מעבדה פדגוגית

רקע

ביולי 2017 הוציא גף הניסויים והיזמות של משרד החינוך מכרז להקמתן של חמש מעבדות פדגוגיות ברחבי הארץ שמטרתן לבחון נושאים פדגוגיים שונים.
קישור לאתר משרד החינוך >>
מטרת המעבדות הפדגוגיות של משרד החינוך היא לקיים תהליכי פיתוח פדגוגי המחברים בין אנשי שטח, אקדמיה ומשרד החינוך. תהליכי המעבדה הפדגוגית שמציע משרד החינוך הם ארוכי טווח (3-4 שנים) ובהם נמצא בכל מעבדה נושא אחד לבחינה פדגוגית.
מודל המעבדה הפדגוגית הדמוקרטית הנוכחי מבוסס על המודל של משרד החינוך, אך מתמקד במציאות בה מתקיים הארגון. המודל מציע תהליך קצר טווח (כמה חודשים עד שנה), המשלב דרגים שונים בארגון, שבו התוצר ישים באופן מיידי בשגרת הארגון. את התהליך ניתן לשחזר וליישם באופן 'ספירלי' – כלומר באופן העולה בדרגת המורכבות לאורך זמן.

רציונל

מעבדה פדגוגית דמוקרטית היא כלי לקידום שינוי רעיוני ופיתוח חדשנות פדגוגית בארגונים חינוכיים.
מעבדה פדגוגית דמוקרטית היא מסגרת מוגבלת בזמן, במקום, היקף משתתפים, היקף השינוי וההתנסות.
מתוך התנסויות במעבדה פדגוגית ניתן לפתח מודל פדגוגי מותאם למוסד החינוכי המתנסה.
מתוך התנסויות במעבדה הפדגוגית ניתן לחלץ מסקנות, אופני פעולה ופרקטיקה הנגזרות מהשינוי המבוקש בארבעת ממדי השינוי (ארגוני, רעיוני, יחסים ופדגוגי)
מעבדה פדגוגית דמוקרטית נשענת על יסודות דמוקרטיים: בחירה, השתתפות, דיאלוג, אחריות ועוד.

קהל היעד

• מוסדות חינוכיים המבקשים להתנסות בשינוי פדגוגי שאינם יודעים עדיין מהו טבעו וטיבו.
• מוסדות חינוכיים המצויים בשלב בו מספר אנשי הצוות החינוכי הרתומים לשינוי אינו מספיק ליצירת שינוי כולל במערכת.
• מוסדות חינוכיים המבקשים ליצור שינוי ייחודי ומותאם למסגרת שלהם.
• כל מוסד חינוכי המבקש ליצור מסגרת ברת קיימא של חדשנות מתמדת.

הנחות היסוד של המעבדה הפדגוגית

• על מנת ששינוי בארגון יתאפשר, על המשתתפים בתהליך ליצור מסגרת גמישה ומאפשרת המתירה למתנסים לשנות סדרים וסדירויות קיימות ולהציע דרכי פעולה חדשות.
• על מנת ששינוי יוטמע בארגון עליו להיות תוצר של חשיבה ועבודה משותפת של כל הדרגים הרלוונטיים לו בארגון.
• כדי שארגון יבין את מטרותיו ואופן פעולתו במסגרת השינוי העתידי ורחב ההיקף עליו להתנסות בו באופן מעשי ולהסיק מההתנסות מסקנות אותנטיות ומותאמות למציאות בה הוא מתקיים
• התנסות מתמדת וניתוח מושכל של מהלכה ותוצאותיה הם מרכיבים חיוניים בפיתוח חדשני של כלים, פדגוגיה ותפיסה רעיונית.
• כדי שלתוצאות המהלך המתרחש במעבדה הפדגוגית תהיה המשכיות בארגון, על התיעוד והניתוח לשמש בסיס להכשרה והדרכה מסודרים, דרכם מוטמע השינוי הנבחר בהיקפים מתרחבים בארגון.
• אופן פעולה דמוקרטי במעבדה הפדגוגית יאפשר לכל בעלי התפקידים לחוש שותפים ושייכים ויתמוך בהטמעת מסקנות המעבדה בארגון.

מודל עבודה- מעבדה פדגוגית דמוקרטית

המודל מנוסח כאן כסדרת שאלות שעל הצוות המוביל את המעבדה לחשוב עליהן כדי להתקדם משלב לשלב .

דגשים: מעבדה פדגוגית מאופיינת בשלושה היבטים:

• שיתוף פעולה ביצירת ההתנסויות וכיוונן בין דרג ניהולי לדרג מעשי (גננות, מורות…)
• תיעוד מתמיד של ההתנסויות הפדגוגיות
• תהליך מוסדר של ניתוח והסקת מסקנות המלווה את ההתנסויות.

שלבי העבודה בהקמת מעבדה פדגוגית – רצף ושאלות מנחות:

מרכזלא ממוסגר605×605 פיקסלים

הקדמה לתהליך – תשתית

(באחריות הדרג המוביל)

• מה ההזדמנות שמזמנת המעבדה הפדגוגית עבור המוסד החינוכי? באילו חלומות, צרכים, נקודות עוצמה וערכים של הארגון עשויה המעבדה הפדגוגית לעסוק?
• באילו תנאים ימשיך המוסד לקיים את המעבדה הפדגוגית? מה התוצאות הרצויות מן המעבדה? מה הנקודה הבאה בה בוחנים האם להמשיך בהתנסות?
• מי האחראים על קיומן הסדיר של התנסויות במעבדה הפדגוגית?
• מה התנאים הפיסיים של המעבדה הפדגוגית? מתי והיכן מתקיימת ההתנסות? מתי והיכן מתקיים תהליך ניתוח והסקת המסקנות?
• ממוזער137×137 פיקסליםמי האחראים לתיעוד הסדיר של ההתנסויות במעבדה?
• מי יוביל את תהליך ניתוח המסקנות?

1-שותפים להתנסות

(בצוות המוביל)

• מי השותפים המתנסים במעבדה?
• ממוזער132×132 פיקסליםמי מחברי הצוות המוביל מלווים את ההתנסויות?

2-מה מדליק אותנו?

(מיקוד בצוות המוביל… אם צריך)

• מיקוד – מה תחומי ההתנסות החשובים במיוחד בעיני הצוות המוביל?

ממוזער133×133 פיקסלים

3-מה המרכיבים במעבדה?

(בפורום השתתפותי רחב במסגרת המתנסה)

• במה הניסויים יעסקו? מה המסגרת הכללית? כלומר- אילו מרכיבים בפדגוגיה* ברצונם לנסות לנסות לשנות? ממוזער245×245 פיקסליםמרכיבי פדגוגיה שיכולים להוות כר נרחב להתנסויות הם: סדירויות המרחב, השגרה וההתנהגות (דרכי התמודדות עם קונפליקטים, יח"צ, יחסי עובדים והנהלה וכו'). במוסד החינוכי,סדירויות התנהגות כוללות את שיטות לימוד והתכנים (פרויקטים, מרכזוני למידה, עבודה בקבוצות, פינות חקר וכו'). ממוזער247×247 פיקסליםלהלן דוגמא לסדירויות וערכים שהוחלט בתהליך השתתפותי של צוות מוביל וגננות לשים במוקד ההתנסויות השונות במעבדה הפדגוגית בוראייטי תשע

4-מתחילים בניסויים! מה הניסוי?

(צוות משותף של נציגי הצוות המוביל ואנשי החינוך המתנסים בשטח בהתנסות מסוימת)ממוזער137×137 פיקסלים

• מתי יתקיים הניסוי? באיזה טווח זמן?
• היכן יתקיימו ההתנסויות השונות במהלך הניסוי?
• מי המשתתפים בהתנסות הנוכחית? החל בילדים וכלה בדרג הניהולי
• כמה פעמים יתקיימו התנסויות במשך טווח הזמן הזה?
• מתי יתקיימו מפגשי למידה עם הצוות המוביל*? אחת לכמה התנסויות?
• מה התבנית שאליה נשפוך את הידע בסיום הניסוי- מה מסגרת ההדרכה* שתתקיים כשהידע יועבר הלאה?
• ולבסוף- מה המחוון לניסוי? למה היו רוצים אנשי החינוך לנסות לתת מענה במסגרת ההתנסות במרכיב הפדגוגי? לדוגמא:

1. על איזה צורך ננסה לתת מענה?
2. אילו נקודות עוצמה ננסה להביא לידי ביטוי במהלך ההתנסות?
3. איזה ערך ננסה להביא לידי ביטוי?
4. מה ננסה לעשות בעקבות מקור השראה חיצוני?
5. באיזה חלום נתנסה?

זו דוגמא למחוון לניסוי שנוסח בתהליך המעבדה הפדגוגית בגני וראייטי תשע"ח על ידי מנהלת הגנים ושתי גננות בהתנסות פדגוגית בשילוב ילדי חינוך מיוחד ורגיל
המרכיב הפדגוגי שהתנסו בו הוא סדירות מפגשי חקר שבועי

***מפגש למידה לדוגמא לצוות המוביל והגננות בגני וראייטי תשעח במסמך הבא
***מסגרות הדרכה לדוגמא: למידת עמיתות וליווי הדדי, עבודה בקבוצה קטנה עם אשת צוות אחראית פדגוגיה, מליאות וסדנאות בפני פורום רחב, קורס ארוך או קצר בסיכום כמה התנסויות…
ממוזער118×118 פיקסלים

5-מה קורה בעקבות כל התנסות?

(באחריות הצוות המשותף)

• מה הליך הדיון שלאחר כל התנסות?

השאלון הבא הוא דוגמא לכלי רפלקטיבי פשוט המשמש במהלך הניסויים. השאלון הוא למעשה המחוון שניסחו הגננות המתנסות והם ממלאות את השאלון אחרי כל התנסות (גם כאשר אין מפגש למידה עם הצוות המוביל)

6-מה תהליך הסקת המסקנות בסיום ניסוי?

(באחריות הצוות המוביל)

• האם יש מתודה שבה המידע הופך לידע?
• האם הידע עובר ביקורת מומחה ידע רלוונטי או ביקורת ספרותית?
• האם שותפי הניסוי אכן מוכנים להציג מסקנות?
• באילו תחומים עוד לא הופקו די מסקנות? מה אנחנו לא יודעים? מה לא פיצחנו?
• אילו כיווני חקירה הם החשובים ביותר להמשך?
• האם הניסוי היה מוצלח ומתאים לבחינת המטרות שהציבו השותפים בתחילתו?

7-מה המסקנות בסיום הניסוי לגבי המרכיב הפדגוגי שהתנסינו בו?

(באחריות הצוות המוביל)
ממוזער87×87 פיקסלים

• האם בידינו ידע משמעותי ותואם את המטרות שסימנו במחוון בתחילת הניסוי?
• האם גילינו שהידע רלוונטי גם בתחומים אחרים מאלו שבחרנו לעסוק בהם בניסוי?
• מי אחראי על איסוף וריכוז הידע החדש? (דוגמא לשאלון לגננות המתנסות בוראייטי תשעח בתהליך איסוף תובנות הגננות)
• מי מפיץ את הידע החדש?
• מה הן דרכי ההפצה של הידע?
• כיצד מציגים את הידע?

כדי לבחון האם תוצר ההדרכה הוא תוצר איכותי, כדאי להציץ במחוון לתוצרי מו"פ איכותיים – תקן החדשנות

8-מה מסגרת ההדרכה?

• מי המנחה בעת ההדרכה?
• מה תפקידם של השותפים מהדרגים השונים בעת ההדרכה?
• כיצד מזמנת ההדרכה הזדמנות לשותפים נוספים להצטרף?
• מה תפקיד הקהל בהדרכה?

9-מה ההזדמנות שיש בידע ובתוצר ההדרכתי לקראת ההמשך?

• עבור שותפים עתידיים ושותפים נוכחיים במעבדה הפדגוגית? (החל בילדים וכלה באנשי ההנהלה)
• עבור הארגון?
• עבור הסביבה  והקהילה של הארגון?
• עבור הפדגוגיה?

מקורות

Schein E.H. (1990) Organizational Culture: What it is and How to Change it. In: Evans P., Doz Y
Laurent A. (eds) Human Resource Management in International Firms. Palgrave Macmillan, London-
קישור >>
Simon sinek (2011) Start with Why: How Great Leaders Inspire Everyone to Take Action Paperback – December 27, 2011
קישור להרצאה >>
המעבדה הפדגוגית של משרד החינוך – אתר המעבדה קישור >>
תוצר מו"פ טוב – תקן החדשנות, המכון לחינוך דמוקרטי – קישור הויקיפדיה של המכון לחינוך דמוקרטי
ארבעת ממדי השינוי הארגוני – קישור הויקיפדיה של המכון לחינוך דמוקרטי
אתר המעבדה  של משרד החינוך- גף הניסויים קישור >>
****דרושים תימוכין אקדמיים להנחות היסוד של מודל המעבדה