מי מעריך? גיוון נקודות מבט
השאלה מרכזית היא מיהם הגורמים שיכולים למשב את התלמיד באופן שיקדם אותו לאורך התהליך.
בתהליכי הערכה מסורתיים המורה הוא הגורם היחיד כמעט שממשב את הילד. כאשר רוצים ליצור תהליך התואם את תפיסת ההערכה כתרבות דיאלוגית מעצבת, חשוב לכלול בו מגוון מעריכים: התלמיד עצמו, חבריו לכיתה, מומחים ומבוגרים נוספים בעלי ידע או עניין בתהליך הלמידה.
יש לתכנן מתי תתבצע הערכת המורה ומתי תתבצע הערכת עמיתים, וכן מתי תינתן לתלמיד בחירה בין המעריכים ומתי לא תינתן לו בחירה כזו. משום שהמורה, יותר מהמעריכים האחרים, מכיר לעומק את תהליך הלמידה של התלמיד ואת שלבי ההתקדמות שלו, להערכה שלו משקל מרכזי. חשוב להדגיש שבכל אחד משלבי הלמידה מעורבים בתהליכי ההערכה גם התלמיד עצמו וחבריו לכיתה, ומומלץ לשלב באופן גלוי את הערכת התלמידים את עצמם גם בשקלול הסופי של התהליך.
כמו כן, רצוי לשלב בתהליכי ההערכה גם מומחים (לכך נדרש תכנון מראש), בעיקר בשלב ההתבוננות בתוצר הסופי. להערכת המומחים בתחומי הדעת או המיומנויות יש תוקף שווה ערך לתוקפה בעולם "האמיתי".
