מאת ד"ר יעל שטימברג וד"ר רון דביר
מטרתו המרכזית של המיפוי, היא לאפשר למובילי שינוי עירוני ארגוני לגבש תמונת עתיד ולבצע קבלת החלטות, על סמך נתונים עדכניים, העולים ממגוון מקורות מידע. המיפוי מתואר על פני רצף של חמישה שלבים, המתפתחים עקרונית בסדר כרונולוגי, אך המאופיינים גם בגמישות מסוימת. מיפוי מוצלח הוא זה, שבאמצעותו ובעזרתו ניתן ליצור תמונת עתיד יישובית /ארגונית, למקד חלום וחזון, ולבנות אסטרטגיה מתאימה למימושו.
תהליך המיפוי ממעוף הציפור
המיפוי חייב להיות מוגבל בזמן, אך הליך מהיר מדי עלול להרכיב יסודות רעועים לתהליך. משך הזמן מותנה הן בכמות האנשים שממפים את המקום (משאבי העיר מחד וכוח אדם מתאים ופנוי מאידך), והן באופי המקום (עיר גדולה או אזור המורכב מקהילות קטנות). בכל מקרה, המיפוי אינו רק איסוף יבש של עובדות, אלא מהווה בפועל מנוע לתהליך. על כן, הזמן המומלץ לביצועו נע בין 3-7 חודשים.
מיפוי איכותי יאסוף את המגמות והנתונים הרלוונטיים, היכולים לשרת שיח תהליכי ולבנות מצע, שיוביל לבניית הסכמה רחבה על תמונת עתיד, בניית תכנית אסטרטגית ראשונית, ובחירת פיילוט מעשי ליישום.
מיפוי איכותי יאסוף את המגמות והנתונים הרלוונטיים, היכולים לשרת שיח תהליכי ולבנות מצע, שיוביל לבניית הסכמה רחבה על תמונת עתיד, בניית תכנית אסטרטגית ראשונית, ובחירת פיילוט מעשי ליישום.
תהליך המיפוי מורכב מחמישה שלבים מרכזיים. ניתן לראותם, עקרונית, כמתבצעים כרונולוגית, אף כי לעתים קרובות זהו תהליך ספירלי, ויש הלוך ושוב בין השלבים הללו. גם לאחר שלכאורה הסתיים שלב כלשהו, יש מקום לחזרה ולבחינה של שלבים קודמים. דוגמה לכך: גם לאחר שנבחר המדגם (שלב ב’), והחל איסוף הנתונים (שלב ג’), ממשיך, במקביל, להתקיים תהליך למידה אודות העיר (שהחל בשלב א’). יתכן שלמידה שוטפת זו, שנעשית תוך כדי שלב ג’ – איסוף הנתונים – תשפיע על החלטות לגבי שינוי המדגם (מה שכבר נעשה בשלב א’). הממפה נדרש לגמישות מחשבתית רבה וליצירתיות, באשר לניצול המשאבים באופן יעיל.
