מדעי ההשתפרות- מעגל ״תן-קח״ תכנון

בחירת הנושא שהקהילה עוסקת בו

תנאי להצלחת מהלך במדעי ההשתפרות הוא בחירת נושא עיסוק ממוקד הרלוונטי לקהילת המורים.
על הנושא הנבחר לענות על האתגרים היומיומיים שהמורה מתמודד עמם בכיתתו. כך קל לגייס את
קהילת הלומדים למהלך ההשתפרות. כדאי לבחור את הנושא עם הקהילה ולהימנע מבחירתו על־ידי המורה המוביל או על־ידי מנהל בית הספר.

• כלי בוחרים נושא יחד >>

בחירת הבעיה שרוצים להתמקד בה

אחרי שחברי הקהילה בחרו נושא, עליהם לבחור את הבעיה שבהשתפרות שלה הם רוצים להתמקד. בחירת הבעיה וניסוחה כשאלה או כמשימה ממוקדת מגדירים בצורה בהירה יותר את מטרת המחקר שתערוך הקהילה, ואת הדבר שתרצה לשפר בעקבות הניסוי שתעשה.
כדאי שהבעיה תהיה בעיה רלוונטית, כזו שנוכחת בשגרה השוטפת של המורים, כדי שאפשר יהיה לייצר הזדמנויות מגוונות לעסוק בה במסגרת העבודה עם התלמידים.

• כלי סיעור מוחות של שאלות >>

הגדרה מדויקת של הבעיה ומיפוי הגורמים המשפיעים עליה

אחרי שהקהילה בחרה את השאלה או את הבעיה שהיא רוצה לחקור עורכים מיפוי משותף של הגורמים
המשפיעים עליה. המיפוי מסייע לחברי הקהילה הלומדת להבין באופן מקיף ומערכתי את הבעיה
ואת הדרכים השונות להשפיע עליה. במהלך המיפוי חברי הקהילה בוחרים יחד את אופן ההתערבות הנכון
ומתכננים את הניסוי.
כלי יעיל ושיתופי ליצירת המיפוי הוא דיאגרמת שלד"ג ( Fishbone). כלי זה נוצר בשנות ה 60- בידי המומחה
לניהול קאורו אישיקאווה )ולכן הוא מכונה לפעמים גם "דיאגרמת אישיקאווה" או "פישיקאווה" (Fishikawa)
בחברת קוואסאקי היפנית, ונעשה מאז כלי מוביל בעיצוב מוצרים ובניהול תהליכים בחברות.
הכלי מאפשר לצוות לערוך סיעור מוחות המציף את הגורמים המשפיעים על הבעיה ואת הגורמים המביאים ליצירתה.

• כלי לבירור הסיבות/ הגורמים לבעיה >>

איסוף נתונים מהשטח על הבעיה

מיפוי הבעיה והבנה מעמיקה שלה באמצעות דיאגרמת שלד"ג, וכן בחירת דרכי התערבות אפשריות, הם קפיצת דרך גדולה מאוד בתכנון הניסוי. עם זאת, בדרך כלל בשלב זה הדיון אינו מייצג כמה מנקודות
המבט החשובות, ובראשן נקודת המבט של התלמידים, שעליהם בסופו של דבר רוצים להשפיע. גם נקודות
המבט של אנשי מקצוע אחרים בבית הספר, של הורים ושל דמויות רלוונטיות אחרות אינן מיוצגות.
לכן בשלב זה אין להסתפק בניתוח שנעשה על־ידי קהילת המורים, ויש להתבונן שוב בנעשה בשטח. כך
תיווצר הבנה מיטבית של הבעיה, ובעקבותיה תימצא הדרך היעילה ביותר להתערבות שתביא לשיפור.
הנה כמה דרכים להתבוננות בנעשה בשטח: תצפית של המורים על סיטואציה הקשורה לבעיה שנבחרה,
צילום סרטון המציג את הסיטואציה, קריאה מעמיקה של עבודות התלמידים, עריכת ראיונות קצרים הנוגעים
לבעיה עם כמה תלמידים (או אנשי צוות, או הורי ומילוי שאלון קצר על־ידי תלמידים, מורים, הורים או
כל אוכלוסיה רלוונטית אחרת).
כלים מעין אלה יכולים לסייע להגדיר במדויק את מאפייני הבעיה ואת הסיבות לה דרך נקודות המבט
של קהלים רלוונטיים נוספים. קהילת המורים תבחן את הנתונים שיתקבלו, תנתח אותם ותסיק מהי דרך ההתערבות הטובה ביותר.

דוגמה לאיסוף נתונים הרלוונטים לבעיה מהשטח

בבית הספר היסודי צ'ולה ויסטה, השייך לרשת הייטק היי בסן דייגו, הבינו שהתלמידים מתקשים בפתרון
בעיות מילוליות במתמטיקה. לאחר שהצוות ניתח את הבעיה והבין מהו המוקד שלה התבקשו חברי הצוות לצלם סרטונים בשיעורי מתמטיקה שעסקו בפתרון בעיות. הצוות ניתח את הסרטונים ומצא שהתלמידים
אינם מצליחים לשוחח ביניהם על הבעיות שהוצגו להן ועל האפשרויות לפתרונן. זאת משום שחסר להם אוצר
המילים הנוגע לשיח מובנה על הקשיים שלהם. כמו כן, התלמידים לא ראו בתלמידים האחרים שותפים
אפשריים לסיוע בפתרון הבעיות. לכן תלמיד שנתקל בקושי פנה למורה, ואם המורה לא היה זמין להשיב לו
באותו רגע, התייאש והפסיק לנסות לפתור את הבעיה. בעקבות ההבנה הזאת תכנן הצוות התערבות שכללה תרגול של תבניות משפטים לשיח מתמטי
"אני מתקשה ב…"
"אני חושבת שהפתרון הנכון הוא…"
וכדומה,
והקצה לתלמידים פרקי זמן לתרגול שיח כזה. המהלך התגלה כמהלך מוצלח, ושיפר מאוד אתיכולת התלמידים לפתור בעיות.

קריאה נוספת

• לצפיה והורדה של המאמר המלא >>