חשיבה ביקורתית

הגדרות וערכים לחשיבה ביקורתית:
על- פי ג'ון פסמור, בספרו "חינוך לביקורתיות", ביקורתיות היא מיומנות ויש להקנותה כשם שמקנים כל מיומנות- באמצעות אימון. כאשר אנו מכנים אדם "ביקורתי" במטרה לאפיין אותו. נרצה ליחס זאת למיומנות לוגית- לאדם המסוגל להבחין בכשל לוגי.
חינוך לחשיבה ביקורתית הוא חינוך למיומנויות המאופיינות בין השאר בלימוד התלמידים לזהות קריטריונים וסטנדרטים המאפשרים בסיס להשוואות ולניסוח עמדה עצמאית.
חשיבה ביקורתית היא הגדלת המשמעות והאיכות שהתלמידים מפיקים מקריאה ומלמידה מוחשית וכתוצאה מכך, יכולתם ואיכותם ניכרת גם בהבעה בכתב ובעל-פה.
החשיבה הביקורתית מסתמכת על מספר קריטריונים:
חשיבה המתקנת את עצמה – היכולת לגלות חולשות בחשיבה של אחרים ובמיוחד בחשיבה של עצמינו, לעמוד עליהן ולתקן אותן.
אחריות קוגניטיבית – היכולת של החושב להביא נימוקים רלוונטיים וחזקים לדעות המבוטאות.
גילוי רגישות להקשר – הבנת ההקשרים שבין הנסיבות והאילוצים לסיטואציה, למקרה או לאדם.
קוהרנטיות ועקביות – היכולת להביא נימוקים מגובשים, ומאורגנים בצורה לוגית ונהירה.
חשיבה ביקורתית בחברה דמוקרטית
בכדי לגלות רוח ביקורתית חייב אדם להיות ער לאפשרות לדחות את הנורמות הממסדות עצמן, לשנות את החוקים ולתקן קריטריונים המשמשים לשיפוט ביצועים. חברה סמכותית יכולה באמצעות מוריה ללמד את צעיריה לזהות ולבקר במומחיות גילויים של כפירה, אך לא מעוניינת לטפח בקרב הצעירים גישה ביקורתית ביחס ליסודות החברה עצמה. לא נוכל ללמד ילד להיות ביקורתי אם לא נעודד אותו לבחון בעין ביקורתית את ערכם של הביצועים שלמד. אם משמעותה של ביקורתיות היא יישום פשוט של מיומנות, אזי ניתן ללמדה בעזרת מורים שלא עסקו בה מעולם אלא כמשחק או כמנגנון הגנה. מכאן, רק אנשים המסוגלים להשתתף בדיון ביקורתי מתוך חירות יכולים לחנך לביקורתיות.
בחינוך לדמוקרטיה בדרך של פיתוח חשיבה ביקורתית, המטרות הן בעצם הקשר בין שתיהן. אם התלמיד יכיר את עקרונותיה הבסיסיים של הדמוקרטיה שהן, קבלת ביקורת, ספקנות, נכונות לעזרה, סובלנות ועוד… הוא ידע גם לפרש, ליישם ולהסביר את הסכנות האפשריות בדמוקרטיה.
הכלים שאיתם יוצא הבוגר של החינוך הדמוקרטי מהחינוך לחשיבה ביקורתית
אחת התוצאות של החשיבה הביקורתית היא ביצוע שיפוטים טובים. שיפוט הוא עיצוב דעה, הערכה או מסקנה דרכו אנו מגיעים לפתרון בעיות, קבלת החלטות, ולמידה של רעיונות חדשים. שיפוט טוב הוא תוצר של פעולות המבוצעות במיומנות, מודרכות ונעזרות על ידי כלים והליכים מתאימים. שיפוט טוב הוא היכולת לקבל החלטות בזמן אמת באמצעות הצגת כמה אפשרויות, הצגת שאלות ערכיות ותוכן, העברת מסרים ועמדה כלפי הסובבים אותך, והצגת סיכויי ההצלחה.
כלים נוספים שניתנים על ידי החינוך לחשיבה ביקורתית הם היכולת לשפוט דברים לגופם, הטלת ספק בדעות המקובלות, יכולת הפרדה בין עיקר לתפל, מיקוד במיומנויות מתודולוגיות והכרה במגבלות של שלמות הידע.

לקריאה נוספת

ליפמן, מתיו. "הגדרה פונקציונלית של חשיבה ביקורתית". חינוך לחשיבה ביקורתית, עורך יורם הרפז, הוצאת מאגנס, 1996, עמ' 118- 131.
מקפק, ג'ון. "המשמעות של חשיבה ביקורתית". חינוך לחשיבה ביקורתית, עורך יורם הרפז, הוצאת מאגנס, 1996, עמ' 77- 94.
פרופסור חנן יניב, "על דמוקרטיה ועל חינוך לחשיבה ביקורתית", 2015,
https://yhanan.wordpress.com/2015/05/07/על-דמוקרטיה-ועל-חינוך-לחשיבה-ביקורתית/
מכון ברנקו וויס, "מהי חשיבה ביקורתית- מאמר מבוא", עורך יורם הרפז, 2008,
http://brancoweiss.org.il/blog/article/מהי-חשיבה-ביקורתית/