למידה מבוססת פרויקטים בגני ילדים

קהל יעד גננות המעודדות יצירתיות, חקר ועשייה ומחפשות כלים לניהול שגרת היום והלמידה בגן, ערות לחשיבות השתתפות הילדים בניהול הגן ומבקשות לעודד עבודת צוות וחיבור בין הכישורים השונים של הילדים וחברי הצוות. למידה מבוססת פרויקטים – מה זה בכלל?למידה מבוססת פרויקטים מעודדת פיתוח מיומנויות הדרושות במאה ה-21 כפי שהוגדרו בארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות (אונס"קו):

  • למידה מבוססת פרויקטים היא מודל למידה הממקד את העשייה בתוצר שמוגדר מראש, ואת החקר בשאלה פורייה המניעה את התהליך ומאפשרת לכל לומדת את האפשרות למצוא תשובה מקורית וייחודית המשקפת את אישיותה. שני אלו הם אלמנטים מרכזיים בלמידה משמעותית – "למידה שבה הלומד מארגן מחדש את התנסויותיו (ידע, מושגים, מחשבות, רגשות) באמצעות התנסויות חדשות ויוצר תשתית להתנסויות מורכבות יותר בעתיד" (הרפז, 2014) ובלמידה חוויתית – למידה שבה התנסות מובילה להמשגה, חשיבה ביקורתית על הידע החדש ויישומו (לפי Kolb 1995 אצל אלכסנדר 2015).

איך עושים את זה בגן הילדים?

קישור=קובץ:למ%22פ.png

כדי שלמידה מבוססת פרויקטים תצליח בגן הילדים, על הגננת להנגיש את תכנית הפרויקט ופרטיה לילדים. זה נעשה על ידי:1. בחירת נושא לפרויקטעל הגננת להשקיע זמן בחיפוש אחר נושא רלוונטי לחיי הילדים והצוות ונובע מהיכרותה איתם. מובן שיש יתרון ברור לנושא רחב שמרבית הילדים מתחברים אליו (חלומות, חיות, שמחה, עתיד), אולם גם תשוקה של דמות אחת בגן (מהצוות או מהילדים) לנושא מסוים יכולה להניע תהליך למידה ענף לכולם.2. ניסוח שאלה פורייההשאלה הפורייה צריכה להיות רחבה ולהדגיש את החיבור האישי של כל אחד מהילדים לנושא שנבחר. על השאלה להיות פורייה גם עבור הגננת על מנת לעודד את ההזדהות האמתית שלה עם הסקרנות של הילדים.
חשוב לזכור שעצם שאילת השאלות מטפח ומשמר את הסקרנות הטבעית של הילדים בגיל הרך. לכן ניתן ואף מומלץ להתעכב על השאלות המעניינות את הילדים בשלב החשיפה לנושא עוד לפני שבוחרים שאלה מסוימת. עקרונותיה לפי יורם הרפז (חינוך החשיבה, חוברת 18, סתיו 1999):

  • פתוחה: אין לה באופן עקרוני תשובה חד משמעית. תשובותיה יכולות לסתור זו את זו.
  • מערערת: היא מערערת את הנחות היסוד והאמונות הוודאיות של הלומדים ומטילה ספק במובן מאליו.
  • מעשירה: היא מחייבת התמודדות עם סוגיות החיוניות להבנת האדם והעולם.
  • מחוברת: רלוונטית לחיינו.
  • טעונה: יש בה אלמנט מוסרי שבכוחו להניע ללמידה ולמחקר.
  • מעשית: המידע נגיש ללומדים.

3. הגדרת התוצר חשוב להגדיר את התוצר מראש על מנת להנגיש התהליך העתיד להתרחש בפרויקט לילדים. גננות רבות נוטות להעדיף תוצרים שבהם מרכיב אישי ולא רק קבוצתי (למשל: תחפושת שהוכנה בפרויקט קבוצתי של הצגה), או עדות מוחשית לכך שהילד יכול להציג את חלקו בפרויקט של הקבוצה (קלסר תיעוד למשל). מומלץ לעיין בדף '100 תוצרים' שהכין שי קונפורטי, כדי להרחיב אופקים לגבי תוצרים אפשריים.4. ימ"ה – ידע מיומנויות והרגלים: הגדרת הידע והמיומנויות הדרושים לפיתוח התוצרהידע והמיומנויות מוגדרים לפי התוצר, תחום התוכן ומטרות הגן ועליהם להיות מחוברים לחיי הגן. אין צורך לחשוף את הילדים להגדרתם. הגדרת הידע והמיומנויות לפרויקט חשובים ביותר לגננת עצמה ובעזרתם היא יכולה לשאול אם העניקה מענה לצרכים הקוגניטיביים והמוטוריים החשובים לשלב ההתפתחותי של הילדים. בכוחם לסייע לגננת לתכנן טוב יותר את מהלך העבודה על הפרויקט.5. הרגלים וערכיםבעולם ה־PBL מומלץ להגדיר הרגלים על ידי ערכים ולבחון אותם לאורו של מצפן – מחוון הממוקד בערכים – במשך כל השנה. על המצפן להיות נגיש לילדים באופן שיטפח את השיח על הערך ויאפשר להבין מה מצופה מהילדים בהשראתו. המצפן יכול להיות נגיש כמשחק המאפשר רפלקציה ובמסגרתה הילדים מספרים על מה שחוו בגן ביחס לערך.6. תכנון זמנים: ציר זמנים ומשימותציר הזמן, המשימות והתוצרים צריך להיות נגיש לילדים (באמצעות תמונות ואמצעים אחרים) מתחילת הפרויקט. פרויקט ללא ציר נגיש איננו פרויקט PBL וסותר את הנחות היסוד של המודל. בציר יהיו שלושה סוגי משימות:
✓ תכנון והכנת התוצרים בתהליך של טיוטות מרובות ומשובים.
✓ חקר פעיל ואיסוף ידע – על הנושא והתוצר
✓ רפלקציה על ההרגל/ערך הבא לידי ביטוי בפרויקט8. חקר פעיל ואיסוף ידעכיום ידע רב נגיש גם לילדים הצעירים ביותר ואפשרויות החקר רבות ומגוונות: צפייה בתמונות, סרטונים, תצפית, מפגש עם מומחה, סיורים וביקורים, צפייה בהצגות, ביקור במוזיאונים. על הגננת לנהל שיח בקבוצה בעקבות החשיפה לידע. השיח בקבוצה מאפשר חשיפה לדעותיהם של אחרים והיכרות עם חקירה וחשיבה ביקורתית. חשוב לזכור: עדיף ידע מועט אך נגיש וברור לילדים מאשר ידע רב שאינו נגיש.7. טיוטות מרובות ומשוב אמ"ת (אדיב, ממוקד, תורם)טיוטות ומשובים הם דרך נהדרת ללמוד מהי ביקורת בונה וכיצד מנהלים שיח שבו בוחנים בעיה ומשתתפים בפתרונה, כדאי מאוד לתרגל ילדים בשיח משוב אמ"ת, המהווה בסיס לניהול קונפליקטים וכעסים בגן. מומלץ לצפות בסרטון הפרפר של אוסטין, המתאר את הדרך שבה קבוצת ילדים מסייעת לילד מסוים לשפר תוצר באמצעות משוב אמ"ת.
● הצגת תוצרים ופרזנטציות: פרזנטציה היא תוצר בפני עצמו שניתן לשכלל בתהליך של טיוטות מרובות ומשובים. זו הזדמנות להציג את התהליך שעברו הילדים ואת התוצרים שיצרו. זהו רגע של הכרה במאמציהם ובכישוריהם. בגנים רבים מתרגלות הגננות עם הילדים הצגת תוצרים בפני קהל. ילדי הגן מציגים בשלב ראשון את תוצרי הפרויקט בפני חבריהם לגן ובשלבים מאוחרים יותר להורים ואף לילדי גנים אחרים.
● רפלקציה ו־POL: בגני הילדים נהוג לערוך רפלקציה ולאו דווקא POL כהלכתו (תצוגת למידה מפורטת בפני פאנל מומחים). הרפלקציה ממוקדת בערכים המובילים את הגן בפרויקט ובכלל. ניתן לערוך אותה באמצעות משחק חוויתי המבוסס על המצפן המונגש לערך הנבחר. דוגמה למשחק שיצרה גננת בחולון ועוד כמה דוגמאות למחוונים מונגשים שמשמשים גננות וילדים בשיחות ומשחקים. ולקינוח מומלץ להציץ בדוגמא של הפרויקט של הראל המתואר מנקודת מבטו של ילד.לקריאה נוספת

הנה עוד חומרים שיעניינו אותך:

מדעי ההשתפרות: חוקרים את ההוראה בעזרת מודל ״תן-קח״

השתלמות PBL בבית ספר אהוד מנור בפתח תקווה

השתלמות בבית ספר עידנים The Deep Dive

PBL Project Based Learning ככלי לפיתוח יזמות

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן