שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

חדר בריחה כמודל למידה

מהם חדרי בריחה?

חדרי בריחה – הם פעילות חייה, המבוססת על קבוצה של שחקנים, הנדרשים לפתור חידות, לגלות רמזים, לבצע משימות כיחידים או כקבוצה, בזמן קצוב (בדרך כלל עד 60 דקות) בכדי להשיג את המטרה  שהיא לרוב בריחה- יציאה מן החדר

שיעור רגיל בבית ספר הוא כמו חדר בריחה אך בלי האתגר, המשחק , עבודת הצוות וההנאה. התלמידים שוהים בחלל אחד רוב היום והם כמו אסירים בחלל הכיתה מבלי אפשרות לצאת או לנוע. הם שבויים בחלונות זמן של 45 דקות. הדרך היחידה לצאת מהכיתה היא בדרך כלל בסיום השיעור- על ידי סימן חיצוני כמו צלצול או באישור המורה.

בבתי ספר קיימת התשתית של פרק זמן מוגדר ושל כיתות- חדרים. לכן קל יהיה לקחת תשתית זו ולהפוך אותה למשחק אינטרקטיבי, מעורר חשיבה, מגביר מוטיבציה ומעורבות של התלמיד.

למה להשתמש בחדרי בריחה בבית ספר?
  • גישה משחקית – GBL – במשחק באים לידי ביטוי יכולות של יצירתיות, אומץ, התמדה, אופטימיות. זה מעורר סקרנות, מוטיבציה והנאה.
  • פיתוח מיומנוית- עבודת צוות, העצמה, תקשורת- דיאלוג ורב לוג, לקיחת סיכונים, חשיבה ביקורתית, חשיבה מחוץ לקופסא, ניהול זמן, אחריות, יצירתיות, תחושת מסוגלות, התמדה ונחישות.
  • למידה חוויתית- למידה בה התלמיד פעיל, מעורב. למידה קהילתית- בונה תחושת שייכות. מחזק תחושת מסוגלות והצלחה. מיישם ידע קודם מחזק את הימ"ה.
  • התאמה לכל נושא למידה- הלמידה בחדר בריחה היא סביב סיפור וחידות. מחקרים מראים כי אנשים קשובים יותר, סקרנים יותר לסיפורים מאשר לידע כפי שהוא. בניית סיפור מסגרת מייצרת עניין, חיבור אישי ורצון למעורבות. חידות מאתגרות אפשר לעשות בכל מקצוע- במוזיקה, מתמטיקה, גמרא, טכנולוגיה, כלכלה, היסטוריה, גאוגרפיה, אומנות ועוד.
מה חשוב שיהיה בחדר בריחה?
  • מסתורין- לעורר התלהבות וסקרנות- מה יהיה בחדר
  • מטרה- יעד. צריך לקבוע מראש מה השחקנים מנסים להשיג. כמו לדוגמא: לנטרל פצצה, לברוח ממקום לא נעים, למצוא אדם נעדר, לחקור פשע, לפתור רצח, לפתור תעלומה, לשרוד באי, לשלוח הודעה, לאסוף ראיות, למצוא אוצר, לחלץ מישהו, לעזור להיכן תרופה, מבצע צבאי ועוד.
  • הזדמנות לעבודת צוות לפתרון בעיות.
  • מגוון סוגי חידות.
  • הגבלת זמן.
  • מנחה המשחק- תפקיד המורה להיות המארח של המשחק. הוא אחראי על סיפור המסגרת, הכנסת השחקנים למסגרת-לאווירה, מתן רמזים, שמירה על כללי החדר.
  • סיכום המשחק- משוב. בסיום המשחק המנחה מסביר ופותר את המשחק, מדבר עם השחקנים על האסטרטגיות בהם השתמשו ומנתח מה עבד ומה לא. מברר כיצד בעתיד יוכלו לשפר את המיומנויות שלהם כיחידים וכקבוצה.
  • נושא לחדר- קביעת סיפור או נרטיב לחדר, בניית סיפור רקע והקשר לחידות.
  • עיצוב- סידור החדר בצורה שונה, בצורה מעוררת סקרנות, עם תפאורה שמכמיסה את שחקן/ תלמיד לאווירה. ניתן לבנות בתוך החדר מחיצות ותתי חדרים.
סוגי חידות ואתגרים שאפשר להשתמש בהם:

פאדל, סודקו, משחקי קורדנציה של  קשר עין יד- כמו קליעה למטרה ספירה, בנייה או פירוק של חפץ, מבוך, מתמטיקה,

קוד, חשיבה מחוץ לקופסא- להשתמש במשהו רגיל בצורה בלתי רגילה.

ידע מוקדם, חידות, הקשבה- האזנה, מיפוי, חבלים- קשרים, שינוי צורה, מציאת חפץ בתוך תמונה, חשיבה אסטרטגית, מגע

עבודת צוות, תבניות.

מה צריך לקחת בחשבון בתכנון החדר?

האם יש סדר מסויים לחידות?

האם השחקנים נדרשים קודם לפתור חידות מסויימות בכדי להגיע  לרמז הבא?

כמו לפרוץ מנעול של תיבה בשביל להוציא ממנה חלק שזקוקים לו בפאזל.

כמה שחקנים נדרשים בכדי לפתור כל משימה?

מה הם כללי המשחק?

האם יש תורות בהם כל שחקן יכול להשתתף?

כדאי לסמן אזורים או חפצים שהם מחוץ למשחק ואסור להשתמש בהם (כמו שקע חשמלי)

להגדיר לשחקנים שהם לא צריכים לשבור שום דבר או להוציא משהו בכוח בכדי  לפתור את המשימה.

בחירת שם לחדר- חדר הרפתקאות, חדר המיסתורין בחירת שם לפי נושא החדר- הפרמידה, אנטבה.

האם יש ניכוי זמן או נקודות על שימוש- ברמזים הניתנים על ידי המנחה?

קביעת כלי הערכה לללמידה בחדר.

מה הדרישות ומה נחשב להצלחה מבחינת תוכנית הלימודים – אשר תייושם בחדר מבחינת ימ"ה.

לסיכום

חדר בריחה- יכול להיות תוצר של PBL  שבסופו של דבר יתכננו, יבנו ויפעילו תלמידי כיתה מסוימת לשאר התלמידים בבית הספר ובכך גם תכנון החדר הוא מהווה למידה חוויתית ומשמעותית.

לקריאה נוספת

הנה עוד חומרים שיעניינו אותך:

מאין באתי-תרשים זרימה

ידע מאירועים

בוחרים נושא יחד

דף תצפית בסיור

תוכן זה מוגן. יש להתחבר כדי לצפות בו:

התחברו:

דילוג לתוכן