שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

לימוד בית מדרש

מאת:שיראל שלתיאל אטיאס

הגדרה

בית מדרש הוא מקום, לא בהכרח מבנה ייעודי, שבו מתכנסים כדי ללמוד טקסטים, לדון בהם, לערער עליהם ולייצר פרשנות חדשה. הלימוד בבית מדרש הוא נושאי ומתבסס על מקורות כתובים, מונגשים ומתווכים, על מנת שהלומדים/ות יוכלו להיות להיות עצמאיים/ות. בסוף לימוד בית מדרשי, הלומד/ת מכיר/ה את התפיסות/גישות/עמדות שעולים מן הטקסטים, אבל גם מגבש/ת את עמדתה/ו ביחס לסוגיות שעולות מן הטקסטים, מציע/ה פרשנות מקורית לטקסט או לסוגיה, מעלה שאלות ולמעשה בונה קומה נוספת, בת זמננו, של שיח בסוגיה.
נכון, בית מדרש לא נבנה לכתחילה כפדגוגיה דמוקרטית, יחד עם זאת, בימי הפריחה של בתי המדרש,  (מאה שניה לפנה"ס לערך בארץ ישראל והלאה) היה להם מבנה שבפרספקטיבה אנכרוניסטית החזיק תפיסות לימוד והוראה דמוקרטיות.
האגדה מספרת על שם (בנו של נח) ועבר(הנין של שם) כראשונים שהקימו בית מדרש, שבו למדו אבות האומה. במבנה הראשוני צורת הלימוד בבית המדרש הייתה אורטורית (הרצאת דברים, דרשות) הרבי דורש (בעיקר הלכות) והתלמידים, שהיו ישובים סביבו, מקשים בשאלות. עם כתיבתה של התורה שבע"פ (מאה שנייה לספירה), הטקסטים היו זמינים לכל המעוניין, והתגבשה צורת לימוד דמוקרטית – התלמידים התכנסו בחברותות (לימוד זוגי או צוותי מצומצם) ללמוד באופן עצמאי את הטקסטים, להקשות עליהם, ולייצר פרשנויות חדשות, כאשר לפחות מבחינת האמירה הרשמית, הלומדים ניסו להיאחז בכתוב ולא לשנותו. כיום, ישנם בתי מדרש פלורליסטיים, שהכלים העיקריים שמשמשים בלימוד הם הדיאלוג סביב הטקסטים ושאילת שאלות.

בתי מדרש- לשם מה?

  • פיתוח לומד/ת עצמאי/ת
  • הקנית הרגלי אחריות על הלמידה
  • פיתוח מיומנות של שאילת שאלות אצל הלומדים
  • הקניית הרגל החשיבה הביקורתית
  • חיזוק  למידה מתוך תשוקה וסקרנות טבעית
  • פיתוח המורה כמלווה תהליך למידה עקרונות הפעולה בבית מדרש
  • מנחה שמוביל/ה את קבוצת הלומדים/ות במליאת הפתיחה שבה מוצגים הסוגיה והטקסטים – במליאה מתקיים דיון קצר באשר לזווית מסויימת מתוך הסוגיה הנלמדת.
  • דפי חברותא – דפי לימוד שבהם מופיעים הטקסטים המתווכים והשאלות לגביהם
  • דפי החברותא נבנים כדי לאפשר למידה עצמאית לחלוטין: השאלות סביב הטקסטים מתחילות משאלות של פענוח הפשט, ואז מתקדמות לשאלות עומק על הסוגיה.
  • אחריות משותפת של קבוצת הלומדים על פענוח הטקסטים ומתן תשובות לשאלות, ויצירת דיאלוג מפרה
  • בחירה מתוך מגוון של טקסטים את זוג הטקסטים או יותר שבהם מגלה הלומד עניין
  • למידה פעילה המאפשרת ביטוי למגוון סגנונות למידה
  • קהילת לומדים הלומדת אחד עם השני ואחד מהשני
  • מבוגר כתומך ומלווה תהליכי למידה בחברותות ובמעגלי מליאה ודיון
  • מנחה שמוביל/ה את האסיף במליאה – אוספים מכל החברותות את הרעיונות שעלו בדיון בחברותא, ומגיבים
  • מנחה שחותם את הדיון עם שאלות מעוררות מחשבה על בסיס הדיון במליאת הסיכום. סביבה פיזית

בית המדרש יכול להתקיים גם בתוך כיתה, אבל אם ישנו מרחב אחר, אפילו חצר בית הספר, או חדר אחר שמרחיב את הנפש, מוטב.
דוגמא למבנה הלימוד הבית מדרשי
המפגש מחולק לשלושה חלקים עיקריים:
מליאת הפתיחה בה המנחה מציג/ה את הנושא ואת המקורות ללימוד לקבוצה. בדר"כ במליאת הפתיחה לומדים יחד טקסט קצר שפותח את הדיון בסוגיה הנבחרת.
שלב הלמידה בחברותא – התפצלות של הקבוצה לקבוצות קטנות יותר בהם מתקיים לימוד המקורות, ומתפתחים דיונים ביחס לשאלות המוצגות ובכלל.
אסיף / מליאת סיכום – התקבצות מחודשת של החברותות לקבוצה הגדולה לשיתוף הדדי בתוצרי הלימוד ולהמשך הדיון. באסיף המנחה מציג/ה טקסט נוסף מעורר השראה שלא דנים בו, או מעלה שאלות מעוררות מחשבה שהוא/היא ריכז/ה מהדיון באסיף.
דוגמא זו מביאה לנו דגם אחד של התנהלות שיעור בבית המדרש או סדנת לימוד אך לכל בית מדרש לוח זמנים ומסכת אירועים ייחודית לו, השונה ממקום למקום.
שימוש בפדגוגיה בבתי ספר בישראל
הפדגוגיה מתאימה רק ללומדים היכולים לקרוא היטב בכוחות עצמם.
ניתן להשתמש בפדגוגיה של בית מדרש כמחליפה הוראה מסורתית בכיתה במקצועות לימוד שעיקרם הוא טקסטים.
לדוגמא:
ספרות, תנ"ך, תרבות ישראל, מחשבת ישראל. במקצועות לימוד שעיקרם הוא צבירת ידע/ דיון/שאילת שאלות/וגיבוש עמדה, כמו היסטוריה ואזרחות, ניתן להשתמש בפדגוגיה של בית מדרש כמשלימה לדרכי הוראה נוספות.
לציין שהפדגוגיה של בית מדרש יכולה גם לשמש כמתודה לשיעור הבודד.
אולם, אם היא נלקחת כפדגוגיה יש לשים לב ל:

  1. בחירת סדרת הנושאים /סוגיות ללמידה הבית מדרשית. יש לייצר למידה סביב סוגיות רלוונטיות מאד, על מנת שהפדגוגיה לא תישחק.
  2. בחירת החברותות, ושינוי הרכב החברותות מעת לעת.
  3. שילוב של מדיה תומכת בסוגיה באחד מהשלבים של הלמידה הבית מדרשית
  4. תכנית הערכה מדויקת שיכולה להתבסס על ניירות עמדה שכותבים/ות הלומדים/ות לגבי הסוגיה הנלמדת, בחינה שהלומדים/ות מחברים/ות, בניית דפי לימוד, יצירה בעקבות הלימוד וכו'.
  5. חשיבות רבה להותיר זמן ללומדים/ות למלא באופן אישי  דף רפלקטיבי בסוף כל מפגש – המסכם את הלמידה מהזווית של הלומד/ת.

כמו – כן, ניתן לקיים במהלך שנת הלימודים מספר מפגשי לימוד בית מדרשיים חוצי שכבות, או ממוקדות קבוצת גיל, בבית הספר אחה"צ או במהלך יום הלימודים, עם או בלי הורים ומורים/ות מצוות בית הספר, סביב מועדים מיוחדים בלוח השנה העברי/הכללי – יום האישה הבינלאומי, יום זכויות האדם הבינלאומי, ראש השנה, פורים, וכו'.
הרחבה והכוונה
לאחר בחירת הנושא או הנושאים שבהם יעסוק בית המדרש במהלך פרק הזמן המתוכנן, בונה המנחה/המורה את דפי המקורות. בתי המדרש מתאפיינים בגישה פתוחה הרואה בכל טקסט כראוי כל עוד הוא משרת את הלימוד. בפועל מועדפים טקסטים המעוררים פרשנויות מגוונות אותם ניתן לעבד לקטעים קצרים.
אחת התכונות החשובות בבית המדרש החילוני היא העובדה שהוא שואף למקסם את הידע הכללי של משתתפי/ות המפגש, לאו דווקא דרך אפיק ידע אחד, העובר באופן ישיר מן המורה אל התלמידים/ות, או מן המרצה אל השומעים/ות. אלא להיפך, הלימוד נעשה בהנחיית מעביר/ת הלימוד, אך הידע מגיע מן המשתתפים/ות, ונוצר מעגל ידע המזין את עצמו, כאשר כל משתתפ/ת מביאה מעצמו/ה ומן הידע שלו/ה אל המעגל.
לשיטת לימוד זו כמה מאפיינים: הלימוד מתקיים בקבוצה והקבוצה היא הגוף הלומד והמגלה את התכנים החבויים בטקסטים. לכן הלימוד מתקיים במערך ישיבה המאפשר יצירת קשר עין בין כל הנוטלים בו חלק. המנחה איננו/ה מרצה המעביר/ה ידע בלבד או גורו המרשימ/ה בכוח אישיות/הו כי אם מי שמוביל/ה את הלימוד הקבוצתי. ככזה עליו/ה לאזן בין תיווך החומר הנלמד והובלת הדיון הקבוצתי לבין ריכוז וארגון הקבוצה מבחינת הדינאמיקה האנושית הנוצרת בה. באחריות המנחים/ות לבנות את הקבוצה הלומדת לבחור את הנושאים שבהם יעסוק הלימוד ולבנות את המקורות הטקסטואליים השונים בדפי הלימוד.
מתוך:

רישמת קישורים

הנה עוד חומרים שיעניינו אותך:

דוגמא ג' – שיעור שפה, כיתות א' ו-ב '

סט כלים – פירוק לאבני דרך

סט כלים – מעגל השינוי דף עבודה

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן