מאת: אפרת בן צבי
עם תחילת החשיבה התיאורטית על שינויים הגדיר לוין שלושה שלבים מרכזיים בתהליך שינוי:
- הפשרה – UNFREEZING – ערעור והרהור
- שינוי – CHANGE
- הקפאה מחדש – REFREEZING – מיסוד
דרך מעט שונה להסתכל על תהליך של שינוי היא על בסיס ספירלת הלמידה לפי יעקב הכט, שאמר שלמידה היא תנועה מהידוע לספק, ללא ידוע, לגילוי, לידוע וחוזר חלילה. יש זהות בין אופי תהליכי למידה לבין תהליכי שינוי כי בדרך כלל למידה יוצרת שינוי ולכן, לטענתי, אלו מושגים בלתי נפרדים.
לפי ספירלת הלמידה אלו השלבים בתהליך שינוי:
- יציאה מהידוע ומאזור הנוחות על ידי למידה "פותחת ראש" או מתוך התבוננות ותובנה המערערות על הקיים ומובילות למצב של ספק.
- יציאה לחיפוש אחר פתרונות חדשים וגילויים. היציאה לחיפוש היא מתוך הכרה באי הידיעה שבזמן זה אין פתרונות אלא את הנכונות להגיע לפתרונות. שלעיתים יש לשהות בעמימות ובאי הידיעה ולא מיד לחפש פתרון. המידיות מחזירה בדרך כלל למצב הידיעה, ל"עוד מאותו דבר".
- גילוי. מציאת פתרון שמפתיע את המוצא אותו. תובנה חדשה שמאפשרת להסתכל על המצב אותו רוצים לשנות מזווית אחרת.
- חזרה לידיעה. התמונה התבהרה. מותווית דרך חדשה. עתה העת להתנסות בפתרונות. בהמשך, ההתנסות בפתרונות תכונה "פיילוט", הפעלה ניסיונית של הרעיונות שעלו, לשם צבירת ניסיון ותיקון טעויות, ומשם להפעלה בהיקף הולך וגדל.
- הערכת ההתנסות: המוצלח יתחיל לעבור תהליכי הטמעה ומיסוד, יורחב מעגל ההתנסות ויישאר באזור הידוע. כישלונות יעלו שאלות וידרשו מעגל נוסף של למידה.
- וחוזר חלילה.
בדומה ללוין תחילתו של שינוי היא בערעור על הקיים, אך בניגוד אליו היציאה לחיפוש מרמזת על תהליך. יש להקדיש זמן למהלך: כמו למשל השתתפות בקבוצת חדשנות שמטרתה מציאת פתרונות יצירתיים. הקבוצה לא מפסיקה את עבודתה עם מציאת הפתרונות הראשונים אלא מתקיימת כדרך חיים וכהרגל. גם ההמשך מדמה זרימה והמשכיות. מתרחש שינוי אך הוא נבחן מחדש ומשתנה מהתנסות להתנסות.
