ספירלת החממה- שנה א- ליבת הספירלה: החברותא

רצועת החברותא- הרציונל

קבוצת החברותא של החממה היא קבוצה המלווה, מהדהדת (Echo) ועדה ( Witness) לתהליך התפתחותו של הסטודנט/ית הדמוקרטי, במהלך גיבוש זהותו/ה החינוכית-חברתית.
זוהי קבוצה פסיכו-פדגוגית, המהווה צירוף של קבוצת תוכן ומשימה עם קבוצת תהליך התפתחות.
קבוצה זו מלווה את הסטודנט/ית במהלך גיבוש זהותו/ה החינוכית-חברתית, לאורך כל שלוש שנותיו במסלול החממה ליזמות חינוכית-חברתית, ונעזרת בדרכה, בין היתר, בשיח אישי ורגשי. השיח הרגשי והאישי יהוו מרכיב חשוב בכל אלו, אך חשוב לזכור שאין זו קבוצה טיפולית-דינמית, למרות המרכיבים ההתפתחותיים השלובים בה, והשיח הרגשי בקבוצה, הינו אמצעי ולא מטרה העומדת בפני עצמה..
הקבוצה מבוססת על מהות של Un-schooling, דהיינו מאפשרת תהליכי למידה במסגרת מובנית באופן חלקי, המזמינה את הסטודנטים/ות לתרום להעשרתה ולהעמקתה באופן אקטיבי. הקבוצה מדמה כיתה (או קבוצת חונכות בלשון החינוך הדמוקרטי), המצויה בבית ספר בתהליך מתמשך, המתקיים לרוב בשיעורי החינוך. החומם/ת מהווה את החונך/ת או מחנך/ת הכיתה.
קבוצת החממה/חברותא היא קבוצת איכות של דור מחנכי/ות העתיד, ורצועת המפגש השבועי ביניהם/ן מהווה מעין "מורטוריום".
לפי הפסיכולוג ההתפתחותי אריקסון, גיל ההתבגרות מהווה "מורטוריום"- שלב ביניים בו יש לגיטימציה חברתית למתבגר/ת להשתהות במקום של בלבול וספקות, תוך חיפוש אחר זהותו הייחודית.

תכנים מרכזיים בקבוצת החממה בסמסטר א', שנה א'-

-היכרות ראשונית
– הגדרת סטינג, חוזה קבוצתי ותיאום ציפיות
– היערכות לקראת היציאה למסע גיבוש הזהות החינוכית והיכרות עם מודל ה-SML
– שאלה ראשונה במודל ה-SML: מאין אני בא?
– שאלה שנייה במודל ה-SML: מי אני כיום?
– שאלה שלישית במודל ה-SML: לאן אני רוצה ללכת?
– פעילות מסכמת של שלוש השאלות הראשונות, בואכה סוף הסמסטר וכתיבת ה"אני מאמין חינוכי"

תכנים מרכזיים בקבוצת החממה בסמסטר ב', שנה א'-

מבנה היום משתנה, ואיתו גם תפקידה של קבוצת החברותא.
בעוד סמסטר א' הוקדש להיכרות, בניית אמון ויצירת זיקה בין חברי החברותא לכדי קבוצת התייחסות משותפת, בסמסטר השני החברותא משמשת כ"תחנת האם" להתנסות עצמה.
בחברותא מנסחים את השאלות שיובילו את החקירה בבית הספר הדמוקרטי, מעלים תהיות, משתפים בתובנות, מעבדים וכמובן- מתכננים ומבצעים במשותף "פעולה בעולם" בית הספר הדמוקרטי.
סמסטר ב' נחלק לשני חלקים עיקריים:
– ביקורים, התנסות מעשית בבתי ספר דמוקרטיים והצגת תוצרי ההתנסות בקמפוס (ראה: תחנה חמישית בספירלת החממה של שנה א).
– קהילה לומדת (ראה: תחנה שישית בספירלת החממה של שנה א).
לאור העובדה שקבוצת החממה יוצאת ל"עולם הדמוקרטי" במהלך חלק הארי של סמסטר ב', חשוב במיוחד להקדיש את סמסטר א' להיכרות אישית ולבנייה קבוצתית בעלות ערך.

 הצעדים העיקריים בבניית החברותא- שנה א'

היכרות ראשונית

המטרה: ליצור זיקה ראשונית, מקרבת ולא מאיימת בין חברי/ות הקבוצה והמנחה.
המנחה מציג/ה שאלה בסיסית, המאפשרת למשתתף/ת לבחור את מידת הפתיחות המתאימה לו/ה בשלב זה, כמענה עליה. שאלות לדוגמא:  הסיפור מאחורי השם שלי, כיצד אני מגיע/ה לכאן היום, משהו שעשיתי הקיץ דרכו אני מעוניין/ת להציג עצמי, איך אני עם התחלות חדשות, משהו שחשוב לי שתדעו עליי..

הגדרת הסטינג, החוזה הקבוצתי ותיאום ציפיות

המטרה: להגדיר את הגבולות, הקונקרטיים והסימבוליים, בתוכם פועלת הקבוצה.
בחלק זה מציג/ה המנחה מהן מטרות החברותא, מהם הנהלים האקדמיים המלווים אותה, מהן הסדירויות הכלולות בה והמהויות העומדות מאחוריהן.

תיאום ציפיות

המטרה: הגדרת ציפיות המנחה והסטודנטים/ות מהקבוצה, ביחס למטרותיה, תכניה, התהליך שהקבוצה מלווה והמבנה שלה.
בתוך גבולות הקבוצה המוגדרים- מתייצרים תוכן, משמעות, קשר, רגש. כל אחד/ת מאיתנו מגיע לקבוצה חדשה עם "מטעני עבר", אותם הוא נושא איתו מקבוצות אליהן השתייך, החל בקבוצה הראשונית ביותר (משפחת המקור בתוכה גדלנו) וכלה בקבוצות התייחסות שונות בהמשך חיינו (במסגרות חינוכיות פורמליות וא-פורמליות, קבוצות חברים, צבא, קבוצות למידה או משימה שונות וכו').
גם המנחה מביא את ציפיותיו/ה שלו לקבוצה, ולצד זאת קיימות כמובן ההגדרות הרשמיות לשמן נוצרה קבוצה זו- אקדמיות, תהליכיות ועוד. תיאום הציפיות נועד, אם כן, להציף את הפער בין כלל התפיסות של המנחה וחברי הקבוצה, הנבדלים בצורכיהם, תפיסותיהם וציפיותיהם, ולצמצמו ככל הניתן.

היערכות לקראת יציאה למסע גיבוש הזהות החינוכית- חברתית

המטרה: לקראת תחילתו של מסע זה, אנו מבקשים ליצור בקרב הסטודנטים/ות, הלך תודעה של "יציאה לדרך". דרך זו כוללת מסע העמקה והתבוננות פנימה במקורותיו ובזהותו החינוכיים והחברתיים של הסטודנט/ית.

 SML – המודל המלווה את המסע

המודל המלווה מסע זה הוא מודל ה-SML שפיתח פרופ' איאן קאניגהאם. שלב זה יכלול, לכן, גם הקדמה אודות מודל ה-SML, מקורו ושימושיו במכון לחינוך דמוקרטי. העבודה עם המודל תיעשה בדגש על שלוש השאלות הראשונות בו: מאין אני בא, מי אני היום ולאן ברצוני ללכת.
כיצד נעשה זאת?
נייצר טריגר מתודי שמטרתו לגרום לסטודנטים/ות להתבונן בעצמם ובכלים העומדים לרשותם/ן לקראת "יציאה למסע".
סביב הטריגר המתודי יתפתח דיון אודות הכלים, האישיים והקבוצתיים, המצויים ב"ארסנל" שלנו (חוזקות וכישורים, יכולות, מצפן ערכי, "הרשאה פנימית" להשתהות באזור של חיפוש ואי ודאות, ועוד) העשויים לסייע לנו במהלך המסע אליו אנו יוצאים/ות.

שאלה ראשונה במודל ה-SML-  "מאין אני בא/ה?"

המטרה: השאלה הראשונה היא שאלת העבר. היא מהווה הזדמנות לבחון את מקורות ההשפעה (אירועים, אנשים, מוסדות חינוכיים ואחרים..) על דמותו/ה החינוכית של הסטודנט/ית, מקורות שהביאו אותו/ה לבחור בלימודי הוראה בכלל, ובמסלול החממה ליזמות חברתית- חינוכית, בפרט. זוהי שאלה שמהותה נרטיבית (הסיפור האישי), ואחת הדרכים הבולטות להמחישה היא מתודת "ציר חיים" ("קו חיים").

שאלה שנייה במודל ה-SML- "מי אני היום?"

המטרה: השאלה השנייה היא שאלת ההווה. היא מבקשת להתבונן בנקודת חייו הנוכחית של הסטודנט/ית וליצור מיפוי של דמותו/ה, ושוב, בדגש ההיבט החינוכי-חברתי. מיפוי זה מבקש לזהות הן את נקודות החוזקה והן את נקודות החולשה אותן מעוניין הסטודנט/ית לפתח, ויוכל להוות טריגר להצבת יעדים אישיים ולימודיים בהמשך. זוהי שאלתה שמהותה: שיקוף ומיפוי.

שאלה שלישית במודל ה-SML- "לאן אני רוצה ללכת?"

המטרה: השאלה השלישית היא שאלת העתיד. שאלה זו מתקשרת לתוצר המסכם והאישי שעתיד הסטודנט/ית להגיש לחומם/ת כסיכום חובותיה האקדמיות של החברותא בסימסטר א'- ה"אני מאמין חינוכי" שלו/ה. מסמך זה מהווה את המענה האישי של הסטודנט/ית לשאלה השלישית, בהקשרה החינוכי-חברתי. זוהי שאלה שמהותה חזון ותמונת עתיד אישית מיטבית של הסטודנט/ית, בדגש על ההיבטים החינוכיים-חברתיים.

הצעה לפעילות לסיכום שלוש השאלות, בואכה כתיבת ה"אני מאמין חינוכי"-

הפעילות המסכמת נחלקת למעשה לשלוש פעילויות, הראשונה בתוך החממות/חברותות, והשתיים האחרות- שנתוניות.

יצירת דיוקן עצמי חינוכי- פעילות בתוך החממה/חברותא.

המטרה: לגבש את כלל התובנות שהעלה תהליך הרפלקציה, השיקוף והמשוב עד כה, סביב שלוש השאלות הראשונות לכדי דיוקן עצמי אישי של הסטודנט/ית.

סדנת סגנונות כתיבה

המטרה: לאפשר לסטודנטים/ות להתנסות בסגנונות כתיבה שונים, לקראת כתיבת ה"אני מאמין חינוכי". כל אחד/ת מצוות שנה א מנחה סדנה חד פעמית בת כשעה וחצי, המוקדשת להתנסות בסגנון כתיבה מסוים. לסטודנטים/ות ניתנת האפשרות לבחור בסדנה המועדפת עליהם.

פעילות דרכון חינוכי- יום פעילות מסכם לכלל השכבה.

המטרה: פעילות חגיגית ושכבתית המסכמת את מהלך הסמסטר כולו.

מהן המהויות והערכים הדמוקרטיים העומדים מאחורי מהלך החברותא?

מודעות עצמית וביטוי אישי

המהלכים שתוארו עד כה שיקפו, לכאורה, בעיקר את היבט המודעות העצמית במהלך ההתפתחות הספירלי של סטודנט/ית המסלול. למעשה, "ציר החיים" מאפשר לסטודנט/ית לחבר בין מודעות עצמית רפלקטיבית לבין "ביטוי אישי", כתוצר התבוננות זו, המוצג בפני החומם/ת והקבוצה.
בשאלה השנייה האפשרות לשים דגש על ביטוי אישי יכולה להתבטא ב"רצועת חוזקות" פנימית, המתקיימת באורח תדיר בכל שבוע, במסגרת רצועת החברותא. "רצועת החוזקות" יכולה, לשמש, לפתוח כל מפגש חברותא, כאשר בכל פעם אחד/ת מחברי הקבוצה מציג/ה במשך 10 דקות משהו הלקוח מתוך אזור תשוקה, חוזקה או צמיחה אישית שלו/ה. זוהי הזדמנות נוספת להעמקת ההיכרות ולמתן משוב, וכמובן להעצמת הסטודנט/ית.
"רצועת ההעמקה" המתקיימת במקביל, בהנחיית החוממים/ות (רצועה "סוגרת", בסופו של היום), מבטאת אף היא את מהות ההעמקה והלמידה מתוך בחירה וחוזקותיו של צוות המסלול עצמו. ברוח זו עשויים תכני רצועה זו להשתנות משנה לשנה, אך הרציונל של בחירה, למידה והעמקה מתוך חוזקות- נשאר זהה.

חשיבה ביקורתית

מאחר ורצועת החברותא אמורה לדמות שיעור חינוך בבית הספר, יש מקום לשלב גם התבוננות חינוכית-חברתית מחודשת על נקודות ציון משמעותיות בלוח השנה האוניברסלי, ושילובן בתכני החברותא עצמה. כך למשל אפשר לחבר בין מהלך החברותא לבין תאריכים כגון:  10/12- יום זכויות האדם ; 3/12 – יום המורה, חנוכה (ניתן לחלק את "מכתבי האור" שכותב החומם/ת על חברי הקבוצה בחנוכה..) ועוד..

אקטיביזם

מהשאלה השנייה שהסתיימה בתוצר של מיפוי עצמי באמצעות ה-SWOT, מתקדמת החברותא לשאלה השלישית- "לאן אני הולך/ רוצה ללכת?". העיסוק בשאלה העתיד מתמקד בעיקרו בעשייה החינוכית, ומאפשר, לצד זיהוי ההזדמנויות ממיפוי ה-SWOT , לשים דגש על הממד האקטיביסטי של "פעולה בעולם".
**בהקשר הזה, חשוב שצוות המסלול יפרוש בפני הסטודנטים/ות זירות פעולה אקטיביסטיות חינוכיות-חברתיות שניתן לפעול בהן, כבר מהשנה הראשונה. לדוגמא: הפנייה לקהילת המחנכים בלוד, פורום הסטודנטים של המסלול, אגודת הסטודנטים של סמינר הקיבוצים (אפשרות לקחת חלק בהגייתם והוצאתם לפועל של שבועות הנושא המיוחדים בסמינר הקיבוצים- שבוע פוליטי, שבוע "הנשמע קולך", שבוע הקהילה הגאה, יום הזיכרון לעולי הקהילה האתיופית) ועוד.