ציוד הנדרש עבור הפעילות
- שתי חבילות פתקיות דביקות – it-Post בשני צבעים שונים.
- טושים
- דיאגרמת שלד"ג גדולה מצוירת על לוח או על בריסטול.
- עותקים מצולמים של פרוטוקול שלד"ג (מספר העותקים כמספר המשתתפים).
מהלך הפעילות
שלב 1
קוראים יחד את הפרוטוקול ודנים במטרתו, בעקרונותיו ובחלוקת הזמן עד שיש הבנה והסכמה של המשתתפים בנוגע למהלך.
שלב 2
הגדרת הבעיה
זמן הדרוש עבור הפעילות בין 7-5 דקות
מהלך:
כל משתתף מקבל פתקית דביקה, כותב עליה בקצרה את הגדרת הבעיה ומדביק אותה על הלוח. כל המשתתפים
בוחרים יחד את ההגדרה הקולעת ביותר ( אפשר להיעזר בסימון מילים חוזרות( ומוסיפים אותה לדיאגרמת שלד"ג באזור שבו ממוקמת עין הדג).
שלב 3
סיעור מוחות בנושא הסיבות לבעיה
זמן הדרוש עבור הפעילות 5 דקות
מהלך:
כל משתתף מקבל 10-5 פתקיות בצבעים שונים וכותב את כל הסיבות העולות בדעתו (כל סיבה על
פתקית אחרת).
כדי לפצח נושאים גדולים ומורכבים, נעזרים בשרשרת "שאלות למה"
למשל, "למה תלמידים מתקשים לעבוד בקבוצות? כי הם לא יודעים מה לעשות למה הם לא יודעים מה לעשות?",
וכן הלאה…
שואלים שלוש־חמש "שאלות למה"
עד שמגיעים לסיבת יסוד
שלב 4
שיתוף וחלוקה לקטגוריות
זמן הדרוש עבור הפעילות בין 20-15 דקות
מהלך:
- כל משתתף בתורו מעלה סיבה אחת לבעיה, הבא אחריו מעלה סיבה שקשורה לסיבה שהעלה
הקודם וכן הלאה. ממיינים את הסיבות לפי נושאים ורושמים את כל הנושאים הדומים בצדי עצם הדג
הגדולה בדיאגרמה.
- ממשיכים כך עד שכל הפתקיות מודבקות. פתקיות שתוכנן זהה יודבקו זו על גבי זו.
- מעניקים כותרת לנושא של כל קבוצת פתקיות וכותבים אותה בתוך המלבנים שבקצה כל עצם בדיאגרמה.
שלב 5
מיקוד בסיבות שעליהן רוצים להשפיע
זמן הדרוש עבור הפעילות 5 דקות
מהלך:
מתבוננים בסיבות שכתובות בדיאגרמה ומוודאים שלא החסרתם דבר.
כל אחד מסמן על הלוח שני סמלים:
סמל – כוכב ההשפעה יסומן ליד סיבה שטיפול בה יביא להשפעה הגדולה ביותר על הבעיה.
סמל – עיגול הפרקטיות יסומן ליד הסיבה שאפשר לטפל בה באופן הכי פרקטי ושיושקעו בה הכי פחות מאמצים.
שלב 6
רפלקציה על העבודה עם הכלי
זמן הדרוש עבור הפעילות 5 דקות
האם הכלי היה יעיל? האם עמדנו בכללים שהצבנו
לעצמנו? האם יש להכניס בפרוטוקול שינויים כדי
שיהיה מדויק יותר?
בצילום זה מוצגת עבודה של קבוצת מורים מובילים בחולון עם דיאגרמת שלד"ג. מורים אלו בחרו לעסוק בנושא "הילדים השקופים". השאלה שניסחה הקבוצה היא "מדוע מורים, אנשי צוות ותלמידים 'מפספסים'
תלמידים שלא באים לידי ביטוי בכיתה?".
בסיבות הרבות שעלו סיבות הנוגעות לתנאי העבודה של המורה, לאופי התלמידים השקטים ולאופי
התלמידים הדומיננטיים, לתפיסת תפקיד המורה ולאופי התמודדות המורה עם האתגר. דרכי ההתערבות
שבחרה הקבוצה( וסומנו בכוכבים ובעיגולים), היו קשורות לאופי התמודדות המורה עם האתגר, וכללו,
למשל, הגברת מודעות המורים לקיומם של "ילדים שקופים" ופיתוח כלים שיאפשרו לתלמידים אלו ביטוי במהלך הלמידה.
"שרשרת למה" היא כלי פשוט המנסה להתחקות אחר סיבת היסוד לבעיות שאנו רוצים לפתור, לאתגרים שאנו רוצים להתמודד עמם או לתופעות שאנו מעוניינים לשנות. אפשר להשתמש בשרשרת במסגרת
העבודה עם דיאגרמת שלד"ג ובמסגרת כל תהליך שבו מנסים להבין יחד מהן הסיבות לבעיות או לאתגרים.
הכלי פותח במקור בחברת טויוטה היפנית ( שם עונים על חמש "שאלות למה" רצופות בזו אחר זו) על־
ידי סאקיצ'י טויודה, ונהיה פופולרי בזכות ריקארדו סמלר, מנכ"ל החברה הברזילאית סמקו, המתנהלת
כדמוקרטיה שיתופית. כאן ניתן לצפות בהרצאה קצרה של סמלר, שבה הוא
מתאר כיצד רצף של שלוש "שאלות למה" הוא חלק בסיסי בעבודה היומיומית בארגון שלו.
מהלך הפעילות
ציוד הנדרש עבור הפעילות:
לוח וטוש ללוח
שלב 1
מנסחים יחד את הבעיה או את האתגר כ"שאלת למה"
למשל, למה קשה לתלמידים להתמודד עם בעיות מילוליות במתמטיקה.
המנחה חוזר ושואל "למה?", המשתתפים עונים והמנחה רושם את התשובות. על התשובות להיות
ספציפיות ובעלות ביסוס עובדתי.
למשל, תלמידים לא רגילים להתמודד לבד עם בעיות.
המנחה בוחר אחת מן התשובות ושואל שוב "למה?".
המשתתפים עונים וכן הלאה. חוזרים על המהלך לפחות שלוש פעמים עד שמגיעים לסיבת יסוד
שהמשתתפים יוכלו להשפיע עליה.
הערה למנחים:
חשוב להימנע מתשובות עמומות וכלליות ("עומס", "עייפות"), מתשובות ביקורתיות
ושליליות ("התלמידים טיפשים", "המורים שחוקים") ומתשובות הכוללות סיבות שאין אפשרות להשפיע עליהן ("בקיץ חם").
הנחת היסוד שמנחה את התהליך היא "אנשים אינם נכשלים, תהליכים נכשלים". לכן בסוף התהליך יש להגיע לסיבת יסוד שניתן להשפיע עליה כדי ליצור שינוי.
