מנהיגות אותנטית

רעננה עיר הניסוי הראשונה בישראל – מחוללים השפעה על ידי פיתוח מנהיגות אותנטית

נכתב על ידי: פרופ' גדי ביאליק, נורית דנינו מנהלת אגף החינוך רעננה.

לפני העמקה, הנה מבט מאוייר מהיר

התשתית המחקרית של הניסוי העירוני (1) – מודעות עצמית כעוגן בתוך מציאות משתנה וסוערת

המונהג המורכב ביותר שאותו תנהיג אי פעם – הוא אתה עצמך…״
ביל ג׳ורג׳, הצפון האמיתי
נתחיל את הצגת דרך המו"פ הרעננית, בהצגת שני ממצאי מחקר מעניינים בנושא השפעה ואותנטיות, המהווים תשתית לעשייה הניסויית שלנו בחמש השנים האחרונות:
המחקר הראשון – בשנת 2008 לאחר המשבר הכלכלי הגדול, בחנו חוקרים מעולמות הכלכלה ומינהל העסקים, מה אפיין את החברות שצלחו בלי פגע, את המשבר הכלכלי הגדול של אותה תקופה? בין המשתנים היחידים שהצליחו להסביר את המשותף לאותן חברות, היה סוג של מנהיגות שמכונה "מנהיגות אותנטית". מדובר בתיאוריה צעירה למדי של מנהיגות (אך בעלת שורשים היסטוריים), שגורסת שהדבר המשמעותי ביותר בפעולה המנהיגותית אינו הדבר שאנחנו עושים (מה שמאפיין תיאוריות שונות של מנהיגות משימתית), אלא "מי אני כאדם, ברמות העמוקות ביותר"? מכיוון שהעולם בו אנו חיים הוא דינאמי ולעיתים אף כאוטי, ההנחה בבסיס גישה מנהיגותית זו, היא שהסגולה המנהיגותית החשובה ביותר היא מודעות עצמית וחיבור פנימי, אשר מהווים עוגן, בתוך מציאות משתנה וסוערת. הממצא הוא פשוט למדי – החברות ששרדו את המשבר הכלכלי, לא עשו את המשימה שכולם עושים (השגת מקסימום רווח על ידי השקעה בבועת הנדל"ן שקרסה…), במקום זאת, הן סיפרו בעשייתן את זהותן העמוקה ביותר, ובכך הן שרדו את המשבר, ואף ניווטו את עצמן בסערה, לעבר תוצאות ארגוניות מיטביות.

המחקר השני – הציווי הסוקרטי ״דע את עצמך״ הוא התשתית ליצירת למידה משמעותית

כל הספרים כולם, בין בקודש ובין בחול, וכל הידיעות הבאות לאדם מחוצה לו, אינם כי אם עוזרים לעורר את רוחו הפנימי, להוציא לאור על ידם את הגנוז במעמקיו"
(שמונה קבצים, קובץ א' תרט)
המחקר השני – הוא מחקר מאמצע שנות ה-90 שבדק פדגוגיות פעילות ומתקדמות (פרוגרסיביות) שנולדו מתוך ביקורת על עולם הלמידה המסורתית והפרונטאלית. במחקר ביקשו החוקרים להבין האם הלמידה האקטיבית, אכן יוצרת בהכרח אפקט משמעותי ללומד, המתבטא בין השאר, גם ביצירת איכות אינטלקטואלית ואקדמית גבוהה. נאמר בקצרה כי המחקר הראה כי למידה פרוגרסיבית לא מובילה בהכרח לאיכות אינטלקטואלית ולהישג אקדמי גבוה… כמסקנת המחקר מציעים החוקרים גישה לימודית אותה הם מכנים פדגוגיה אותנטית, שמצליחה בכל זאת לשלב בין למידה אקטיבית ופרוגרסיבית, לבין איכות אינטלקטואלית והישג אקדמי גבוה! מדובר בפדגוגיה שבמרכזה מצויה התפתחות זהות הלומד והלומדת, תוך כדי תהליך הלמידה. מדובר בפדגוגיה המזכירה לנו כי הציווי הסוקרטי בן אלפי השנים "דע את עצמך", היה והינו התשתית ליצירת למידה משמעותית ולהשגת הישגים אינטלקטואליים איכותיים.

 width=

השאלה של רעננה והניסוי העירוני

"אין אתה מתענג על שבע או שבעים ושבע פליאותיה של עיר, כי אם על התשובה שעיר זו משיבה לשאלה שלך… או על השאלה שהיא שואלת אותך ומכריחה אותך לענות עליה"
(איטאלו קאלווינו, 1972: 46)
לאור ממצאי מחקר אלו ואחרים, ולאחר שנים ארוכות של תהליכי שינוי ופיתוח חינוכיים, יצא מינהל החינוך של העיר רעננה, בשיתוף אגף מו"פ ניסויים ויזמות, מפקחי המחוז של משרד החינוך ובליווי אקדמי של ד"ר גדי ביאליק מאוניברסיטת תל אביב ויועצות מהמכון הדמוקרטי, לדרך מחקרית יישומית (מו"פ) פורצת דרך. במסגרת הניסוי העירוני מבקשת מערכת החינוך ברעננה, לראשונה בעולם, לפתח ולחקור את התפתחותם, של מודלים חינוכיים המבוססים על מנהיגותם האותנטית של אנשי ונשות החינוך בעיר. במילים אחרות, העיר רעננה שואלת כיצד תשפיע מנהיגות אותנטית של המנהיגות החינוכית בעיר, על חווית האותנטיות של כלל באי בית הספר גדולים כקטנים?

ואיך נראה ניסוי עירוני שמבקש ליצור השפעה באמצעות פיתוח מנהיגות אותנטית?

אנחנו עוסקים בלמידה עצמית בתהליך אישי או קבוצתי מונחה ומכיל: כל אנשי ונשות החינוך בעיר מברריבמפגשים סדירים עם מנחות אישיות או קבוצתיות, מה מניע אותי? מה חשוב לי? מה המובנים מאליהם שלי? למה אני עושה את מה שאני עושה? מבינים את הבחירות שלהם, את היחסים החברתיים והחינוכיים שהם מקיימים, מה העמיסו על עצמי בדרך, מזקקים  תובנות ומחשבות ביחס לעצמם, ועוד.
העיסוק בלמידה העצמית מאפשר לפעול מתוך מודעות הולכת וגדלה – "לבחור את דרכי האישית והמקצועית ואת הייחודיות החינוכית שלי". מודעות עצמית שכזאת מחוללת מודעות גדולה יותר גם ביחס לאדם האחר ומזמנת יחסים חברתיים, שיח ודיאלוג חדש, אמפטי ואחראי  יותר. בנוסף, המודעות העצמית המעמיקה מאפשרת לי לממש עצמי בדרכים נוספות, חדשות ובמקרים רבים פורצות דרך עבורי. עשייה מודעת שכזו מצמצמת את הפער בין החוויה והמניעים הפנימיים שלי לבין הפעולות שאני עושה. דוגמאות לייחודיות חינוכית עמוקה מסוג זה שהגדירו לעצמם מנהלים ומנהלות בעיר: אכפתיות, דיאלוג, הכלה, רב תרבותיות, בחירה, מפגש, ועוד.
בד בבד, תחושת המשמעות ו"המרחב הפנימי" המודע, מחוללים דיאלוג עצמי על האחריות שלי באפשור תחושה שכזו לסובבים אותי בבית הספר. הדיאלוג בנושא האחריות האישית יוצר מעין תנועה הולכת ומתרחבת של אפשור, ושל הרחבת מעגלים של למידה עצמית ומימוש עצמי (מעין תנועת "להעביר את זה הלאה") ומזמנת תהליך בית ספרי מקביל. בתהליך זה, אשר מתבטא בראש ובראשונה בלמידה עצמית של המורים והמורות את עצמם, נוצר"מרחב בית ספרי" חדש בו נוצרים ומועצמים יחסים חינוכיים, פדגוגיות ייחודיות, וסדירויות פורצות דרך (בתוך ומחוץ לבית הספר) המאפשרות את הייחודיות וחווית האותנטיות עד רמת אחרון באי בית הספר,ובאופן הנשזר במשימות הקיימות של בית הספר כגוף ממלכתי וציבורי.

 width=

ואכן, באותם בתי ספר שהגידור לעצמם ייחודיות חינוכית עמוקה, היא תורגמה לעקרונות עבודה שאותם ניתן למצוא בפדגוגיות חדשות שהתפתחו, בסדירויות שונות, בשותפויות שנוצרו וכמובן בתהליך מקביל שעובר חדר המורים. כך אנו מוצאים התפתחותה של "פדגוגיה של אכפתיות" המשמש מחוון למורים ומורות בתכנון שיעורים מקצועיים, שינוי במבנה חדרי הכיתות במסגרת פיתוח דיאלוג, פיתוח מודל ייחודי של למידה ממנטורים בקהילה, ופיתוח מודלים ייחודיים להשתלמויות מורים "דע את עצמך".

התהליך העירוני גם הוא תהליך מקביל

פיתוח מרחבי חינוך עירוניים וסידוריות עירוניות המקדמים  למידה עצמית ומשותפת

מתרחשת ברעננה תנועה מקבילה מלמעלה ומלמטה, במעין מלקחיים או צדפה. השותפים להובלת העיר, מבקשים בתהליך קבוצתי סדיר ומונחה, ללמוד ברמה העירונית את אותן השאלות, מי אנחנו קהילת רעננה/ביה"ס/המנהלים/ מה חשוב לנו? מהם המובנים מאליהם שלנו? מה יוצר לנו משמעות וערך משותפים? מה הייחודיות שלנו? מה אנחנו רוצים לעצמינו? ומה אנחנו צריכים כדי שזה יתקיים? הלמידה והתשובות המשותפות שנוצרו ונבחרו ושממשיכות להיווצר עם ההתקדמות בתהליך, מהוות בסיס לעיצוב משותף של "מרחב חינוך עירוני". מרחב עירוני שכזה מאפשר קידום מיטבי של תהליכים אישיים, וחינוכיים שונים זה מזה, ייחודיים, ופורצי דרך. מרחב עירוני מאפשר, מתבטא גם ביצירת יחסים של ניהול עירוני ומשילות אותנטית, ובפיתוח מרחבים עירוניים וסדירויות עירוניות ומשותפות עם משרד החינוך, המקדמים למידה עצמית ומשותפת.

 width=

עיצוב כוכב הצפון העירוני

תהליך ספיראלי ובלתי פוסק של למידה עצמית. כל עשייה חדשה ופורצת דרך, כמו גם כל עשייה קיימת, היא בסיס ללמידה ולהעמקה נוספת

במסגרת התהליך העירוני המקביל, עוצב "כוכב צפון" של ערכים המנחים את הפעילות והמדיניות החינוכית בעיר: מימוש עצמי, דיאלוג ואחריות לאחר במרחב המשותף. נבנו סדירויות לקיומם של פורומים משותפים של מינהל החינוך והפיקוח העירוני, נבנו השתלמויות ומפגשי מנהלות ומנהלים המתקיימים ברוח הניסוי, ופותחו במות עירוניות המאפשרות לבתי ספר ולמורים להציג את הייחודיות החינוכית שלהם ואת האופן בו היא באה לידי ביטוי.

 width=
אמון הוא תנאי בסיס ללמידה עצמית של המנהלת והמנהל את עצמם, של המחנכות והמחנכים בבית הספר את עצמם, ושל הילדים והילדות את עצמם במפגש החינוכי. יצירת האמון העמוק בין רמות הניהול העירוני והממלכתי השונות לבין מנהלי העיר (ובתהליך מקביל בתוך בתי הספר בין המנהלת למחנכים) מבוסס על קיום מעגלי שיח, למידה ושותפות, המבוססים על האומץ של כלל המשתתפים להביא את עצמם כשלמים, על כבוד ואחריות הדדיים, ועל דיאלוג המאפשר לכל משתתף לנוע ולהשתנות בו.
תהליך ניסויי שכזה דרך לפיתוח מנהיגות אותנטית הוא תהליך למידה עצמית ספיראלי ובלתי פוסק בו כל עשייה חדשה ופורצת דרך (כמו גם כל עשייה קיימת) היא בסיס ללמידה והעמקה נוספת – בעבורי ובעבור כל הלוקחים בה חלק.

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן