נכון, אפשר תמיד לקחת "סולם" ולהגיע לאותו הערך, לדבר עליו, "לגעת" בו, אבל פגישה תקופתית או מיקרית עם הערך או הערכים לא תעזור להפוך אותו לחלק אמיתי מתרבות הגן, לבסס אותו כשפה ולהעניק לו משמעות בתוך קהילות הגן השונות.
בכדי לעשות זאת יש צורך בהבנייה של התהליך, ביצירת שפה משותפת- שפה זו תתבסס על דיאלוג, זיהוי האני מאמין של הגננת, הבנה של עקרונות הפעולה, עבודה משותפת, תצפיות חוזרות ונישנות בגן ותהליך ליווי של הגננת וצוות הגן.
אחת, שתיים, שלוש, שלבי העבודה
בתהליך העבודה על הורדת ערכים על הקרקע אנחנו עובדים בצורה מעגלית, תוך עצירות, תצפיות ודיוקים.
- השלב הראשון הוא זיהוי ערך מוביל
- השלב השני הוא בניית מצפן
- שלב שלישי – יצירת סדירויות
- שלב רביעי – שיתוף ילדים בניהול הגן
התנועה בין 3 נקודות אלה היא תמידית ודו כיוונית.
שלב 1 – ציירי לי ענן
השלב הראשון הוא ראשית כל הרחבה של השיח ברמת הדיאלוג, בירור תפיסות, חוזקות, מקומות של נחת ואי נחת במרחבי הגן, תצפית אישית ומשותפת למטרת הכרות , למידה, איסוף דוגמאות ודיוק של השפה אותה אנחנו יוצרים.
לאחר שנבנית השפה המשותפת נוכל לנסות לבחור ערך שיוביל אותנו לאורך השנה.
בואו נאסוף תמונות מיום אידיאלי בגן, נחלק את התמונות לקבוצות (שכונות) נזקק את הערך (השם) לכל שכונה ואז ניבחר את השכונה בה נרצה להתמקד והערך המוביל שהיא מייצגת בעינינו.
ערך זה יכול להיות מאוד ברור לגננת כבר בתחילת התהליך, יכול לעלות בזמן התצפית בגן או דרך כלי דוגמת תרגיל "היום הורוד":
אפשרות אחת היא שהערך מוביל נוכח בגן וברצננו לקדמו למצב המיטבי.
אפשרות שנייה היא שהערך חסר בגן לדעת הגננת ויש רצון מצדה להביאו לידי ביטוי.
חשוב לזכור שכל ערך מחובר לערכים נוספים שחשובים לגננת וקורים בגן אבל בכדי ליצור העמקה ובסיס לערכת התהליך לאורך הדרך נכון להתמקד בערך אחד.
תצפיות וחשיבותן: התצפית היא כלי משמעותי לאורך כל התהליך. היא מאפשרת חידוד, הבנה ובירור, דרכה נאסוף עדויות מהשטח, נלמד, נחבר את הצוות והגננת ונדע להעריך את התקדמותנו.
את התצפיות ניתן לעשות לבד (הגננת והמנחה) אבל חשוב בשלב הראשוני ובנקודות בדרך לעשות אותה גם יחד עם אנשי צוות נוספים על מנת לתרגל, לפתח דיון וכמובן לקבל מספר נקודות מבט על סיטואציות שונות בגן.
שלב 2 – ממה מורכב הענן שלי?
בניית מצפן ודוגמאות מהשטח
בשלב השני, כדי להפוך את הערך הנבחר לישים בגן חשוב לבנות מחוון או בשפתנו מצפן. באמצעות המצפן נוכל להעריך האם אנחנו בכיוון הנכון ולבחור האם נרצה לשנות או להעמיק במה שאנו מתנסים..
מצפן הוא טבלה שהגננת ממלאת בה מה העדויות האמתיות (בהתנהגות, בסדר היום ובמרחב הגן) שהיתה רוצה לראות ביום בו מתגשם הערך שבחרה לקדם על פי 4 קריטריונים- עקרונות פעולה:
הערך שבחרה הגננת
–
עקרונות הפעולה שבחרה העיר/ארגון
פרשנות הגננת
–
עקרון פעולה 1
האופן שבו הגננת חושבת שעיקרון הפעולה הראשון יבוא לידי ביטוי בגן ביום בו הערך מתגשם
–
עקרון פעולה 2
האופן שבו הגננת חושבת שעיקרון הפעולה השני יבוא לידי ביטוי בגן ביום בו הערך מתגשם
–
עקרון פעולה 3
האופן שבו הגננת חושבת שעיקרון הפעולה השלישי יבוא לידי ביטוי בגן ביום בו הערך מתגשם
}
מדרגה ראשונה- הקדמה: בחירת עקרונות הפעולה ברמה המערכתית
* רלוונטי בעיקר למנחים של מובילי התהליך הארגוני/עירוני
עקרונות הפעולה הם התשתית לשפה המשותפת בארגון. באמצעותן מגדיר הארגון מהם האופנים עליהם יש לבסס את הפעולה בארגון ומה הם הדברים שחשוב ליישם ברמה היומיומית.
- כדי לקרוא עוד על תפיסה זו אפשר להעמיק בכתביו של שיין (Schein E.H. (1990 בלינק הבא >>
- על דבריו של סיימון סינק בנושא Simon sinek ,2011 בקישור הבא >>
- בלינק הזה ולקרוא את המצגת מתוך השתלמות 'ייחודיות' בירושלים תשע"ח
במסגרת עבודת המכון עד תשע"ח נוצרו 3 סוגים של מצפנים המקדמים מטרות ארגוניות שונות:
מצפן צוות תיבת נח (תשע"ד-תשע"ח) שנועד לקדם אקלים דמוקרטי בגני הילדים.
המצפן מתבסס על 3 עקרונות פעולה: הריגשי, הקוגנטיבי והחברתי. מתוך הנחה שגננת הבוחנת את ערכיה לאור עקרונות אלו בחיי הגן, מאפשרת בכך אקלים דמוקרטי.
מצפן מטה הגיל הרך חולון (תשע"ח) שנועד לקדם למידה במרחב העירוני.
המצפן מתבסס על 4 עקרונות פעולה: שייכות, יוזמה, נגיעה (רלוונטיות) ותשומת לב. זאת, מתוך הנחה ששיח משותף בנושאים אלו בתוך ובין הגנים יוביל ויתמוך בלמידה במרחב העירוני.
- פרוטוקול תהליך מחלום לערך מוביל>>
- דוגמא לחלימה שנערכה עם מטה הגיל הרך קישור למסמך >>
- דוגמא לזיקוק עקרונות מתוך החלימה קישור למסמך >>
- דוגמא למצפן כזה בשימושה של גננת בעיר קישור למסמך >>
מצפן ייחודיות בירושלים (תשע"ח) שנועד לקדם ייחודיות בגני הילדים.
המצפן מתבסס על 3 עקרונות פעולה: שייכות, שונות וביטוי אישי. מתוך הנחה שגננת הבוחנת את הסדירויות המתקיימות בגן לאור עקרונות אלו מאפשרת לגן, לצוות ולילדים בו במה לייחודיותם.
בניית המצפן הסופי נעשית עם הגננת והיא כוללת את התיאור המיטבי של הגן בעיניה. זאת בכדי להפוך את המצפן לכלי שימושי לה, כלי המדבר אותה .
מדרגה שניה- חיבור בין שפת הגננת ושפת המצפן
תפקיד המנחה בשלב זה הוא בעיקר לשאול ולסייע לגננת לצוות לברר מה בדיוק ההגדרה לערך המוביל את הגן.
הגננת והצוות מתארים בנקודה זו שוב את הערך – כפי שהוא מתקיים בגן בצורה אידאלית. כדאי להתחיל מחיפוש אחר דוגמאות הקיימות בגן כבר היום. דוגמאות אלו יסייעו לגננת לזהות את הפוטנציאלים הגלומים בגן להגשמת הערך ויחדדו את השקפתה לגבי מהות הערך.
בהמשך מצרפים לעדויות המוחשיות שאנו צופים בהם לקיומו של הערך, גם את העדויות שאנו מדמיינים (אפשר לחזור לדף החלימה – 'היום הורוד') ומבקשים שיתגשמו בגן.
את המשפטים האלו מסווגים בתוך טבלת המצפן לפי עקרונות הפעולה.
ייתכן שהסיווג יחשוף שהגננת לא התייחסה לחלק מעקרונות הפעולה. זה המקום לברר שוב מה פירוש העיקרון בעיניה ומה יחסה אליו.
תרגול של הצפייה תוך שימוש במצפן ותיעוד התצפית בשלב זה חשובה ביותר! כדאי להקדיש לה זמן יחד עם הגננת במספר מפגשים.
לאורך התהליך חשוב לתת מקום ולשתף את הצוות הרחב של הגן (סייעת מובילה, סייעת שנייה, גננת משלימה)
לדוגמא: כאשר המצפן מוכן, זו נקודה טובה לשיתוף ואף לתצפית משותפת עם שאר הצוות.
שלב 3 – ללטף ענן התנסות בסדירויות
השלב השלישי, לאחר שנבחר ערך מוביל ונבנה לו מצפן, הגיעה העת להוריד את הערך אל הקרקע באמצעות תכנון של סדירות חדשה (או סדירות ישנה מחדש) על פי המצפן לערך.
סדירות הינה פעולה החוזרת על עצמה ומטרתה לקדם ערך או צורך מסוים.
ישנן גננות המעדיפות לתכנן את הסדירות באופן אינטואיטיבי ואחרי כן להעמיד את התכנון לבחינת המצפן- האם התכנית מאפשרת מספיק ביטוי מתוך הדברים שנכתבו במצפן?
אחרות מעדיפות את התכנון מראש באמצעות המצפן
class"wikitable"colspan"3" הערך שבחרה הגננת
–
עקרונות הפעולה שבחרה העיר/ארגון
פרשנות הגננת
יישום בסדירות
–
עקרון פעולה 1
האופן שבו הגננת חושבת שעיקרון הפעולה הראשון יבוא לידי ביטוי בגן ביום בו הערך מתגשם
האופן שבו הגננת חושבת שעיקרון הפעולה הראשון יבוא לידי ביטוי בסדירות הספציפית
–
עקרון פעולה 2
האופן שבו הגננת חושבת שעיקרון הפעולה השני יבוא לידי ביטוי בגן ביום בו הערך מתגשם
כנ"ל
–
עקרון פעולה 3
האופן שבו הגננת חושבת שעיקרון הפעולה השלישי יבוא לידי ביטוי בגן ביום בו הערך מתגשם
כנ"ל
}
בתיקייה זו דוגמאות לסדירויות שנוצרו בתהליך הורדת ערכים אל הקרקע.
שלב 4 – מוריד העננים/ קשת בענן
כלי לשיתוף ילדים' – דוגמא: פיביאל
אז בחרנו ערך מוביל, יצרנו לו מצפן ואף התנסנו ביצירת סדירות שמטרתה לקדם את הערך הנבחר ולהנכיח אותו בגן, אבל האם זה מספיק?
בכדי ליצור את החיבור והישום על פני ה"קרקע" של הערך המוביל יש צורך לרתום את כל השותפים, הגדולים והקטנים כאחד לתהליך, לאפשר להם לחוות ולבנות אותו יחד. או במילים אחרות- לחוות דמוקרטיה על אתגריה ומנעמיה.
במסגרת צוות תיבת נח הכלי אשר שימש להבניית שיתוף הילדים בתהליך ארוך ומשמעותי הוא הלמ"פ (למידה מבוססת פרויקטים) הלמ"פ הוכיח עצמו ככלי המאפשר יוזמה, ורעיונות מצד הילדים תוך חיזוק עבודת הצוות, ההקשבה והדיאלוג.
מבחינת הילדים זו הזדמנות גדולה להיות מעורבים, בתיכנון, בחקר, ליזום וליצור את החלומות שלהם. ולגננת, למידה מבוססת פרויקטים מזמנת הקשבה לילדים, לראות ולשמוע מה מעניין אותם, לבסס פרוייקט על תחומי העניין שלהם, להכיר במחשבות ורגשות שלהם ולמצוא את נקודת החיבור שלה תוך תנועה בין מבניות לגמישות בתוך התהליך
ישנם תהליכים נוספים המבנים עבור הגננת את האפשרות לשתף את הילדים בהשפעה על המרחב. סיכום קצר ל-2 מתודות שיתוף נוספות במצגת הבאה:
יש לשים לב שבגישת מרחבי העצמאות (מודל רמת גן תשע"א- תשע"ח) שיתוף הילדים ממוקד למעשה ביצירת הסדירויות המרחביות והשגרתיות של הגן. דרך נפלאה לערב ילדים בהשפעה על המרחב באופן בר קיימא!
