שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מענה לילדים עם בעיות התנהגות במערכת החינוך הדמוקרטי

כל מה שיכתב כאן יופיע בתקציר בדפים המפנים לדף זה

כל מה שיכתב כאן יופיע בתקציר בדפים המפנים לדף זה

הנטייה של מערכת החינוך ״הרגילה״ היא לא לראות במסגרות הלימוד השונות, ביניהן הדמוקרטית, כאופציות לגיטימיות עבור תלמידים אלו והחוקרות טוענות שדווקא ניתן לראות איך תלמידים שבבתי הספר הרגילים היו מוגדרים כבעייתיים ובעלי בעיות משמעת, מצליחים ומגיעים להישגים לימודיים וחברתיים במסגרות האלטרנטיביות.
כלי רב עוצמה בעבודה עם נוער בסיכון הוא הדיאלוג. בהזכירנו את המושג דיאלוג, אנו מתכוונים ל"דיאלוג של צמיחה" ולא "דיאלוג של מראית" החותר לתפקוד סטנדרטי ללא התחשבות בצרכי הנוער ובמצוקותיו. עקרונות המנחים דיאלוג של צמיחה:
– שימוש בעולמו הפנימי של המחנך ובידע שלו – ראה ערך בניית מערכת השעות בבית הספר הדמוקרטי.
– שימוש בחשיבה רפלקטיבית. יצירת דיאלוג מקצועי מצמיח המלווה את הנער במטרה להיטיב את עבודתו – ראה ערך דמות החונך בבית הספר הדמוקרטי.
– השקעה ביחסי הגומלין בין המורה לבין התלמיד זאת על מנת לערוך חיפוש משותף אחר המענים החינוכיים, שיביאו אותם לחדול מוויתור עצמי וחתור להגשמה ומימוש עצמי
א. ס. ניל בספרו "בית ספר סאמרהיל/ ילדות אחרת" מתאר, בין השאר, את התמודדותו כאיש חינוך עם מה שהוא מכנה "ילדים בעייתיים". ניל מציג את הנתונים שמראים ששיטתו החינוכית תקפה גם כשמדובר בילדים בעייתיים ושבסאמרהיל הם "עלו על דרך הישר". לאורך שנותיה הגיעו לסאמרהיל ילדים ונוער שנפלטו ממסגרות שונות עקב בעיות משמעת. בנוסף לשהותם במקום נקבע לאותם נערים גם מפגש פסיכולוגי- טיפולי עם ניל. ניל מספר שכולם "רופאו" אך לא כולם הסכימו לטיפול, וכך הוא הגיע למסקנה "שלא הפסיכולוגיה ריפאה אותם, אלא החופש להיות הם עצמם". ניל, אשר תפיסותיו מהוות יסודות לחינוך הדמוקרטי עד ימינו, מתכוון בכך לחופש הקיים במערכת החינוך שמתקיימת בסאמרהיל לעומת החינוך המסורתי.
בנוסף לנתונים שהוא אסף בסאמרהיל ניל מציג גם את "ליטל קומונוולת'": מעין מחנה שיקום לנוער עברייני. שם הם זכו לאהבה ולהבנה אין סופיות.אותם ילדים לא חזרו לחיי העבריינות. ניל מציג מספר מקרים בהם שוחח עם ילדים בעייתיים ואיך גישתו באה לידי ביטוי. לאורך הפרק שוזר ניל את הבנתו שרק אהבה ומקום לבוא לידי ביטוי יגרמו לילדים בעייתיים לחזור לדרך הישר, ושמערכת החינוך האידאלית כפי שהוא רואה אותה, לחלוטין מתאימה גם לנוער בעייתי. ניל חוזר מספר פעמים על כך שהדרך הכי אפקטיבית להתמודדות עם בעיות משמעת ואף פתרונן מן היסוד, היא מתן חופש לגיבוש זהותם.
יעקב הכט ואיל רם, במאמרם "הדיאלוג בחינוך הדמוקרטי  – מהעצמה אישית לאקטיביזם חברתי", סוקרים את התפתחות הדיאלוג בחינוך הדמוקרטי. מה שהתחיל לפני כמאה שנים, בין השאר בסאמרהיל, התפתח לחינוך הדיאלוגי, שבמרכזו ניסיון לאפשר לאדם חופש "לנוע בעולם הידע, למצוא את ייחודיותו ואת דרכו." ערך מרכזי של הדיאלוג, בדומה לתפיסתו של ניל בנוגע ל"חזרה לדרך הישר של ילדים בעייתיים", הוא כבוד האדם והלגיטימיות של חיפוש הזהות העצמית.
הכט ורם מפרטים את סוגי המפגשים בהם יכול להתפתח דיאלוג, המפגשים השונים, המבטאים מעגלים המתחילים ב"אדם עם עצמו" ובסוף "אדם- קהילה חיצונית, חברה וסביבה", מאפשרים גיבוש זהות ומימוש עצמי בחופש והתבוננות תמידית, בהתאם לתפיסתו של ניל.
דוגמאות לדרכי התמודדות עם בעיות משמעת בחינוך הדמוקרטי:
קהילת בית הספר מתנהלת כקהילה דמוקרטית, ובמפגש בין אדם וקהילה, באים לידי ביטוי כלים ומוסדות להתמדדות עם בעיות משמעת. האסיפה המשותפת של הקהילה ובית הדין מבטאים את רצון הקהילה, הנורמות והערכים המנחים את הקהילה. המשתתפים הם הן הילדים והן הצוות, ולעיתים הורים, יגיבו, ולעיתים יטילו סנקציות שונות על חברי קהילה המפרים את הכללים שנקבעו.
השיטה של הומר ליין כפי המציג אותה ניל, מבוססת על חיפוש אחר המניע האמיתי לקיומה של התנהגות בעייתית מכל סוג. ליין טען שבבסיס של כל התנהגות בעייתית- עד כדי פשע- קיימת משאלה חיובית. אחת הפרקטיקות שלו הייתה לאפשר להתנהגות הבעייתית להתממש. בכך הוא מעלה אל פני השטח הרבה מן הרגשות והקשיים החבויים אצל הנער/ה. ההשפעה החיובית פועלת באופן טבעי כשהחופש להיות הם עצמם, תוך כדי שהנערים זוכים לאהבה, מתאפשר.
נודינגס מציעה את "תאוריית 'פדגוגיה של אכפתיות'. פדגוגיה זו באה להחליף את 'חינוך האופי' המושתת במערכת החינוך 'הרגילה' בעולם המערבי. 'פדגוגיה של אכפתיות' מנסה ליצור מערכות יחסים אכפתיות בין אנשים בבית הספר, ולא לעצב את כל התלמידים לאור דימוי כללי של 'הבוגר הרצוי'. אדם שאכפת לו מצמצם את עצמו לטובת צרכיו, רצונותיו ורגשותיו של האחר. הוא בא למפגש פתוח להקשיב, ולא כדי למדוד או להעריך את האחר במונחים של אידאל מנוסח מראש.

לקריאה נוספת

ביבליוגרפיה:
–          הכט, י', ורם א', (2008). הדיאלוג בחינוך הדמוקרטי – מהעצמה אישית לאקטיביזם חברתי.
–          ניל, א' (2003). בית ספר סאמרהיל ילדות אחרת. ירושלים: כתר הוצאה לאור.
– Noddings, N. "Caring in education." The encyclopedia of informal education, 2005  מתוך http://www.avneyrosha.org.il/resourcecenter/Pages/59.aspx

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן