מהובלת יוזמות למנהיגות פרואקטיבית: אקטיביזם בתוכנית חלוץ חינוכי

גיליון 08
מאי 2019

אקטיביזם

מגזין המכון הדמוקרטי

מהובלת יוזמות למנהיגות פרואקטיבית: אקטיביזם בתוכנית חלוץ חינוכי

אי-הנחת מהמציאות הקיימת הוא רגש הכרחי בפיתוח חלוצה אקטיביסטית. אלא שכדי ליצור פעולה אקטיביסטית היא זקוקה לעוד משהו – תחושת מסוגלות שהיא יכולה לשנות את המציאות. הסיפורים של יאנה, גבי וחלוצים וחלוצות נוספים מחזית התכנית שמצמיחה מנהיגות חינוכית משפיעה בפריפריה החברתית-חינוכית.

| שרון שמעוני, מעיין צ'יפרוט, יולי חרומצ'נקו

כשיאנה נכט, חלוצה בבית ספר גורדון בבת-ים, החלה ללמד עברית ילדים דוברי רוסית וערבית, מהר מאוד החלה לחוש אי-נחת. צורת הלמידה היתה משעממת, הספרים ללימוד לשון לא הותאמו לילדים שעבורם עברית היא שפה חדשה ולא מוכרת, והילדים לא הצליחו לרכוש את השפה ופתחו פערים שהשפיעו על כל חווית הלמידה שלהם. צריך היה למצוא דרך אחרת ללמד. דרך ביקור בתערוכה "א ב גע דע", בבית התפוצות נבט בה הרעיון להקים בבית הספר מרכז שפה ייעודי – שיפעל כמרחב למידה עצמאי ומזמין עבור תלמידים. מרגע הרעיון ועד ליישום שלו עברה יאנה תהליכים רבים ומורכבים – למידה על אוצרות, על גיוס כספים, על עיצוב מרחב ובניית שותפויות. עברה יותר משנה עד שהמרכז הוקם – ואחרי הקמתו פעל תקופה קצרה ונסגר כי לא היה מי שיפעיל אותו.

אי-הנחת הוא רגש הכרחי בפיתוח חלוצה אקטיביסטית – ההבנה שמערכת החינוך הציבורית שבה היא פועלת סובלת מקשיים ובעיות. אלא שכדי ליצור פעולה אקטיביסטית צריך להוסיף לזה עוד משהו – את ההבנה  שיש בכוחה לשנות את המציאות.

תוכנית "חלוץ חינוכי", שמטרתה להצמיח מורים צעירים למנהיגות חינוכית בבתי ספר בפריפריה החברתית-גיאוגרפית, בנויה כך שבשנה השניה שלהם צריכים החלוצים – המורים הצעירים – לקדם הובלה של יוזמה. היוזמה של נכט נולדה בתוך השנה הזו – והיא נלמדת היום בקורס שיאנה מעבירה לחלוצים צעירים בנושא הובלת יוזמה. את סיפור הובלת היוזמה שלה היא מספרת דווקא כדי להדגים כישלון – מפואר, יקר ומורכב כמובן, אבל כישלון. אחד הלקחים המרכזיים שלה, אותו היא מנסה להעביר לחלוצים הצעירים, היא הצורך לבנות יוזמות כשותפויות בנות-קיימא של מורים צעירים וותיקים, כך שתמיד יהיה מישהו שיוכל להמשיך ולהוביל אותן. אלא שמנקודת מבט חשובה אחת הסיפור של יאנה הוא הצלחה – והיא העובדה שהמעורבות ביוזמה פיתחה אצל יאנה הלך רוח פרואקטיבי. כלומר – הבנה שיש בכוחה לפעול כדי לשנות את המציאות הגורמת לה אי-נחת.

אי-הנחת הוא רגש הכרחי בפיתוח חלוצה אקטיביסטית – ההבנה שמערכת החינוך הציבורית שבה היא פועלת סובלת מקשיים ובעיות. אלא שכדי ליצור פעולה אקטיביסטית צריך להוסיף לזה עוד משהו – את ההבנה  שיש בכוחה לשנות את המציאות. הרבה מהמאמץ המושקע בליווי החלוצים/ות על ידי המנחים/ות מוקדש למשימה הזו – לחזק אצל החלוצים את חווית המסוגלות לשנות מציאות.

היוזמות החלוציות לא נמדדות, לכן, בהכרח בקריטריונים של היקף היוזמה, סכום הכסף שגויס עבורה, מספר השותפים ואפילו לא הקיימות שלה. יוזמה חלוצית טובה היא זו המעוררת אצל יוזמיה את ההבנה והמסוגלות לפעול באופן מתמשך לשינוי מציאות.

בתוך התהליך הזה חשוב לנו, כמנחות בתוכנית, לראות שהחלוץ או החלוצה מסיימים את השנים הראשונות שלהם במערכת לא בהפנמה של התפיסה המערכתית וכלליה, אלא תוך שמירה על הבעירה הפנימית של הרצון לשנות, ותחושת המסוגלות שאפשר

כדי להבין כמה הדבר לא מובן מאליו צריך להבין את כובד משקלו של מכבש הלחצים המנרמל הפועל על מורה צעיר, ומורה צעירה, עם כניסתם להוראה במערכת החינוך הציבורית. כמות הכללים, הנהלים והנורמות השרירותיות לעתים שחייב מורה צעיר ללמוד, להפנים ולפעול לאורם היא אדירה. חלק מהמשבר שחווים מורים צעירים בתחילת דרכם בהוראה נובע מההתנגשות שבין האמונות שלהם לבין הצורך להתרגל למערכת עם ריבוי כללים שרירותיים. המשבר דרמטי עוד יותר אצל מורים שבאים עם רצון לשנות – ומוצאים את עצמם בקושי גדול ליישב את עולם האמונות שלהם עם הצרכים המערכתיים.

בתוך התהליך הזה חשוב לנו, כמנחות בתוכנית, לראות שהחלוץ או החלוצה מסיימים את השנים הראשונות שלהם במערכת לא בהפנמה של התפיסה המערכתית וכלליה, אלא תוך שמירה על הבעירה הפנימית של הרצון לשנות, ותחושת המסוגלות שאפשר, שהדבר הוא בידיהם. אנחנו מצפות לראות אצל החלוצים לא רק את המיומנויות הטכניות, התפעוליות של תכנון ויישום יוזמה, אלא את ההרגל של מנהיגות פרואקטיבית: הלך הרוח שפוגש את העולם בתחושת אי-נחת מתמשכת, לצד אמונה עמוקה ואופטימית ביכולת לשנות ולשפר אותו, ונכונות לפעול לשם כך, לבד או (עדיף) בשותפות.

מרכז אומנות, בה״ס יסודי פיכמן חיפה

סיפורי חלוץ

קבוצת החלוצים בבית הספר יד לחמישה שבישובי חבר- אורי, נועה, אסייש, רינת ודניאל, המציאו מחדש את מוסד "מועצת התלמידים". בשנה השניה לפעילותם כקבוצה בבית הספר, מיפו החלוצים את אזורי "אי הנחת" והעמיקו בבירור צרכים בבית הספר. מתוך החיבור לתחומי הענין של חברי הקבוצה, זוהה בבהירות תחום "מועצת התלמידים". מחד, לא היתה כזו מועצה בבית הספר, ומאידך, עלה צורך בפיתוח מנהיגות תלמידים שתוביל יזמות ועשיה מתוך מחוייבות קהילתית ואחריות אזרחית.

לאחר שסומן תחום הפעילות, קיימו החלוצים בירור אישי סביב הנושא והבינו כי ברצונם לקדם "מנהיגות תלמידים יוזמת" שתחליף את דגם "מועצת התלמידים" כפי שנהוג להקים. הדגם שפותח הוא גוף המקדם יוזמות בבית הספר מתוך תשוקות התלמידים וצרכי הקהילה. החלוצים בנו תכנית עבודה עד לבחירות המנהיגות: הליך הגשת היוזמות כמועמדות למנהיגות, הצגת היוזמות בכתות באופן מנומק, שעורים בנושא בחירות ודמוקרטיה בכתות, יום בחירות מסודר והכנת התלמידים למהות הבחירה, ופרסום התוצאות לקהילה. לצד תכנית זו,  התכוננו החלוצים להצגת הרעיון בפני כלל חדר המורים וגיוס הצוות הרחב לשותפות ברעיון ובמשימות. עם תום הבחירות החלה לפעול המנהיגות בפגישות מליאה ובחמישה צוותי יזמות שקידמו: נגישות בבית הספר עבור בעלי מוגבלויות פיזיות, אזור מתקנים ספורטיבים אתגריים, יום כשרונות (בהשראת תכנית הטלויזיה Got Talent), רדיו בית ספרי, לוקרים עבור התלמידים. כל הנושאים נבחרו על ידי התלמידים.

פגישות החלוצים כקבוצה בליווי מנחת חלוץ הוקדשו לתכנון, למידת כלים לליווי יוזמה, למידת עמיתים ולסוגיות שונות בגיוס שותפים ומשאבים ליוזמות.

יוזמת החלוצים תמשיך גם בשנה הבאה ותקבל שעות מערכת יחודיות לפעילות זו. מענין להמתין ולראות האם וכיצד תשאר מסורת בית ספרית גם בהובלת מורים אחרים ולא החלוצים בלבד.

הסיפור של גבי, חלוצה מבית ספר פיכמן בחיפה משלב בין התפתחות אישית של גבי כמורה לאמנות, לבין צרכים של בית ספר ציבורי רגיל המאתגר עצמו בתפיסות ופרקטיקות של חינוך דמוקרטי. גבי הקימה מרכז אמנות בבית הספר שפעל במסגרת שעות אמנות במערכת. עם העמקתה בתפיסת רג'יו אמיליה והתנסותה בסדנת אמנות המבוססת על תפיסה זו, היה לגבי ברור שעליה להעמיק בדרך זו במרכז האמנות. גבי זיהתה שלשם כך, ישנם תלמידים שרוצים ואף זקוקים לשעות נוספות במרכז. שעורי בחירה בבית הספר נהוגים ברצועות בחירה יעודיות שלא הספיקו להיקף הפעילות עליה חלמה גבי. שיחה עם מנהלת בית הספר הולידה את הסדנא הפתוחה- שעות בהן הסדנא פתוחה לכל תלמיד החפץ להגיע במקום שעור במערכת תוך התחייבות להשלמתו במידת הצורך.  מרכז האמנות הגדיל פעילותו ומיצב עצמו כאבן שואבת בבית הספר לתלמידים הזקוקים למרחב שכזה. יתרה מכך, שנה לאחר מכן נפתח בבית הספר "מרכז ספורט" הפועל באופן דומה.

וגבי? מלבד המשך הפעלת המרכז בבית הספר היא כבר חולמת על הפצת הרעיון ובמעשה חלוצי הצליחה לארגן פגישה עם האמונה על לימודי האמנות במשרד החינוך.

המכון הדמוקרטי – חברה וחינוך (ע"ר)

יגאל אלון 76 תל אביב-יפו, 6706701
טלפון: 03-7412729 | פקס: 03-7412723

 di@outofsite.co.il

יוטיוב-youtubefacebook-פייסבוק

ניהול אתר: The Shark Lady

עיצוב: סטודיו נעם תמרי | בנייה: ניר דבורקין

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן