גיליון 08
מאי 2019
אקטיביזם
מגזין המכון הדמוקרטי
Inside Out: להשתמש באומנות כדי לשנות את העולם
בשנת 2011 קיבל האמן הצרפתי JR שיחת טלפון. "זכית בפרס טד. עכשיו, אתה חייב להציל את העולם". אחרי ההלם הראשוני הוא הבין שלהציל כנראה אי אפשר, אבל לשנות כן, בטח. הוא חנך בטד פרוייקט אקטיבסטי-אמנותי-גלובלי בשם INSIDE OUT ולאחר שנה הציג תוצאות שהדהימו אפילו אותו עצמו.
| יפעת אידלמן
התערוכות שלו חצו ארצות וימים, במטרה לחולל טרנספורמציה אישית וחברתית, ולהשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות.
JR אמן צעיר בעל שם עולמי, מוכר דרך פרוייקטים בינלאומיים בהם הוא מצלם ומציג צילומים של אנשים בגדלים עצומים במרחב הציבורי. את דרכו כאמן התחיל כמתבגר במסעות לגגות הבתים בפריז יחד עם חברים מהשכונה. את הגרפיטי שעשו שם הוא ראה כחותם אישי שהוא משאיר על פני החברה. התערוכה הראשונה הגדולה שלו הציגה דיוקנאות ענק של צעירים משכונת 'לה בוסקה' בפריז, בתקופה שפריז בערה והתקשורת הציגה תמונות קשות של אלימות מקצוות השכונה. הוא הגיע לשכונה, פגש צעירים וצילם אותם "עושים קריקטורה של עצמם" מאיימים, מוגזמים, מגוחכים. את הצילומים הוא הדפיס על כרזות ענק ותלה ברחבי השכונות הבורגניות של פריז. כעבור שנה כל הדיוקנאות הוצגו יחד על ביניין העירייה של פריז.
מאז התערוכות שלו חצו ארצות וימים, במטרה לחולל טרנספורמציה אישית וחברתית, ולהשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות. אחת התערוכות המפורסמות שלו "face to face" התבוננה לסכסוך הישראלי פלשתיני בעיניים. במשך שבוע יצאו JR והשותף שלו מרקו למסע צילומים בישראל ובשטחי הרשות הפלשתינאית, הם ביקשו מבעלי מקצוע דומים משני הצדדים להצטלם "עושים פרצוף". הצילומים הודפסו על כרזות ענק ונתלו משני צידי הגדר, זה לצד זה, בהסכמת המשתתפים. כנגד כל הסיכויים ועל אף הסיכונים הבטחוניים, קמה תערוכה מרשימה בעזרת אנשים מגוונים מתוך שתי הקהילות. קהל מקומי שצפה בתערוכה (שרעיונית הייתה קשה לעיכול) לא הצליח לזהות את הצד הישראלי או הפלשתינאי בתמונות, הם פשוט היו דומים, "כמו אחים", אנשים, פנים אל פנים.
JR מספר שבכל מקום שבו הוא מקים פרויקט קהילתי, הסקרנות היא המניע הראשוני שגורם לאנשים להתקרב ולהשתתף, אבל אז זה הופך למשהו גדול יותר, לתשוקה, לצורך, למשמעות.
אומנות או נמות
הפרויקט "נשים הן גיבורות" לקח את JR למסע מסביב לעולם, למפגש עם נשים שחיות במציאות קשה ומורכבת. באחת הפאבלות האלימות בריו דה ג׳נרו, פנתה אליו אישה ואמרה "אנחנו רעבים לאמנות". הפרויקט שעשה שם גיבש וחיזק את קהילת הנשים ודרך דימויים חזותיים העביר מסר אנושי חזק ומצמרר לאנשי הפאבלות ולתקשורת.
JR מספר שבכל מקום שבו הוא מקים פרויקט קהילתי, הסקרנות היא המניע הראשוני שגורם לאנשים להתקרב ולהשתתף, אבל אז זה הופך למשהו גדול יותר, לתשוקה, לצורך, למשמעות.
מהיום הראשון JR בחר להיות חופשי מהממסד, הגלריה הראשונה שלו הייתה רחובות העיר פריז, מרחב ששחרר אותו מאישור של אוצרים וגלרסיטים. לאורך השנים הוא בחר בעקביות לעבוד בלי חסויות כדי לשמור על החופש הרעיוני ועל המחויבות לאנשים שהוא פוגש ולאמנות עצמה.
בחסות האמנות, הוא מצליח להגיע לאזורי קונפליקט, לחצות גבולות פיזיים ורעיוניים ולייצר תמונה אנושית מורכבת ורב מימדית. האומנות שלו מציגה לעולם זויות חדשות ושונות של אזורים שמוכרים בגלל פשע, עוני או מלחמה. המפגש עם הקהילה, עם האנשים, הכרות עם הסיפורים האישיים והייצוג החזותי משמשים תזכורת לכבודו הפנימי של כל אדם, ונותנים במה ונוכחות מעצימה לאנשים שחיים בשולי החברה.
אמנות לא באמת יכולה לשנות את העולם, אבל היא כן יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים את העולם, ולגרום לנו לפעול בו אחרת. "מה שאנחנו רואים, משנה את מי שאנחנו, וכאשר אנחנו פועלים יחד, השלם גדול יותר מסכום חלקיו".
את ההרצאה JR סיים בקריאה להשתתפות בפרוייקט חברתי: ״inside – out״ הוא הזמין את הצופים בקהל וברחבי הרשת להעביר מסר חברתי דרך צילום דיוקנאות של אנשים בקהילה. הצילומים נשלחו לסטודיו שלו, הודפסו על כרזות, וחזרו אל המשתתפים לתצוגה במרחב הציבורי.
שנה מאוחר יותר חזר JR לבמת TED והפעם הציג את תוצאות הפרויקט עד לאותה נקודת זמן.
יותר מ -300,000 כרזות עלו ב -140 מדינות. אורך החיים ורוחב ההשפעה של הפרויקט, עדיין מפתיעים אותו כל יום מחדש.
המכון הדמוקרטי – חברה וחינוך (ע"ר)
יגאל אלון 76 תל אביב-יפו, 6706701
טלפון: 03-7412729 | פקס: 03-7412723
di@outofsite.co.il
ניהול אתר: The Shark Lady
עיצוב: סטודיו נעם תמרי | בנייה: ניר דבורקין