מה בין בקשה לדרישה
עד כמה אני יודעת לבקש משהו שאני רוצה?
מערכת יחסים שיש בה תרבות הדדית של בקשת בקשות והתנהלות של היענות לצרכים של
אחרים יש מוטיבציה יותר גבוהה לבקש בקשות..
אני רוצה להיות בהוויה של לבקש בקשות ולהכיל את הסירוב.
צריך לקחת בחשבון את התגובה של האחר. הנחת המוצא היא שאני יכולה לשמוע 'לא' מהצד
השני, ואז אני יכולה להיכנס לתהליך של דיאלוג.
שיתוף בצרכים שלי ואז בקשת הבקשה – סיכוי יותר גבוה להסכמה.
הרבה יותר קשה לנו לבקש בקשות עבור עצמינו. כשאנחנו מדברים על בקשה – אנחנו בעיקר
מתעסקים בלבקש בקשות מאחרים אבל זה מאוד חשוב לדעת לבקש בקשות גם מעצמי. שאנחנו
מצליחים לזקק לעצמינו מה אנחנו מבקשים מעצמינו זה מאוד עוזר לנו לסדר את המחשבות,
בהירות, חידוד.
לחשוב על מקומות שבהם לא נוח לנו לבקש בקשה ומה עוצר אותנו?
אנחנו מראש לא מבקשים כי.
- אנחנו לא רוצים לחוות חוויה של דחיה. וגם אם אני אבקש ויגידו לי לא אז מה אני אעשה אח"כ?
- אני אחשף בהזדקקות ובחולשה שלי. ברגע שידעו את החולשה ינצלו את זה…
- לא להעמיס על הצד השני…
אנחנו עושים חיבור בין היענות לבקשה לאהבה כלפינו. אוהבים אותנו, מבינים אותנו ובהתאם צריכים להיענות לציפיות שלנו.
להצליח לעשות ניתוק – להבין שהאחר נמצא בסיטואציית חיים אחרת, הוא שונה ממני, יש לו צרכים
אחרים וצריך לאפשר לאחר מרחב להחליט האם להיענות לבקשה שלי.
השיח שאנחנו שומעים הוא שיח של תלונות – להפוך את השיח מתלונות
לבקשות.
כדי לבקש בקשה צריך לדעת מה אני צריך ומה אני רוצה – הבקשה תיצור מרחב פתוח לתת
מענה לצורך ומענה מגוון.
יש דברים שהם לא בגדר בקשה אלא דרישה: חשמל, בטיחות, גבולות.
דרישות הם ביטוי של יחסי כוח ולפעמים מחיקה של האחר….
מערכת יחסים תהיה הרבה יותר בריאה אם נעלה את הבקשות שלנו ונוריד את הדרישות
שלנו.
אנחנו לא רוצים שההיענות לבקשה תהיה ממקום של פחד / אשמה / בושה – פא"ב
במקום זאת, נרצה שהבקשה תיענה ממקום של – בחירה / אחריות / רצון – בא"ר
איך מבקשים?
סמכות דיאלוגית – איך אפשר להיות סמכותית ולהישאר דיאלוגית.
מה שאני מוסיפה לבקשה זה את הצורך. כאשר אין מערכת יחסים, והאחר לא מבין את ההיגיון
שעומד מאחורי הבקשה או את הצורך, הסמכות הופכת להיות משהו שאנחנו לא מכוונים אליו.
יש היגיון שעומד מאחורי הבקשה. העלאת הצורך שלי שומרת על מערכת היחסים!!
הזיקוק של הצורך היא קריטית! האימון הוא הזיהוי של הצרכים – לא מה אני רוצה אלא מה אני
צריכה! הפעולה היא לא הצורך אלא היא אסטרטגיה אחת אפשרית לענות על הצורך.
המטרה ליצור מגוון אפשרויות – אנחנו רוצים שרוב הזמן אנחנו נבקש בקשות ונתחשב בצורך
של האחר. דוגמא: בקשה מהילד להוריד את הזבל – צורך של הדדיות והשתתפות בצרכים של
הבית. אפשר לעזור בעוד דרכים…
ארבעת המרכיבים בבקשת בקשות
מרכיב 1: לבקש פעולה קונקרטית, ספציפית מעשית, שניתן לעשייה
יש צורך לבהירות ופשטות של הבקשה.
לדוגמא – אני רוצה שתבין אותי – זאת לא בקשה…
איך אני אדע שהבן אדם השני הבין אותי?
מרכיב 2: לנסח את הבקשה בשפה חיובית ולא שלילית.
לדוגמא: אל תיכנס לחדר עם נעליים מלאות בבוץ? או במקום את מוכנה להוריד את הנעליים לפני
שאת נכנסת?
מרכיב 3: לנסח את הבקשה בזמן הווה ולא בשפה של עתיד.
הבקשה צריכה להיות מחוברת לעכשיו – האם אתה מוכן בפעם הבאה לצאת רבע שעה יותר מוקדם
מהבית כדי שתוכל להגיע בזמן? לעומת האם אתה מוכן שנחשוב עכשיו ביחד על אפשרויות לאיך
תוכל להגיע בזמן?
מרכיב 4: אחרי שביקשתי את הבקשה לבדוק איך האחר מרגיש – אתה מוכן להגיד לי איך זה
בשבילך לשמוע את מה שביקשתי?