שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מהו מרכז למידה?

מהו מרכז למידה?

מרכז למידה הוא סוג של סביבת למידה המסייעת לטיפוח לומד עצמאי, ומתוכננת כך שתהווה את זירת ההתרחשות הלימודית של התלמידים, במובן הרחב. סביבה זו תחומה בדרך כלל באיזור מסוים, שם מרוכזים חומרי ההוראה-למידה והמשימות לצורך הפעלת הלומד.

מאפייניו העיקריים של מרכז למידה עפ"י נוף (1997) הינם:

  • מיקוד המשימות והפעילויות הלימודיות סביב מטרות ויסודות מארגנים. התלמיד מודע למטרות ומשתמש בהן לצורך תכנון הלמידה.
  • שימוש באמצעי למידה מגוונים ועשירים, הן בתצורה והן במשאבים. מרכז למידה יכול להכיל דפי פעילויות, משחקים, ספרים, אביזרי שמע, פעילות על קיר, כרזות, מצגות וחומרים אחרים.
  • מובנות משתנה של הפעילויות. פעילויות מתוכננות ובנוית מצד אחד ופעילויות פתוחות ויצירתיות מן הצד השני. כך ניתן לפתח סגנונות למידה שונים תוך מתן ביטוי לייחודיות. מטרת הפעילויות היא לעורר בלומד יצר-חקר, עניין ומוטיבציה, תוך מתן ביטוי להעדפותיו האשיות ואחריותו (זילברשטיין ועמיתיו 1994).
  • המרכז מכיל פעילויות שונות המכוונות לסגנונות למידה שונים, כגון למידה אישית, למידה בזוגות, בקבוצות או שילוב וכן ברמות קושי שונות.
  • המורה מהווה מנחה ומסייע. הוא מגביר את המודעות לתהליכים, להפקת משמעויות ולפתרון בעיות.
  • מרכז הלמידה מצויד באמצעי בקרה ומשוב בכל שלב של תהליך הלמידה.

היתרונות של שימוש במרכזי למידה:

מרכז למידה מאפשר העברת מסרים גם בכלים חזותיים ושמיעתיים וכן הפעלת דרכי הוראה חלופיות. הוא מאפשר למידה מזדמנת והעשרה בנושאים שלא נלמדים בשיעור, וכן את המשך הטיפול בתכנים הנלמדים בכיתה אל מעבר לזמן השיעור.

בסביבת למידה מסוימת יכולים להיות מספר מרכזי למידה. המרכז מזמן תהליך למידה ואינו תפאורה או קישוט: הצורה שבה החומרים מעוצבים יש בה כדי לעורר סקרנות ולאפשר שאילת שאלות אודות חומרים והיצגים מסוגי מדיה שונים. החומרים והפעילויות חשופים ללומד ומציבים לו אתגרים.

במרכז למידה מתקיימים יחסי גומלין בין המרכז ובין הלומד. לעיתים היחסים הם פאסיביים, כאשר המתבונן קורא וחושב, ולעיתים היחסים הם אקטיביים. האקטיביות של התלמיד יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהשתתפות התלמידים בתכנון מרכז הלמידה (Zimmerman, 1989 ), זאת על אף הסרבול וקשיי הביצוע (לוין, 1998).

עיצוב מרכז למידה

כאשר מתכננים מרכז למידה, יש לתת את הדעת על שאלת מקומו של מרכז הלמידה במהלך השיעור: מרכז למידה יכול לשמש להפעלה בתחילת נושא, יכול להשתלב במהלכו ויכול לסכם אותו.

שאלות נוספות יהיו היכן ימוקם מרכז הלמידה, והאם יהיה נייד (דוגמת המרכזים בתמונות 1,4) או נייח (דוגמת המרכז בתמונה 2).

תרשים של מרכיבי מרכז למידה

http://www.beitberl.ac.il/centers/matal/sadnat_itzuv/PublishingImages/merkaz_lemida/studycenter09.jpg
תרשים זה נועד לסייע בקבלת החלטות עיצוביות, כאשר מתכננים מרכז למידה. ראשית, יבחר המתכנן את פורמט התשתית: החומר ממנו יהיה בנוי המרכז, צורתו ומימדיו. יתכן מצב שהתשתית מוכתבת, אך המתכנן בונה תשתית נוספת (ראו תמונה 3, בה בנוסף ללוחות השטיח בקיר, נבנה ייצוג של חרטום אוניה).
השלב השני הינו תכנון התכסית – מרכיבי מרכז הלמידה המכסים את התשתית. המרכיבים הינם חזותיים וטקסטואליים. הדימויים יכולים להיות איורים, צילומים או חפצים, כאשר המתכנן ידאג להאחדה בין סוגי הדימויים השונים. על המעצב לבחור עיקרון חזותי מוביל, שיסייע בארגון של כל המרכיבים על גבי הפורמט באופן שתומך במסר. העיקרון המוביל יכול לבוא לידי ביטוי באמצעים חזותיים שונים, כגון צבע, טקסטורה, גודל, אמצעים טיפוגרפיים וארגון המרכיבים בחלל.

הזיקה בין עיצוב מרכז למידה לדרכי ההוראה למידה

לאופן עיצובו של המרכז צריכה להיות זיקה לדרכי ההוראה המופעלות בעזרתו, מאחר ואופן הייצוג משקף את תהליכי הלמידה בכיתה (כהן, בן פשט וברקוביץ, 2006).

מרכזי למידה המצויים בתכסית הקירות, חשופים לעיני התלמידים לאורך זמן. מורה יכול לעשות בהם שימוש בזמן הוראה במליאה, והם מזמנים ניידות של תלמידים מהם ואליהם בהרכבים מגוונים כגון יחידים, זוגות, קבוצות קטנות או גדולות. מרכזים כאלה מזמנים גם את ארגון ההוראה על פי רמות ועל פי יכולת התמודדות של התלמידים עם החומר.

מרכזי למידה ניידים, אותם יכול המורה לשאת, מועברים בכיתה בין תלמידים בזמן שיעור גמיש ובין כיתות. מרכזים אלה קטנים מטיבם, ומגבילים את מספר התלמידים שיכולים לשבת סביבם. המורה, כמסייע, צריך לתכנן את תנועתו בכיתה.

ביבליוגרפיה

זילברשטיין, מ., ברקוביץ', א., אייל, ט. (1994). טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית – דו"ח צוות חשיבה. ירושלים: משרד החינוך והתרבות.

כהן, ר., בן פשט, מ., ברקוביץ, א. (2006).‬ טקסטים חזותיים בכיתה. תל אביב, מכון מופ"ת.

לוין, ת. (1998). מתכנון לימודים קווי למרחב למידה. בתוך: שרן, ש'., שחר ח'., לוין, ת', (עורכים) בית הספר החדשני, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב.

נוף, ר. (1997). מרכז למידה. בתוך: לקסיקון החינוך וההוראה, מרכז למידה. תל אביב: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.

עמנואל, ד. (בפרסום). סביבות לטיפוח הכוונה עצמית בלמידה והוראה – אתגר הוויסות או מסר בכסות.

קשתי, י., אריאלי, מ., שלסקי, ש. (1997). לקסיקון החינוך וההוראה. תל אביב: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.

חזרה אל

הנה עוד חומרים שיעניינו אותך:

"ששת כובעי החשיבה" של דה-בונו

איזו פדגוגיה מתאימה לתרבות דמוקרטית?

איך להשתפר בלהשתפר? מעגל ״תן-קח״

בית מדרש

גן הילדים במאה ה-21, התפיסה הזורמת

דוגמאות למהלכי ״תן-קח״ בעולם שיפור אורינות בעזרת מדעי ההשתפרות

ה"אדם הלומד"

הגיל הרך

הדיאלוג בחינוך הדמוקרטי- יעקב הכט ואייל רם

הוריה דמוקרטית/ רביב רייכרט

החינוך הדמוקרטי מהו – כנס הגיל הרך

הסכם למידה

השתלמות PBL- מפגש רפלקטיבי בסוף תהליך למידה

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור – מחוון לתכנון פרוייקט

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור – מפגש חמישי

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור – מפגש ראשון

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור – מפגש רביעי

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור – מפגש שביעי

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור – מפגש שישי

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור – מפגש שמיני

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור – מפגש תשיעי

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור – מצגת ימה

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור – תכנון מפגש חשיפה

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור בפתח תקווה

וובינר עם אריק מנדלבאום

זכויות יוצרים, קרדיט ועובדי המכון

חינוך בונה קהילה – קהילה בונה חינוך

חינוך מחולל השפעה

יום הורים מפגש ילד הורה מורה

יעקב הכט / למידה פלורליסטית

למה לא מלמדים מיינדפולנס

למידה מבוססת פרויקטים בגני ילדים

למידה רבת עוצמה/ רון ברנדט, פורסם באתר ברנקו וייס

מדעי ההשתפרות- חוקרים את ההוראה בעזרת מודל תן קח

מדעי ההשתפרות- מעגל ״תן-קח״ חזרה לפעולה או: אריזת התהליך וחשיפתו

מדעי ההשתפרות- מעגל ״תן-קח״ ניסוי

מדעי ההשתפרות- מעגל ״תן-קח״ קהילה לומדת

מדעי ההשתפרות- מעגל ״תן-קח״ תכנון

מדעי ההשתפרות: חוקרים את ההוראה בעזרת מודל ״תן-קח״

מדריך למידה מבוססת התמחות

מה הקשר? מגוון פדגוגיות

מהי שאלה פורייה?

מהלך סדנא מורידים ערכים אל הקרקע

מודל לפיתוח עסקי במכון

מורידים ערכים אל הקרקע: מתיאוריה לפרקטיקה בגן הילדים

סיום העסקה

שיתוף פעולה בכיתה

תאריכי ישיבות הנהלה

לקפוץ בחבל טרזן: מסע בין חינוך דמוקרטי לדמוקרטיה

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן