גיליון 01
דצמבר 2016
תרבות
דמוקרטית
מגזין המכון לחינוך דמוקרטי
למה ניהול דמוקרטי דווקא עכשיו (ובכלל?)
ניהול דמוקרטי מחולל תרבות ארגונית הנמצאת בתנועה מתמדת של דמוקרטיזציה ארגונית
מאת מיכל גלבוע אטר ויותם טרון – מנכ"לים שותפים
למה בכלל?
תרבות הניהול בארגון באשר הוא קשורה קשר הדוק ליצירת התרבות הארגונית הרווחת בהם. ניהול דמוקרטי מחולל תרבות ארגונית הנמצאת בתנועה מתמדת של דמוקרטיזציה ארגונית. ככל שהארגון דמוקרטי יותר הוא משיג שתי מטרות עיקריות:
מטרה מהותית – היווצרות תודעה דמוקרטית בקהילת הארגון ובחיי הארגון עצמו, וחלחול השפעה על מרחבי חיים נוספים בהם הם פועלים אנשי הארגון (הארגון כמרחב מחנך – ההוויה קובעת את התודעה).
מטרה פונקציונלית – יצירת ארגון אפקטיבי – חדשני יותר, יודע להסתגל למציאות מורכבת ואי ודאות גדולה ומנצל באופן מיטבי את הכוחות והעוצמות של עובדיו תוך יצירת מרחב התפתחות עבורם בתוך הארגון.
המכון לחינוך דמוקרטי
מאז הקמת המכון לחינוך דמוקרטי פועל המכון לקידום של תרבות ואורח חיים דמוקרטי. אחת מדרכי הפעולה המרכזיות היא ליווי תהליכי שינוי מערכתיים בארגונים תוך יצירת דמוקרטיזציה ארגונית בכלי הניהול ובמבנה ההתנהלות.
ברוב שנות קיומו פעל המכון בעיקר בזירה החינוכית – בתי ספר, מוסדות חינוך בלתי פורמאלי, חינוך ברשויות מקומיות ומכללות לחינוך. בשנים האחרונות אנו מרחיבים את זירות הפעולה בהם אנו שואפים לסייע בקידום תרבות ואורח חיים דמוקרטי גם לשדות נוספים.
הווייה זו יוצרת תודעה עמוקה והרגלי חשיבה דמוקרטיים בקרב עובדי הארגון אשר מועתקים באופן טבעי ו/ או יזום על ידי אנשי הארגון למרחבי חיים נוספים.
מטרה הראשונה: תודעה דמוקרטית עמוקה
חברה מורכבת בעיקרה מסך האנשים והקהילות הפועלים בה, סך התודעות המתקיימות בה, ההשפעה והאינטראקציות ביניהן. ככל שיותר ממרכיבי החברה מחזיקים וחולקים באופן מובהק תודעה מסוימת – החברה כולה מעמיקה מהות זו.
הנחת יסוד זו חלה גם במקרה של היווצרות ארגונים השואפים להיות דמוקרטיים; ארגונים המנוהלים באופן יותר דמוקרטי יוצרים הוויית חיים דמוקרטית לעובדיהם – הן בממד חשיבתי והן בממד ארגוני. הווייה זו יוצרת תודעה עמוקה והרגלי חשיבה דמוקרטיים בקרב עובדי הארגון אשר מועתקים באופן טבעי ו/ או יזום על ידי אנשי הארגון למרחבי חיים נוספים. באופן זה מחלחלת ומקודמת תפיסת עולם זו לחברה כולה. הנחה זו חלה כמובן גם על תלמידים, מורים וקהילה הנמצאים בבתי ספר המיישמים תרבות דמוקרטית, ברשויות מקומיות הנמצאת בתהליכי דמוקרטיזציה של מערכת החינוך וכן בארגונים חברתיים ועסקיים הפועלים בצורה זו.
אנו מאמינים שאופי ניהול הארגון והתנהלות הנהגתו יקבעו במידה רבה את אופן התנהלותו ותרבותו של הארגון מתוך שכך, ארגון השואף לדמוקרטיזציה ארגונית חייב לראות חשיבות רבה ביצירת ניהול דמוקרטי של הארגון.
בבואנו לבחון ניהול דמוקרטי אנחנו נבקש לבחון האם מתקיימים בו ארבעה עקרונות פעולה אותם ניסחנו:
מתוך ״צו השעה הדמוקרטי בחברה הישראלית״
ארגונים רבים – ופעמים רבות דווקא המצליחים ביניהם – מפרקים את המבנים הניהוליים שנוצרו בארגונים לפני כ 200 שנה ויוצרים תפיסות ניהול ומבנים ארגוניים חדשים.
המטרה הפונקציונלית:
תפיסת העולם המיוצגת בניסיון שלנו ליצור ניהול דמוקרטי ודמוקרטיזציה של ארגונים הנה תפיסת עולם אתית ומהותית החותרת למציאות אידאלית בה החברה כולה מתארגנת ופועלת כחברה דמוקרטית.
בפתחה של מחצית העשור השני של המאה העשרים, נדמה כי לסיבה זו מתווספת באופן מפתיע סיבה נוספת – סיבה פונקציונלית: העולם שלנו כיום הנו עולם של שינויים מתמידים, אי ודאות גדולה ומורכבות גבוהה. ארגונים בעולם כזה נדרשים לפתח מנגנונים חדשים של התמודדות, השונים מאלו המסורתיים ומותאמים לתנאי המאה ה 21. ניתן כיום לראות, כי ארגונים רבים – ופעמים רבות דווקא המצליחים ביניהם – מפרקים את המבנים הניהוליים שנוצרו בארגונים לפני כ 200 שנה ויוצרים תפיסות ניהול ומבנים ארגוניים חדשים. מבנים אלו מאופיינים בניהול פחות היררכי, בניהול המתייחס לקשרי הגומלין בין עובדים לבין עצמם, בין עובדים לארגון ובין עובדים לקהילה הסובבת אותם, בהיווצרות מנגנוני קבלת החלטות שלא מבוססים בהכרח על מיקום בעלי תפקיד בהיררכיה ארגונית, בהיווצרות חדשנות פתוחה על ידי שימוש בחכמת ההמונים ועוד.
כלומר, מבנים ארגוניים בעלי מאפיינים דמוקרטיים מהווים מבנים בעלי אפקטיביות גבוהה ביותר כמענה לאתגרים מולם ניצבים ארגונים בעלי המאה ה 21.
ארגון אמריקאי בשם WorldBlu החל ליצור הגדרה ותו תקן עבור ארגונים עסקיים. תחת תו התקן שלו פועלים היום עשרות ארגונים ביניהם ארגונים גדולים מאד דוגמת Zappos – החנות הגדולה בעולם לקניית נעלים באינטרנט (להרחבה על אופן הניהול בחברה במאמר בנושא הולוקרטיה לחץ כאן). להלן האופן בו מציגים WorlBlu מהו ניהול דמוקרטי ומהו לא:
המכון לחינוך דמוקרטי כארגון דמוקרטי – Practice What You Preach :
אופן ניהול המכון לחינוך דמוקרטי שואף להיות דמוקרטי יותר ויותר תוך יצירת דמוקרטיזציה בתוך תרבות הארגון עצמו. ההיבטים הפונקציונאליים והמהותיים שהוזכרו לעיל רלוונטיים כמובן גם עבורו ומוכיחים עצמם במדדים שונים – כולל צמיחה כלכלית מתמדת והרחבת היקפי ומרחבי השפעתו. בנוסף לכך מוצא המכון שתי מוטיבציות מובהקות נוספות ליישום גישת ניהול זו. גם את שתי המוטיבציות האלו ניתן לראות בהיבטים ערכיים ופונקציונאליים:
- יושרה – כארגון לשינוי חברתי אנחנו מאמינים שאנו מחויבים לנהוג בעצמנו על פי תפיסת העולם העומדת בבסיסו של הארגון – לפעול פנימה באופן שבו אנו מאמינים שארגונים וקהילות צריכים לפעול.
- מחקר ופיתוח – הכלים של ניהול דמוקרטי הנם כלים חדשים יחסית בעולם הארגוני. כחלק מהאתיקה המקצועית שלנו וכחלק מהיותנו ארגון מפתח ומכשיר, אנו מנצלים את הפלטפורמה הארגונית שלנו כדי לבחון מבנים, פרקטיקות, התנהלויות ומתודולוגיות ארגוניות דמוקרטיות. בצורה זו אנחנו משכללים אותם עבור עצמנו ועבור קהל הארגונים אתם אנו עובדים.
בין הדוגמאות לפרקטיקות ניתן למצוא תהליך מינוי מנכ"לים בו שותפים כלל עובדים המכון
בין הדוגמאות לפרקטיקות אותם פיתוח כארגון בשנים האחרונות ניתן למצוא – תהליך מינוי מנכ"לים בו שותפים כלל עובדים המכון, תהליך מינוי מנהלים בארגון בו שותפים עובדים, מנגנון לפיתוח יזמות עובדים בארגון, ועדות מייעצות לבעלי תפקידים, אסיפה ארגונית בה מתקבלות החלטות ברמת התנהלות ומדיניות ארגונית על ידי כלל העובדים, ביזור אחריות ואוטונומיה ניהולית מול סטדנדרטיזציה מקצועית, לו"ז הנהלה שקוף ומזמין לכלל העובדים בארגון, מדרגי שכר שקופים ובהירים ועוד…
המנגנונים אינם סגורים אלא מפותחים, מומשגים ומשתכללים כל הזמן.
והמסע לא עוצר לרגע
המכון לחינוך דמוקרטי, כארגון לשינוי חברתי, מחזיק תפיסה אידאלית של מציאות ראויה, מציאות בה אורח החיים הדמוקרטי יוצר חברה שיווינית, צודקת, מכבדת אדם באשר הוא אדם, משוחחת בין תרבויות ושונויות בצורה סינרגטית ופועלת לקידום הטוב המשותף.
אנו רואים בקידום תרבות דמוקרטית מסע, מסע של דמוקרטיזציה שבו נשאלת השאלה התמידית לאן אפשר עוד להגיע ולהתקדם, ולא מסע שמגיע אל המנוחה והנחלה, מסע שמכיר בצורך בהשתנות מתמדת ככוח מחייה ולא נשאר בסטגנציה מנוונת. מסע שבו השאלות הופכות למוטיבציה לפעולה ולא נשארות בעולם התאורטי.
בתוך המציאות הישראלית השסועה בה קיטוב וניכור בין קהילות שונות יוצר פירוק חברתי אנו נדרשים במסע הארגוני שלנו לשאלות חדשות:
- האם די ביצירת הרבה קהילות דמוקרטיות כדי לבנות חברה דמוקרטית או שיש צורך ביצירת מנגנון דמוקרטי מייצר תודעה לשם כך ?
- מה קורה במפגש בין ארגון/ קהילה דמוקרטי לעצמו לבין ארגון/ קהילה הפועל אף הוא בתרבות דמוקרטית – האם קהילה דמוקרטית הפוגשת קהילה אחרת תכיל בתוך המפגש את העקרונות הדמוקרטיים באופן טבעי?
- האם עצם אורח החיים הדמוקרטי בתוך ארגון וקהילה בהכרח יביא לאפשרות של חברה דמוקרטית בת קימא או שמא לאיים של 'דמוקרטיות' מבודדות שמתנגחות זו בזו על תפיסות עולם ומשאבים?
- האם יתכן קיומן של קהילות דמוקרטיות לעצמן אך מפגש משולל יסוד דמוקרטי בחיבור ביניהן? איך מונעים זאת?
- מה הפעולה הנדרשת כדי לחבר בין ארגונים וקהילות שונות ומה ב D.N.A הדמוקרטי של כל ארגון או חברה כשלעצמה צריך להשתנות?
- האם נדרש מנגנון על שאותו יש לפתח כדי ליצור חברה דמוקרטית של קהילות וארגונים?
אלו הן עבורנו שאלות מאתגרות ומניעות לחקר, לפיתוח ולפעולה.
מיכל גלבוע אטר ויותם טרון – מנכ"לים שותפים – המכון לחינוך דמוקרטי, נובמבר 2016.
המכון הדמוקרטי – חברה וחינוך (ע"ר)
יגאל אלון 76 תל אביב-יפו, 6706701
טלפון: 03-7412729 | פקס: 03-7412723
di@outofsite.co.il
ניהול אתר: The Shark Lady
עיצוב: סטודיו נעם תמרי | בנייה: ניר דבורקין
