מיינדפולנס בבית ספר תל חי

תרגול רחב של מיינדפולנס הניע מהפכה חינוכית גדולה בבית ספר תל חי. האם הוא יוכל לשנות את פני החברה כולה לטובה?   

בשנים האחרונות יותר ויותר בתי ספר בארץ ובעולם מכניסים תרגול של מדיטציית קשיבות – מיינדפולנס לתוך תכנית הלימודים. מה זה מיינדפולנס ואיך זה נראה בבית ספר ״תל חי״ בתל אביב? 

ראיון עם עינת ברגר מנהלת בית ספר.

ראיינה – יפעת אידלמן

בית הספר "תל חי" נמצא בשכונת "כפר שלם" בדרום תל אביב, שכונה המורכבת מאוכלוסיה הטרוגנית: חוזרים בתשובה, עולים מחבר העמים ותושבים ותיקים.
עד לפני עשור היה בית הספר מוסד רווי אלימות עם הישגים נמוכים. בעשור האחרון השיג במבחני המיצ"ב ציון גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, נבחר לאחד משלושת בתיה"ס הטובים בארץ, והאלימות בין כתליו כמעט נעלמה. השינוי קרה בעקבות הכנסה של תרגול מדיטציות מיינדפולנס אל תכנית הלימודים.

מדיטציית קשיבות (מיינדפולנס) – תרגול מדיטטיבי שמקורו במסורות בודהיסטיות, ומטרתו לאמן את התודעה להיות נוכחת כאן ועכשיו ברגע הזה.
…
יתרונות התרגול;  פיתוח הקשב, המודעות הרגשית, העצמת השליטה העצמית, הביטחון העצמי והוויסות הרגשי.

מיינדפולנס –  מה זה בעצם?
בשנים האחרונות יותר ויותר בתי ספר בארץ ובעולם מכניסים תרגול של מדיטציית קשיבות – מיינדפולנס לתוך תכנית הלימודים. מדובר בתרגול מדיטטיבי שמקורו במסורות בודהיסטיות, ומטרתו  לאמן את התודעה להיות נוכחת כאן ועכשיו ברגע הזה. מחקרים עדכניים בתחום חקר המוח, הפסיכולוגיה והחינוך, עוסקים ביתרונות התרגול; פיתוח הקשב, המודעות הרגשית, העצמת השליטה העצמית, הביטחון העצמי והוויסות הרגשי. המחקרים מראים שמעבר ליכולות אלו, אנשים שמתרגלים מדיטציית קשיבות מפתחים קשב, חמלה ואמפתיה גם כלפי אנשים אחרים.

האם תרגול רחב של מיינדפולנס יכול לשנות את פני החברה לטובה? עינת ברגר, מנהלת בית הספר תל חי בדרום תל אביב, חושבת שכן.

איך את הגעת למיינפולנס ולתרגול של מדיטציות שונות?
הגעתי אל התרגול מתוך המצוקה הפנימית שלי. כשרק התחלתי לנהל את בית הספר פגשתי בעיקר מה אין במקום את מה שיש. הייתה הרבה אלימות, וחוסר מסוגלות ויכולת של הצוות להכיר את החוזקות של הילדים ולעזור להם לבוא לידי ביטוי, פגשנו בעיקר את האלימות והפחדים.

זאת הייתה חוויה מאוד קשה ונכנסתי לדיכאון עמוק. בדיעבד -זו הייתה המתנה של החיים שלי, עזבתי את בית הספר ולא האמנתי שאחזור למערכת החינוך.
בשנה הזאת, טיפלתי בעצמי ויצאתי מהמשבר. למדתי טיפול משפחתי וזוגי באדלר ופילוסופיה רוחנית. היום אני מבינה שהייתי במקום בשל והייתי צריכה למצוא עולם אחר ושונה שיעזור לי להוציא את הפוטנציאל שלי. מצאתי אותו בתרגול של טכניקות שונות של גוף-נפש.
בסיום השנה, החלטתי לחזור למערכת החינוך ול"תל חי", לאותו מקום שהיה הטריגר לצמיחה שלי. האמנתי  שדווקא עם אותו הצוות צריך ליצור משהו אחר, חדש. היה חשוב לי לתת להם כלים להתבוננות, שיאפשרו להם להפגש עם האוצרות שיש להם, שלא באים לידי ביטוי בתוך המערכת, ולכן הם גם לא יכלו לעבוד עם החוזקות והיכולות של הילדים.

אני מאמינה כי מורה שמחובר לכישורים וליכולות שלו, לשקט, לאסרטיביות ולביטחון העצמי, יאמין בעצמו ויוכל להאמין בתלמידים, ולראות את היופי והייחודיות שלהם.

מכאן העבודה הייתה על העצמה של הצוות על פני למעלה מעשור. אני מאמינה כי מורה שמחובר לכישורים וליכולות שלו, לשקט, לאסרטיביות ולביטחון העצמי, יאמין בעצמו ויוכל להאמין בתלמידים, ולראות את היופי והייחודיות שלהם.

התרגול של מיינדפולנס מאפשר לילדים להקשיב דרך הגוף, לראות חלקים יותר עמוקים, פנימיים, להגיע למקור, לעוצמות ולכוחות שטמונים בהם, במקום להיות רק בחוויה של חוסר יכולת או מסוגלות. המטרה השלנו היא לייצר מרחב בטוח, מקום שבו הילד יכול לנשום ולפתוח את הערוצים, את הצ'אקרות, להתבונן פנימה ולהכיר את עצמו מעבר לפחדים ולקושי.

איך חיברת את הצוות למיינפולנס?
עם החזרה שלי לניהול הייתה התעניינות גדולה של הצוות. חזרתי אחרת, עם אנרגיות חדשות, זה גם ניכר במראה הפיזי שלי – השינוי שעברתי היה מורגש ועורר הרבה סקרנות.
התחלתי עם סדנאות אצלי בבית והזמנתי את הצוות להצטרף. לאט לאט המעגלים התרחבו, ונוצר שיח ובעקבותיו גם שפה חדשה. בהתחלה חלק היו יותר פעילים, אחרים רק צפו מהצד. היה שם הכל, אנשים שהתחברו, אחרים נבהלו התרחקו וחזרו, קראנו הרבה יחד ויצאנו לתהליך של למידה משותפת. מורים עשו תהליכים מופלאים של חיבור לעצמם והתפתחות גדולה תוך תחושת שייכות ומוגנות גדולה בביה"ס.

התהליך הזה פיתח יכולת  קבלה אצל אנשים, בלי שיפוט וביקורת. אפשר לצלול למעמקים בלי להיבהל, לעצור, לנשום ולבחור איך אנחנו מנהלים את המורכבות

אלו שינויים התהליך הביא איתו?
התהליך הזה פיתח יכולת  קבלה אצל אנשים, בלי שיפוט וביקורת. אני חושבת שזה אחד הדברים המשמעותיים ביותר בתהליך. הידיעה שאפשר לדבר על הכל וזה בסדר, אפשר לצלול למעמקים בלי להיבהל, לעצור, לנשום ולבחור איך אנחנו מנהלים את המורכבות. ההכרות הזאת מאפשרת בחירה, לראות את המכלול ולבחור איך להתנהל, איך לנהל את הפחדים, ללמוד לראות מה כן יש ולא רק את החסר.
השנה הצטרפו לצוות 13 מורים, דור חדש של צעירים מדהימים שנבחרו בקפידה, ובחרו בבית הספר. זאת חוויה מדהימה ומרגשת, מבחינתי זה מפגש עם האינסוף. אני מרגישה שאני מגשימה חלום בתוך המערכת –  לפתח אנשי חינוך, כאלו שמונעים מאהבה ורואים את הילד כאדם שלם, את החוזקות ואת הפחדים, החששות והחסמים שיש להם. את היכולת לעצור לנשום ולא להיבהל ממה שעולה, ולהגיב ולפעול מתוך מודעות.

תלמידי בית הספר משתתפים בתכנית שנקראת "שפת הקשב". הטכניקה מתבססת על עקרונות מדיטציית הקשיבות (mindfulness)

איך מיינפולנס בא לידי ביטוי ביה״ס?
תלמידי בית הספר משתתפים בתכנית שנקראת "שפת הקשב". הטכניקה מתבססת על עקרונות מדיטציית הקשיבות (mindfulness )תוך שימוש בטכניקות שעובדו מתוך מסורות מזרח אסייתיות, בעיקר בודהיסטיות, כדי לפתח את יכולות הפניית הקשב, המודעות הרגשית, וכפועל יוצא מכך, להעצים את השליטה העצמית, הביטחון העצמי והוויסות הרגשי. התוכנית היא אחת הראשונות מסוגן בעולם המערבי שמוטמעת במערכת החינוך הציבורי.

זה מתחיל בבוקר עם הכניסה של התלמידים לבית הספר, יש ברקע מוסיקה שקטה ומרגיעה. אין צלצולים, הילדים אחראים על צלצול בפעמון כמו של פעם. הרעיון הוא לייצר שקט, כמה שפחות רעש מבחוץ. אנחנו רוצים לקבל את הילדים לבית הספר מתוך חוויה של שקט נעים, מאפשר.
כל בוקר נפתח בכיתות בדימיון מודרך שמחבר את הילדים למקום בטוח.  בדימיון אין גבולות, יש משהו מאוד שיוויוני, כל אחד יכול להתחבר לערוץ שמתאים לו באותו רגע, באותו בוקר.
לכל ילד יש יומן מסע, שבו יש אפשרות לכתוב כתיבה רגשית, לצייר את הרגשות, לנשום. אנחנו עובדים עם מה שנכון ברגע הזה. זה מאפשר לכל היום להיות יותר רגוע, כשניתן מקום לביטוי רגשי.  אחרי ההפסקה, חוזרים עם המון אנרגיה ויש צורך להוריד את התדר ולאזן, השיעור שאחרי ההפסקה נפתח במדיטציה קצרה, יש רגע חשוב של עצירה והתבוננות.

פעם בשבוע כל הילדים נכנסים לחדר מדיטציה עם המחנכת ומדריכה מוסמכת, שם הם  מקבלים כלים של קשב, התבוננות, הרבה מאוד מגע, של הילד עם עצמו, עם חבר. אנחנו מפתחים דרך זה את התחושה למה אני צריך? מה החבר שלי צריך? איזה סוג של מגע? התהליך הזה מפתח רגישות ומודעות לאחר דרך המודעות לעצמנו. במשך כל השבוע המחנכת מתרגלת בכיתה את הכלים.

איזו הכשרה עוברים המורים בנושא?
אנחנו דואגים להשתלמות ותמיכה רצופה בצוות כדי לסייע בידו להפעיל את עקרונות התכנית בכיתות.
המורים חווים בעצמם סדנאות תרגול של כלים שונים, את חלקן אני מעבירה וחלק מעבירות מנחות חיצוניות. הסדנאות מאפשרות למורים לראות את עצמם -לראות את הילדים השנה קלטנו קבוצה חדשה של 13 אנשי צוות, הם עוברים סדנה שמחברת אותם לאני הפנימי ומאפשרת להם לראות את האוצרות שיש בתוכם ולהכיר באמת מי הם. התהליך הזה מאפשר לכזאת קבוצה גדולה להיות שייכים ולהרגיש מוגנים בתוך מקום חדש. בנוסף יש להם גם תמיכה של ותיקים שמובילים כל קבוצה. לא פשוט להכניס כזאת קבוצה גדולה, מדהים ומרגש התהליך שהם עברו בארבעה החודשים האחרונים מתחילת השנה.

אוכלוסיית בית הספר מאוד הטרוגנית, אחד הדברים שהכי חשובים לי, ושאותם חשוב לי להעביר הלאה, היא היכולת לקבל את האחר כמו שהוא. לא לשפוט ולא לבקר

אוכלוסיית בית הספר מאוד הטרוגנית, אחד הדברים שהכי חשובים לי, ושאותם חשוב לי להעביר הלאה, היא היכולת לקבל את האחר כמו שהוא. לא לשפוט ולא לבקר. אנחנו עובדים על זה הרבה, גם בין הילדים וגם בין המורים לילדים לראות כל הזמן את הטוב מעבר ללקויות, לקשיים ולפחדים. את החוזקות שאנו מזהים אנחנו מחברים ללמידה במקצועות הליבה, ומכאן גם יוצא שההישגים בתל חי, הם בין הגבוהים בארץ.

מה הלאה?
המטרה שלי היא שהילדים יצאו עם אסטרטגיות רגשיות ולימודיות, לתת כלים מגוונים ואפקטיבים להתמודדות בחיים. החלום שלי עכשיו הוא לקחת את ההצלחה הגדולה של תל חי ולהעביר הלאה, למנהלים וחדרי מורים שיוכלו להשפיע על הקהילה שלהם, וכך נצמח לחברה טובה יותר, סבלנית, מכילה שרואה את הטוב שבאדם. זה הצעד הבא.

בשנת 2015 צולם סרט על בית הספר בשם- פואמה פדגוגית בתל חי- לצפיה בסרט לחצו כאן

למבט נוסף על מיינדפולנס -מצורף סרטון טד שבו אנה מריה, מורה ומייסדת ארגון בשם ״be mindfulness" מציגה בפני בני נוער את השאלה -למה לא מלמדים מיינדפולס?

המכון לחינוך דמוקרטי ישראל

דרך נמיר 149, תל אביב 62507 | טלפון: 03-7412729  | פקס: 03-7412723
www.outofsite.us/democratic | ide@outofsite.co.il

עיצוב: סטודיו נעם תמרי | בנייה: ניר דבורקין