסטודנטים/ות משנים מתקדמות יותר. לצד זאת ממשיכה החברותא לשמש כ"בסיס האם", קבוצת השייכות המלווה את הסטודנט/ית ואת התפתחותו/ה האישית-אקדמית-מקצועית במהלך לימודיו/ה.
מה עושים- כיצד נבנית עבודת החממה ברצועת החברותא?
שנה ב'- הצעדים העיקריים- דגשים עיקריים של עבודת החממה בשנה ב'
דגשים קבוצתיים ותהליכיים:
– היכרות וחיבור מחודש (במידה והחברותות "עורבבו" וחולקו לחברותות חדשות בין שנה א' לשנה ב')
– הגדרת סטינג, חוזה קבוצתי ותיאום ציפיות (בהתאמה לשנה ב')
– שימת לב והמשגה של היבטים שונים בעבודה קבוצתית- תהליכי התבגרות, התנגדות בקבוצה, תפקידים בקבוצה וכו'.
חשוב להקדיש את תחילתו של סמסטר א' להעמקת ההיכרות אישית והקבוצתית. היכרות זו תבנה את הקבוצה כ"רפרנס" וכ"נקודת טעינה" משמעותיות עבור הסטודנט/ית, בעת שהוא יוצא/ת לנקיטת היוזמה או ה"פעולה בעולם" שלו/ה, בהמשך השנה.
דגשים תמטיים ותכניים:
שני היבטי התוכן המרכזיים של שנה ב' מהווים מענה לשני האתגרים העיקריים המלווים את הסטודנט בשנתו השנייה במסלול.
שני היבטים אלו מהווים ביטויים של הזנת הרוח והתרבות הדמוקרטית של הסטודנטים/ות במסלול:
- העשרת תפיסות וכלים של פדגוגיה ותרבות דמוקרטית– היבט זה מהווה מענה לאתגר ההתנסות המעשית בבתי הספר בעלי שיטת הלמידה ה"מסורתית". הכלים והפדגוגיה הדמוקרטית סייעו לסטודנט/ית להעשיר את חוויית ההוראה בבית הספר, לבטא את רוח התרבות הדמוקרטית ולכתוב מחדש בהתאם את הפרק המעשי של ה"אני מאמין חינוכי" שלו/ה משנה א'.
- השראה וכלים ליצירת מיזם חינוכי-חברתי- שנה ב' במסלול מתמקדת בבחינת זירות אפשריות ליוזמה, בהגייתה, תכנונה ותחילת מימושה. בסמסטר ב' רצועת החברותא משמשת כ"תחנת האם" לניסוח ובניית היוזמה עצמה. בחברותא מנסחים את השאלות שיובילו את החקירה, מעלים תהיות, משתפים בתובנות, מעבדים וכמובן- מתכננים במשותף יוזמה או פעולה בעולם.
הרחבת מעגלי ההשפעה והשייכות בשנה ב
השינוי העיקרי בפעולה בשנה זו הינו בסימן התרחבות.
התרחבות מחד בזירות הפעולה הפוטנציאליות, המאפשרת את הרחבת מעגלי ההשפעה– דהיינו: ההתנסות בבית הספר, זירת המעורבות החברתית, וכמובן- היוזמה עצמה.
מאידך, מתקיים שינוי גם בהרחבת מעגלי השייכות של הסטודנט/ית במסלול. בעוד הפעולה בעולם הדמוקרטי בשנה א', התקיימה בתוך החברותא , הרי שיצירת המיזם בשנה ב' מאפשרת שיתופי פעולה "חוצי חברותות" בכלל השנתון. לצורך כך, ובדגש על סמסטר ב' בשנה ב', מתאפשרת רצועת זמן חוצת חברותות בה יכולים להתכנס סטודנטים/ות החוברים יחד ליצירת יוזמה משותפת.
חלקו השני של סמסטר ב' בשנה ב' (כבשנה א') הוא קהילה לומדת. תהליך לימודי המתמשך ארבעה שבועות, דהיינו בארבעת ימי חמישי האחרונים של הסמסטר ושנת הלימודים עצמה (תחנה שישית).
פירוט הצעדים העיקריים בבניית החברותא
היכרות מחודשת
המטרה: העמקת היכרות יכולה להתרחש גם בקבוצה אורגנית ומתמשכת, ועל אחת כמה וכמה אם במעבר בין שנה א' לשנה ב' "עורבבו" הסטודנטים/ות וחולקו לקבוצות חברותא חדשות. במקרה כזה יש מקום ליצור היכרות חדשה או מחודשת בין הסטודנטים/ות, שהרי נוצרה קבוצה חדשה.
הגדרת הסטינג, החוזה הקבוצתי ותיאום ציפיות
המטרה: להגדיר את הגבולות, הקונקרטיים והסימבוליים, בתוכם פועלת הקבוצה בכלל, ובשנה ב' בפרט. בחלק זה מציג/ה המנחה מהן מטרות החברותא השנה, הנהלים האקדמיים המלווים אותה, מהן הסדירויות הכלולות וממשיג את המהויות העיקריות בה.
תיאום ציפיות
בתוך גבולות הקבוצה המוגדרים- מתייצרים תוכן, משמעות, תהליך, קשר, רגש.
כל אחד/ת מאיתנו מגיע לקבוצה חדשה עם "מטעני עבר", אותם הוא נושא אתו מקבוצות אליהן השתייך, החל בקבוצה הראשונית ביותר (משפחת המקור בתוכה גדלנו) וכלה בקבוצות התייחסות שונות בהמשך חיינו (במסגרות חינוכיות פורמליות וא-פורמליות, קבוצות חברים, צבא, קבוצות למידה או משימה שונות וכו').
הסטודנטים/ות בשנה ב' מגיעים עם "מטען" מסוים גם משנה א', יהא זה מטען חיובי או שלילי, ולצדו "סט" של חרדות המתעצמות בואכה אמצע המסלול והיציאה לדרך היזמות. כל אלו צריכים להילקח בחשבון בהגדרת תיאום הציפיות.
גם המנחה מביא את ציפיותיו/ה שלו לקבוצה, בין אם מקבוצות אותן הנחה/תה בעבר (חברותות או קבוצות אחרות), ובין אם כאלו בהן לקח/ה חלק כמשתתף/ת. לצד זאת קיימות כמובן ההגדרות הרשמיות לשמן נוצרה קבוצה זו- אקדמיות, תהליכיות ועוד.
תיאום הציפיות נועד, אם כן, להציף את הפער בין כלל התפיסות של המנחה וחברי הקבוצה, הנבדלים בצורכיהם, תפיסותיהם וציפיותיהם, ולצמצמו ככל הניתן.
קבוצת החברותא כקבוצת משימה ותהליך גם יחד
קבוצת החברותא מהווה "שעטנז" ייחודי בין קבוצת משימה (למשל, ליווי גיבוש היוזמה של הסטודנט/ית) לבין קבוצת תהליך (ההתפתחות האישית והמקצועית של הסטודנט/ית כאיש חינוך וכמתקן/ת עולם, וגם ההתפתחות הקבוצתית). ההגדרה הקרובה ביותר המאפיינת קבוצה זו, והמצויה בספרות הנחיית הקבוצות, מתייחסת לקבוצה פסיכו-פדגוגית.
בין אם כך או אחרת, על המנחה להיות מודע לייחודה של שנה ב' בהקשר זה.
לפי מודל מחזור חיי הקבוצה של ד"ר אווה עינת, לאחר השלב הראשוני של גיבוש הקבוצה, אותו היא מכנה "שלב ירח הדבש", מגיע שלב "ההתבגרות". זהו שלב התפתחותי בו, בדומה לתאוריות של פסיכולוגיה התפתחותית, המתארות את התפתחותו של הילד/ה, הילד/ה מבקש לגלות מהם מקורות כוחו, נבדלותו וגבולותיו.
בתהליך הספירלה של מסלול החממה, מגיע שלב זה במקביל לשלב בו יוצא/ת הסטודנט/ית לעולם, בין אם עולם ההתנסות בבתי הספר, פעילות המעורבות החברתית או תחילת גיבוש היוזמה הייחודית שלו/ה.
כל אחד מגורמים אלו, וכולם גם יחד, עלולים לעורר חרדה ברורה ולגיטימית בסטודנט/ית.
חרדה זו מייצרת, בתורה, התנגדות כתגובת-נגד טבעית אמנם, אך כזו שיש להכיל מחד, ולהציב מולה גבולות ברורים ועקביים, מאידך, כמו בכל פעולה חינוכית או הורית.
תפקידים בקבוצה
קבוצה, כאמור, מתקשרת לרוב, גם אם באופן לא מודע, לקבוצה הראשונית אליה השתייכנו- משפחת המקור. במשפחת המקור נשא כל אחד/ת מאתנו תפקיד בעל דפוס קבוע. "תפקידים" אלו נוטים להשתחזר בקבוצות אליהן נשתייך גם בהמשך חיינו. על המנחה לשקף דינמיקה זו למשתתפי/ת הקבוצה וכן לשאול, אפרופו תיאום ציפיות, כיצד תיבחן "הצלחתה" של הקבוצה מתוך היבט זה, וכיצד תוכל לסייע קבוצה זו לפרט שבתוכה לחוות התפתחות גם במובן זה.
דהיינו, האם הקבוצה, וגם אנו עצמנו, מאפשרים לנו לקחת על עצמנו "תפקיד" חדש בקבוצה..? למשל: אם ה"תפקיד" המוכר לי הוא זה של "משכין השלום" הקבוצתי או לחילופין "מושך האש" הקבוצתי, האם קבוצת החברותא (שמהווה כאמור גם קבוצת התפתחות אישית, בה חבריה וחברותיה יכולים לפתח את המודעות העצמית שלהם/ן) תאפשר להם לחוות תפקיד שונה ופחות מוכר להם…
תכני מפגשי החברותא בשנה ב'
לאחר שלב גיבוש הקבוצה והמרתון הפותח של תחילת השנה, מתמקדת קבוצת החממה בשני היבטי התוכן: העמקה בפדגוגיה דמוקרטית והתנעת תהליך המיזם.
בשנה"ל תשע"ו-
הוקדש זמן החברותא בסמסטר א' לבחינה מחודשת של ה"אני מאמין חינוכי" של הסטודנט/ית, לאורה של מציאות חייו/ה האישיים והמקצועיים המתפתחת והמשתנה של הסטודנט/ית.
בחינה מחודשת זו עלולה לעורר בתחילה התנגדות, ויש מקום להיעזר במודל הלמידה הספירלית של יעקב הכט (קישור לפרק הרלוונטי) ולמודל ספירלת החממה, על מנת לעשות, יחד עם הקבוצה, את ההבחנה המהותית בין חזרתיות ללא תכלית ("לופ"), לעומת חזרה לשם בחינה מחודשת, העמקה, למידה והתקדמות ("ספירלה").
סמסטר ב' הוקדש להרצאות ומפגשים בנושא הנעת המיזמים.
בשנה"ל תשע"ז-
בסמסטר א', נחלקו מפגשי החברותות בין שני שני תחומי תוכן:
- העמקה קבוצתית בהיבטים שונים של פדגוגיה דמוקרטית -מהי למידה קונסטרוקטיביסטית, מהן חוויות מפתח חינוכיות לפי מחקרו של גד יאיר, מה בין הפדגוגיה הביקורתית של פריירה לפדגוגיה דמוקרטית ועוד. אחד משיאי ההעמקה בפדגוגיה הדמוקרטית נערך בחנוכה, במפגש מרתוני שנערך ביום ההתנסות המעשית של הסטודנטים, בתיאום מראש עם המדריכים הפדגוגיים.
- השראה להתנעת מיזם חינוכי-חברתי– הרצאות בנושא: מיזם בעולם העסקי, פעולה בעולם החינוכי/בית-ספרי (מפגשים עם בוגרי התכנית שהפכו למובילים בבתי ספר שונים), פעולה בעולם האזרחי-חברתי. סיורים: חלק מהסמינר בן היומיים בג'יסר שפתח את שנת הלימודים (מרתון "והילד הזה הוא עני") כלל גם מפגשים עם מיזמים מקומיים, שהם שילוב של חשיבה חינוכית וכלכלית, דוגמת "גשר לערבית", שביל ג'יסר והגסט האוס. סיור נוסף נעשה לקראת סוף הסמסטר. הסיור כלל ביקור בפנימייה בעלת מודל חינוכי ייחודי (פנימיית נווה צאלים, במסגרת הקורס- מבוא פלסיכולוגיה, בהנחיית ד"ר טל שמר-אלקיים), וכן במיזם חינוכי-חברתי של מורה לשעבר בבית ספר דמוקרטי (חוות יבולים, הוד השרון של מאיה גולדברג). מפגש מיוחד נוסף ברוח המיזמים נעשה במהלך סמסטר א' עם תלמידי שנתון ג', שהציגו את המיזמים שלהם לסטודנטים/ות של שנה ב', שהתבקשו למלא במהלכו מסמך רפקלטיבי מיוחד שנבנה לקראתו. כמו כן המפגש שחתם את סמסטר א', וסיכם את מהלך הסמסטר, נעשה ברוח המודל השיתופי ה-Dragon Dreaming, ובאמצעותו בנו הסטודנטים/ות של שנתון ב' את המחוון שלהם למיזם משמעותי.
בסמסטר ב' –
תוקדש החברותא בעיקרה להצגת המיזמים על ידי הסטודנטים, תוך דגש על יצירת אמון בין חברי הקבוצה כקבוצה תומכת וממשבת את היוזמות הייחודיות לכל אחד/ת מחבריה. הפדגוגיה הדמוקרטית מקבלת העמקה נוספת בקורסי החינוך המוצעים לבחירת הסטודנטים/ות.
בחינת זירות אפשריות ליוזמה
עם תחילת שנה"ל תשע"ז הוצגו בפני הסטודנטים/ות הפלפטפורמות השונות והאפשריות הפתוחות בפניהם לפיתוח יזמות חינוכית-חברתית:
1. קהילת הבוגרים של המסלול
2. חבירה ליוזמות של מרכז היזמות בסמינר, בהובלת הדס דקל
3. הובלת שבועות נושא מיוחדים של אגודת הסטודנטים (פוליטי, מגדר, להט"ב, הקהילה האתיופית…)
4. הובלת פורום הסטודנטים של המסלול ופרויקטים מיוחדים מטעמו (דוגמת: מרכז מיצוי זכויות לתושבי שכונת יפו ד')
5. זירת ההתנסות המעשית בבתי הספר
6. מעורבות חברתית
7. מתקבצים לחינוך
8. חבירה למיזמים של שנתונים מתקדמים ו/או בוגרי המסלול
·
כיצד באים לידי ביטוי במהלך החברותא בשנה ב' ערכי התרבות הדמוקרטית וארבע מהויות מסלול החממה?
בעוד שנה א' שמה דגש רב על המודעות העצמית של הסטודנט/ית, מבקשת שנה ב' לתת דגש גדול יותר על היבטי הביטוי האישי והחשיבה הביקורתית, וכן על השילוב ביניהם בהתייחס למענה הייחודי של הסטודנט/ית על צורך או בעיה שהוא/היא מזהה בזירה החינוכית-חברתית. המענה מגולם בהיבט האקטיביסטי של היוזמה שלו/ה או ה"פעולה בעולם".
ההיבט האקטיביסטי בא לידי ביטוי, כמובן, גם במסגרת המעורבות החברתית והפעילות בארגונים השונים, ולצד זאת בהיבטים הנוספים והייחודיים של המסלול, כגון- פורום הסטודנטים/ות, קהילה לומדת ועוד.
